חזרה לעמוד ראשי

השפעות קלאסיות בולטות על הרוק המתקדם

מוסיקאים רבים ברוק המתקדם האירופאי הושפע באופן בולט ממלחינים קלאסיים מפורסמים. את יצירותיהם לימדו במכללות המוסיקה ובמוסדות החינוך הגבוהים. המורשת המוסיקלית העשירה הזו מהווה עולם נסתר מרוב מאזיני הרוקנרול הממוצעים, שאינם מודעים לעוצמת טביעת אצבעותיהם על כל המוסיקה המערבית של המאה העשרים.

בראיונות רבים חשפו שוב ושוב מוסיקאים רבים שכתבו יצירות רוק פרוגרסיביות, רובם קלידנים, את ההשפעה המכרעת של המלחינים הגדולים על יצירותיהם ועל מיומנותם כמלחינים. היכרות (ואפילו שיטחית) עם חלק מן השמות הבאים תסייע לכל מאזין סקרן להבין טוב יותר את העובדה שכל מלחין וזרם מוסיקלי הם רק חוליה קטנה בשרשרת ארוכת-שנים, המבוססת על מסורת, לימוד, תגובה והעשרה.

 

 

יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750)

גדול מלחיני אירופה של כל הזמנים, והסמל המובהק של תקופת הבארוק. גאון מלודי נדיר ביותר שהשפיע, יותר מכל מלחין אחר, על המוסיקה הקלאסית שבאה אחריו. עבד כנגן עוגב, נגן ראשי (קונצרטמייסטר), מלחין כנסייתי (קפלמייסטר) פורה בצורה יוצאת דופן, וגם מורה למוסיקה. בין יצירותיו הגדולות, שהפכו לנכס צאן-ברזל: הקונצ'רטי הברנדנבורגיים, מתיאוס פאסיון, הפסנתר המושווה, אמנות הפוגה, וריאציות גולדברג, מיסה בסי מינור, מגניפיקאט, קונצ'רטו לכינור במי מאז'ור ובלה מינור, קונצ'רטו כפול לשני כינורות ברה מינור. באך שיכלל את טכניקת הקונטרה-פונקט, שבה כמה קווים מלודיים מתפתחים באופן מקביל ויוצרים הרמוניה רב-מימדית.
רק לאחר מותו, ובמהלך המאה ה-19, הפך מפורסם ומוערך באמת, בין השאר בזכות מלחינים רומנטיים חלוציים כמו פליקס מנדלסון, שופן, שומאן, ליסט, ברהאמס, ברוקנר, ואגנר ומאהלר (ר' ערך).
באך השפיע באופן מכריע, בצורה ישירה ועקיפה, גם על אלפי קלידנים וגיטריסטים בעולם הג'אז, הרוק והפופ, ובמיוחד בתחום הפרוג והמטאל.
דוגמאות לאמני פרוג שביצעו מחוות מוצהרות לבאך: אמרסון לייק ופאלמר, ריק ווייקמן, ג'ון לורד, להקת אקספשן, פרוקול הארום, דה נייס, ג'טרו טאל, קולגיום מוסיקום ורבים אחרים.

יוהאן סבסטיאן באך

 

ג'ורג' פרדריק הנדל (1685-1759)

המלחין הגרמני שהתמחה במוסיקה דתית ועבר ללונדון בשנת 1710, זוכה עד היום למעמד בכיר באנגליה ובכל העולם (הוא קבור בכנסיית ווסטמינסטר). יצירותיו הבולטות: משיח, מוסיקה על פני המים, זיקוקין די-נור, יוליוס קיסר, יהודה המכבי, קונצ'רטי גרוסי אופוס 3 ו-6, קונצ'רטי לעוגב אופוס 4 ו-7, אריה ווריאציות 'הנפח ההרמוני'. האופרות והאורטוריות שלו מבוצעות עד היום ללא הפסקה. ההשפעה של 'משיח' על עולם הרוק והפופ גדולה במיוחד.

 

וולפגנג אמדיאוס מוצרט (1756-1791)

נולד בזלצבורג (אוסטריה), החל לנגן בגיל שלוש ולהלחין מגיל חמש ועד מותו בגיל צעיר ממחלה קשה ועוני מחפיר. הוא כתב ללא הפסק ויצירותיו משתייכות לפסגת התקופה הקלאסיציטית במוסיקה המערבית. בין היצירות שהפכו לקאנוניות: הסימפוניות 38, 39 ו-40; קונצ'רטי לפסנתר מס' 19, 20 ו-27, רקוויאם במי-מינור; האופרות 'חליל הקסם', 'נישואי פיגארו' ו'כך עושות כולן'; חמישיית מיתרים מס' 4 בסול מינור, רביעיות המיתרים 'הציד' ו'הדיסוננסים', סינפוניה קונצרטית לכינור ולוויולה. למרות שבתקופתו לא זכה להכרה ציבורית, הפך לאחר מותו לדמות מיתולוגית שהשפיעה כמעט על כל קלידן קלאסי שבא אחריו, כולל קלידני פופ ורוק. במוסיקת הפרוג חשוב לציין במיוחד את להקת PFM שהקליטה אלבום מחווה למוצרט, וכמובן את אמרסון לייק פאלמר שציטטו מיצירותיו.

 

לודוויג ואן בטהובן (1770-1827)

גאון מוסיקלי שייצג את המעבר מן הרציונליזם המאופק של התקופה הקלאסית באמנות האירופית אל עבר המהפיכה של התקופה הרומנטית. אחרי באך, ולפני מוצרט, נחשב לאחד המלחינים החשובים בהיסטוריה של התרבות המערבית. המלחינים ה"רומנטיים", ובראשם בטהובן, שברו את התבניות המקובעות של החשיבה המלודית, הרחיבו את המנעד הרגשי והדרמטי של היצירות המוסיקליות, שאבו השראה מן המיתולוגיה וימי הביניים, והגדילו את היקף התזמורות וכמות הכלים. בטהובן הקדים את זמנו וקבע סטנדרטים חדשים של מורכבות ויומרנות, שנחשבים מרשימים עד ימינו. רצוי מאוד להכיר לפחות חלק מיצירותיו המשפיעות ביותר: סימפוניות מס' 3, 5, 6 ו-9; קונצ'רטי לפסנתר מס' 3 ו-4, קונצ'רטו לכינור, סונטה לכינור מס' 9 ('קרויצר'), רביעיות מיתרים מס' 7 ו-14, מיסה סולמניס, סונטות לפסנתר מס' 14 ('אור ירח') ו-32, שלישייה לפסנתר במי במול מאז'ור אופוס 97 ('הארכידוכס'). את רוב יצירותיו המהפכניות כתב כשהיה חירש לחלוטין, משנת 1802 ועד מותו. מוזכר ביצירות פרוגרסיב רבות, בעקיפין או במישרין.

בטהובן

 

ניקולו פאגאניני (1782-1840)

אשף הכינור האיטלקי הפך לכוכב ענק בכל אירופה, בזכות יכולותיו הטכניות יוצאות-הדופן. הוא היה בין הראשונים שפיתחו את פולחן הוירטואוזיות בתרבות המערבית, שנמשך עד היום בכל התחומים כולל עולם הרוק על כל גווניו. הכינור במאה התשע-עשרה היה פופולרי ואהוב כמו הגיטרה החשמלית בשלהי המאה העשרים. יצירות מייצגות: קפריצ'ו מס' 24 בלה-מינור, קונצ'רטי לכינור מס' 1 ו-2, מחול המכשפות.

 

הקטור ברליוז (1803-1869)

מלחין צרפתי מהפכני שגרם לשינוי רדיקלי בחשיבה התקופתית עם 'הסימפוניה הפנטסנטית' שלו. הוא שיכלל את טכניקת התיזמור, את רעיון ה'לייטמוטיב' (נושא מוסיקלי) המתפתח ואת המימד הדרמטי במוסיקה הקלאסית. יצירות חשובות נוספות: האופרה 'הטרויאנים', הרולד באיטליה, לילות הקיץ.

ברליוז

 

פרדריק שופן (1810-1849)

פסנתרן פולני מחונן שיצירותיו הוירטואוזיות הפכו לפריט-חובה בארגז הכלים של כל פסנתרן רציני. בין היצירות הבולטות: קונצ'רטי לפסתנר במי מינור ובפה מינור, פרלודים, סקרצי, בלדות, ואלסים ומזורקות.

 

פרנץ ליסט (1811-1886)

פסנתרן הונגרי וירטואוזי שהפך לכוכב ענק ומלחין נחשב. המציא את מודל ה'פואמה הסימפונית' וכתב יצירות חשובות כמו סימפוניית פאוסט, קונצ'רטי לפסנתר מס' 1 ו-2, רפסודיות הונגריות, ואלס מפיסטו, אטיוד טרנסצנדנטלי, פרלוד ופוגה על השם באך, ושנות הצליינות. הסרט 'ליסטומניה' (1975) המחיש את הקשר המובהק בין מורשת ליסט ובין תרבות כוכבי הרוק באותן השנים.

ליסט

 

יוהנס בראהמס (1833-1897)

מלחין גרמני מיומן שכתב יצירות רומנטיות במבנים קלאסיים. המשיך את הקו של בטהובן והשאיר אחריו רפרטואר מרשים של כתיבה פרפקציוניסטית. בין הפסגות: סימפוניות מס' 1, 2 ו-3; קונצ'רטו לכינור, קונצ'רטו כפול לכינור ולצ'לו, שישיות מיתרים מס' 1 ו-2, רביעיות לפסנתר מס' 1, 2 ו-3, חמישייה לפסנתר, חמישייה לקלרנית, סונטות לכינור מס' 1 ו-3, שיר הגורל. קלידן הרוק המתקדם, ריק וייקמן, עיבד יצירה קצרה של בראהמס באלבום המפורסם 'פרג'ייל' של להקת יס.

 

מודסט מוסורגסקי (1839-1881)

מלחין רוסי חדשני שכתב מספר יצירות נועזות ודרמטיות שזכו למעמד בכיר: האופרה בוריס גודונוב, לילה על הר קירח, תמונות בתערוכה, חובשצ'ינה. להקת אמרסון לייק ופאלמר עיבדה את 'תמונות בתערוכה' להרכב רוק. להקת פיירבאלט (Fireballet) האמריקנית כתבה עיבוד חופשי משלה ל'לילה על הר קירח'.

 

ניקולאי רימסקי-קורסקוב (1844-1908)

המלחין הרוסי שהשתלב במהפיכה הרומנטית בזכות שילוב חזק בין מסורת עממית וטכניקות של מוסיקה 'גבוהה'. אמן של תזמור וירטואוזי, שיצירותיו מבוצעות ללא הפסקה גם היום. בין הבולטות: שחרזדה, קפריצ'ו ספרדי, עלמת השלג, תרנגול הזהב, סדקו, חגיגת הפסחא הרוסית.

 

פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893)

אחד הדמויות הבומבסטיות והפופולריות של המוסיקה הרומנטית. דמות סוערת, טרגית ורגשנית שיצירותיה כבשו את כל אולמות הקונצרטים. בין הלהיטים: סימפוניות מס' 4 ו-5, קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, קונצ'רטו לכינור, מפצח האגוזים, אגם הברבורים, רומיאו ויוליה, סרנדה למיתרים, ייבגני אונייגין.

צ'ייקובסקי

 

ג'וזפה ורדי (1813-1901)

אשף האופרה האיטלקית, שניצח את כל מתחריו הקודמים (רוסיני, דוניצטי ובליני). לפנתיאון הקלאסי נכנסו יצירות פופולריות כמו ריגולטו, לה טרוויאטה, נשף מסיכות, כוחו של גורל, דון קרלוס, פלסטאף והרקוויאם.

 

ריכרד ואגנר (1813-1883)

אחד המלחינים המכוננים של התרבות הגרמנית בפרט והתקופה הרומנטית בכלל. חיבר אופרות רחבות-היקף וארוכות, בהן הגיע לפסגות חדשות של דרמה ורגשנות, שהתנתקו כמעט לחלוטין מכל סוג של מקצב או מבנה סדור. דמותו הכוחנית, הפוליטית והכריזמטית מקרינה על העולם הקלאסי עד היום. בין היצירות האופראיות המונומנטליות שחיבר: טנהויזר, לוהנגרין, זהב הריין, הוולקירה, זיגפריד, פרסיפל, המייסטרזינגר מנירנברג.

ואגנר

 

קאמיל סן-סאנס (1835-1921)

את 'קרנבל החיות' מכירים דורות רבים של ילדים במאה העשרים, אך המלחין הצרפתי המיומן אחראי גם ליצירות חשובות נוספות כמו הקונצ'רטי לפסנתר מס' 2 ו-4, קונצ'רטו לצ'לו מס' 1, שמשון ודלילה והסימפוניה מס' 3 ('לעוגב').

 

אדוארד גריג (1843-1907)

המלחין הנורבגי הגדול ביותר שהפך פופולרי במהירות רבה, וכתב בין השאר את יצירות-המפתח של הרומנטיקה המערבית: קונצ'רטו לפסנתר, פר גינט, סוויטת הולברג, סוויטה לירית, קטעים ליריים, מנגינות עממיות נורבגיות, חגיגת נישואין בטרולדהאוגן, רשמים מחיי נורבגיה, האוגטוסה.

 

אנטונין דבוז'אק (1841-1904)

מגדולי המלחינים הצ'כים, שיצירתו 'סימפוניה מן העולם החדש' (מס' 9) נותרה פופולרית לא רק באירופה אלא גם בארה"ב. הוא פנה אל הפולקלור הבוהמי בחיפוש אחר השראה, חיקה את המנגינות העממיות ותיעד אותן בשקדנות. כך השתלב במהפיכה הרומנטית שהדגישה את המימד הלאומני של אירופה. יצירות חשובות נוספות: ריקודים סלבוניים, רוסלקה, רביעיית מיתרים מס' 12 ('האמריקנית'), קונצ'רטו לכינור, קונצ'רטו לצ'לו, הסימפוניה השביעית והשמינית.

 

גוסטב מאהלר (1860-1911)

נחשב למלחין הסימפוניות הגדול ביותר בהיסטוריה של המוסיקה. נולד למשפחה יהודית באוסטריה והשאיר מאחוריו תשע סימפוניות גמורות ואחת (עשירית) בלתי-גמורה, המשמשים מופת לכתיבה הסימפונית המפוארת של סוף המאה התשע-עשרה. כדי לבצע את הסימפוניה השמינית שלו, למשל, נדרשו כאלף נגנים. הוא נאלץ להתנצר כדי לנהל את אופרת-החצר של וינה, אחר כך התמנה למנצח התזמורת הפילהרמונית, ספג התקפות אנטישמיות ועבר למטרופוליטן אופרה בניו-יורק. כשרונו במלאכת התיזמור לא מצא לו מתחרים רבים עד היום. מבין הסימפוניות המומלצות במיוחד: ה-3, ה-6 וה-9.

מאהלר

 

אדוארד אלגר (1857-1934)

אנגליה לא נהנתה משפע גדול של מלחינים מוכשרים, ולכן השפעתו של אלגר על הבריטים היתה גדולה ממה שנהוג לחשוב. בין יצירותיו המשפיעות על דורות רבים של מוסיקאים אנגלים: קונצ'רטו לצ'לו, סימפוניות מס' 1 ו-2, קוקיין ('ארץ המגדנות'), הוד והדר (מארש מס' 1), פלסטאף, מבוא ואלגרו, קונצ'רטו לכינור, וריאציות על נושא מקורי (אניגמה), חלומו של גרונטיוס. אלגר השפיע על הרוק המתקדם הבריטי בצורה ברורה, ועשרות מלחיני פרוגרסיב הזכירו את תרומתו בראיונות.

אלגר

 

ריכרד שטראוס (1864-1949)

אחרון הרומנטיקנים הגרמניים הגדולים. הלחין מספר יצירות שהשפיעו, בין השאר, גם על הוליווד של שנות הארבעים והלאה: דון חואן, מוות והזדככות, דון קישוט, חיי גיבור, שלומית, אביר הוורד, מטמורפוזות וכמובן יצירתו הגדולה והמפורסמת מכולן 'כה אמר זרתוסטרה', שהפתיחה הגרנדיוזית עיטרה אינספור סרטים (לא רק של סנטלי קובריק), פסקולים ואלבומי פרוגרסיב ומטאל.

 

קלוד דביסי (1862-1918)

נציג הזרם האימפרסיוניזם הצרפתי במוסיקה התפרסם בזכות יצירות חשובות כמו הפרלוד לאחר-הצהריים של פאון, הים, והאופרה פליאס ומליסנד. האימפרסיוניזם של דביסי נעזר בהרמוניות לא-שגרתיות בסולם שלא היה מקובל בהרמוניה המערבית המקובלת. למוסיקה שלו איכות חלומית, האופיינית גם לקולנוע הצרפתי עד היום. השפיע בפרוגרסיב, בין השאר, על ג'ון אנדרסון מלהקת יס, אלן פרסונס וקלידנים רבים.

 

מוריס ראוול (1875-1937)

נולד בפירנאים וגדל בפריז. מלחין פורץ-דרך ומרדני, שחיפש הרמוניות לא-מערביות ושאב השראה מלקטנות (אקלקטיות) סגנונית ותיזמור מקורי וססגוני. 'בולרו' היה ונשאר להיט סימפוני חשוב שהשפיע עמוקות על דורות של מוסיקאים, כמו גם דפניס וכלואה, רפסודיה ספרדית, קונצ'רטו לפסנתר בסול מאז'ור, גספאר בן הלילה ופאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה. אמרסון לייק ופאלמר כתבו יצירה הנשענת על 'בולרו' (אבדונ'ס בולרו), וגם קינג קרימזון כתבו יצירה בה מצוטט 'הבולרו'.

 

רלף ווהן-ויליאמס (1872-1958)

מגדולי המלחינים של אנגליה, שכתב גם מוסיקה לסרטים. בין יצירותיו הפופולריות והמשפיעות: סימפוניה מס' 3 ('הפסטורלית'), העפרוני ממריא אל-על, פנטסיה על נושא מאת תומאס טאליס, פנטסיה על 'גרינסליווס', וסימפוניות מס' 2 ('לונדון'), 4 ו-6.

 

סרגיי רחמנינוב (1873-1943)

אחד הפסנתרנים הגדולים של המאה העשרים, ואחד המלחינים הרומנטיים הגדולים של רוסיה. הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 מפגין וירטואוזיות אדירה, ויצירות אחרות שוות האזנה צמודה: סימפוניה מס' 2 ו-3, אי המתים, רפסודיה על נושא מאת פגניני, קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, ריקודים סימפוניים, 24 פרלודים, הפעמונים, ליל שימורים.

רחמנינוב

 

סרגי פרוקופייב (1891-1953)

אחד הכשרונות הגדולים של ברה"מ, שהספיק להלחין שתי אופרות לפני שהיה בן 11, אך דוכא בסוף ימיו באכזריות על ידי משטרו של סטאלין. מבין היצירות שנכנסו להיסטוריה: פטר והזאב, רומיאו ויוליה, לויטננט קיז'ה, סימפוניה מס' 1 ('הקלאסית') ו-5, קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, קונצ'רטו לכינור מס' 1, והמוסיקה לסרטו של סרגיי אייזנשטיין 'אלכסנדר נייבסקי'.

פרוקופייב

 

ליאוש יאנאצ'ק (1854-1928)

נולד במוראביה (לימים חלק מצ'כוסלוביקה) וחיבר מספר אופרות ויצירות סימפוניות מהוללות שזכו לפופולריות גדולה: סינפונייטה, טאראס בולבה, ינופה, קטיה קבנובה, השועלה הערמומית הקטנה, מיסה גלגוליתית.

 

בלה בארטוק (1881-1945)

אחת הדמויות הדומיננטיות במוסיקה של המאה העשרים וכנראה גדול המלחינים ההונגריים, שהשפעתו אדירה גם בארה"ב. ואגנר הוציא את הקצב מן המוסיקה הקלאסית, ובארטוק הכניס אותו חזרה תוך שימוש במוסיקת-עם וחידושים בתחום התיזמור וההרמוניה הא-טונלית. מבין יצירותיו המשפיעות: קונצ'רטו לתזמורת; מוסיקה למיתרים, כלי הקשה וצ'לסטה; קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, קונצ'רטו לכינור מס' 2, סוויטת מחול, טירתו של כחול הזקן, רביעיית מיתרים מס' 4, 5, ו-6.

בארטוק

 

גוסטב הולסט (1874-1934)

למרות שהקריירה שלו היתה קצרה ושמו נותר יחסית לא-ידוע עד היום, השפעתה של יצירתו המפורסמת 'כוכבי הלכת' על המוסיקה של המאה העשרים היתה גדולה מאוד. היא חלחלה עמוק אל תוך כמה דורות של מלחינים בריטיים ואמריקנים, כולל ג'ון ויליאמס שכתב את המוסיקה לסרטי 'מלחמת הכוכבים' הפופולריים. יצירות נוספות: סאוויטרי, השוטה המושלם, סוויטת סט' פול, אגדון הית', מזמור לישו.

 

ג'ורג' גרשווין (1898-1937)

המלחין היהודי-אמריקני הכניס את הג'אז והבלוז אל אולמות הקונצרטים של המערב. השפעתו העצומה על המוסיקה בארה"ב חדרה גם אל הרוק והפופ, וזאת למרות שנפטר בגיל צעיר מגידול במוח. מבין היצירות המפורסמות: רפסודיה בנוסח בלוז, פורגי ובס, אמריקני בפריז, קונצ'רטו לפסנתר בפה מאז'ור.

גרשווין

 

ארנולד שיינברג (1874-1951)

מלחין יהודי-אוסטרי שעשה מהפיכה במוסיקה המערבית עם סגנונו שכונה 'האסכולה הוינאית השנייה' שפרץ את גבולות הטונליות. הוא פיתח את הטכניקה הסריאלית, המעניקה חשיבות שווה לכל תריסר התווים של הסולם הכרומטי המלא. אחת הסיבות לעובדה שהמוסיקה המודרניסטית במאה העשרים נשמעת 'מוזר' היא תרומתו השנויה-במחלוקת של שיינברג. מבין יצירותיו החשובות: ליל הוד, שירי גורה, פליאס ומליסנד, פיירו הסהרורי, משה ואהרון, ציפייה.

 

איגור סטרווינסקי (1882-1971)

היצירה 'פולחן האביב' מאת המלחין הרוסי הנועז יצרה את אחד הסקנדלים הגדולים בתולדות עולם המוסיקה, כאשר נוגנה בשנת 1913 בפריז. סטרווינסקי שילב בין המוסיקה הרוסית העממית, מוסיקה דיסוננטית ומקצבים בלתי-שגרתיים. יצירות נוספות שגרמו לשינוי רדיקלי בקרב מלחינים רבים: פטרושקה, ציפור האש, פולצ'ינלה, מעשה בחייל, סימפוניית תהילים.

סטרווינסקי

 

דימיטרי שוסטקוביץ' (1906-1975)

מלחין ענק נוסף שסבל קשות מידה הארוכה של הצנזורה הקומוניסטית. חיבר 15 סימפוניות מרשימות, ומספר זהה של רביעיות מיתרים חשובות. כתב גם את האופרה הידועה 'ליידי מקבת'.

 

אהרון קופלנד (1900-1990)

אחד מן האבות המייסדים של המוסיקה הקלאסית האמריקנית. נולד למשפחה יהודית-רוסית ברובע ברוקלין של ניו-יורק ופיתח מודל עממי שנתן תשובה הולמת למוסיקה הלאומנית שיצאה מכל אירופה. יצירות בולטות: אביב בהרי האפלצ'ים, בילי הנער, קונצ'רטו לפסנתר, קונצ'רטו לקלרנית, סונטה לפסנתר, סימפוניה מס' 3.

 

בנג'ימין בריטן (1913-1976)

מלחין בריטי בולט, שהשפיע באופן בולט על הדור שצמח אחרי מלחמת העולם השנייה. מבין יצירותיו הגדולות: סרנדה לטנור לקרן ולמיתרים אופוס 31, מדריך לתזמורת לבני הנעורים, רקוויאם המלחמה, וריאציות על נושא של פרנק ברידג', פיטר גריימס.

בריטן

 

מייקל טיפט (1905)

מלחין אנגלי גדול נוסף, שפיתח סגנון קונטרפונקטי בהשראת באך ובטהובן. מבין יצירותיו המשפיעות: בן-זמננו, מסיכת הזמן, שבירת הקרח, קונצ'רטו לתזמורת מיתרים כפולה, סימפוניה מס' 4.

 

אדגר וארז (1833-1965)

מלחין צרפתי שהיגר לאמריקה והשפיע על דור שלם של מוסיקאים צעירים בארצות הברית. וארז טבע את המונח 'צליל מאורגן', היה חלוץ של מוסיקה אלקטרונית, התמקד בחשיבות המקצב, ובהבדל המהותי בין רעש ובין צליל (רעש מאורגן). פרנק זאפה הושפע ממנו בצורה מובהקת, והפיץ חלק מרעיונותיו גם אל תחום הרוק, הפרוגרסיב והג'אז-רוק. גם הביטלס הושפעו מעבודתו של וארז, להקת שיקגו וג'ון זורן.

 

ג'ון קייג' (1912-1992)

אחד המוחות המבריקים של המוסיקה המודרנית, הוגה-דעות ומלחין מהפכני לחלוטין. נולד בלוס אנג'לס ופיתח סגנון דודקפוני (סריאליזם מוקדם, בשיטת 12 הטונים). אחר כך התמקד ביסוד הקצב והמשיך בלימוד פילוסופיות בודהיסטיות. יצירותיו הפרובוקטיביות והנועזות לא התקבלו תמיד בהבנה, אך הוא פנה להוראה והשפיע על תלמידים רבים ומוסיקאים חשובים גם בתחום הרוק והפופ. מבין היצירות המייצגות ניתן לבחור את 'שלושה ריקודים לפסנתר ממותכן', הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת, וגם 'האלמנה המופלאה בת שמונה-עשר האביבים'.

ג'ון קייג'

 

קרלהיינץ שטוקהאוזן (1928-2007)

מלחין גרמני חשוב ביותר, שהשפעתו על האוונגארד והמוסיקה החדשה של המאה העשרים גדולה מכפי שאפשר לחשוב. פילוסוף, מוסיקולוג ומלחין שחקר טכניקות סריאליסטיות חלוציות, מוסיקה אלקטרונית, ושיטות הקלטה חדשניות שהסתמכו על תגליות מדעיות בתחום הצליל ועל אולפנים מודרניים. הוא שאב השראה מן המזרח: דרמות ה'נו' של יפן, והדת ההינדית. בשנות החמישים, השישים והשבעים היתה השפעתו גדולה במיוחד, אך היא הלכה ודעכה לקראת סוף המאה. מבין יצירותיו המכוננות: שטימונג (Stimmung), שירת הנערים, הימנונים, קונטראפונקטים, קטעים לפסנתר.

שטוקהאוזן

 

פיליפ גלאס (1937)

ביחד עם סטיב רייך, הוביל המלחין האמריקני גלאס את הסגנון המינימליסטי במוסיקה הקלאסית המודרנית. סגנון זה שואב השראה מן המוסיקה החסכונית של המזרח הרחוק. מוסיקה מינימליסטית מפתחת מקצבים פשוטים ותבניות של צלילים החוזרים שוב ושוב, והיוצרים אפקט מהפנט על המאזין, החורג מתחום המוסיקה השגרתית אל הפסיכולוגיה והנוירולוגיה. השפעתו על המוסיקאים הבריטים והאמריקניים של שנות השישים, השבעים והשמונים נשארה גדולה. מבין יצירותיו המובהקות: מוסיקה ב-12 חלקים, הפסקול לסרט 'הנבואה'.

פיליפ גלאס

 

סטיב רייך (1936)

אחת הדמויות הדומיננטיות בזרם המינימליסטי במוסיקה המודרנית. רייך, יהודי ניו-יורקי, יישם באופן שיטתי את עיקרי המינימליזם (חזרה מהפנטת על מוטיבים קצרים בשינויים קלים) בשנות החמישים והשישים, החל לפרוץ בשנות השבעים והשמונים את המודל המינימליסטי המצומצם, וכתב פסקולים ומיצגי וידאו-ארט חדשניים. בין יצירותיו החשובות: תיפוף (1971), תהילים (בעברית, 1981), מוסיקת מדבר (1983), רכבות שונות (1988), המערה (1993), מוסיקה לשמונה-עשר מוסיקאים (1999), שלושה סיפורים (2002).

 

 



רוק מתקדם = שילוב בין רוק ובין מוסיקה קלאסית


תגובות


רוק מתקדם בין קלאסי לרוק

 

מה זה רוק מתקדם?

 

אמנים ולהקות חשובים ברוק המתקדם

 

ביקורות אלבומים

 

חדשות ואירועים

 

אודות המדריך העברי לרוק מתקדם

 

מי ירה ברוק המתקדם

 

גלריית תמונות


חזרה לעמוד ראשי


Mitkadem.co.il