מלוטרון (Mellotron)
אם יש כלי נגינה אחד שמייצג את הרוק המתקדם, הרי זהו המלוטרון. הביטלס היו בין
הראשונים שחשפו אותו לקהל הרחב בשיר ההיסטורי "סטרוברי פילדז פוראוור" (Strawberry Fields Forever) בשנת
1966, כשמקרטני שילב את הצליל הייחודי שלו כקבוצת חלילים. אבל המלוטרון היה קיים
עוד קודם.
עוד בשנת 1946, מוסיקאי אמריקני חובב בשם הארי צ'מברליין חשב על הרעיון המהפכני
של דגימת מוסיקה (סמפלינג). הוא פיתח מעין סינתיסייזר אנאלוגי פרימיטיווי, שפועל על
עקרון פשוט יחסית: מקלדת רגילה שכל לחיצה על אחד ממקשיה מריץ סרט הקלטה,
שעליו תועד כלי נגינה מסוים, מנגן טון מסוים במשך מספר שניות. רק בשנת 1960 הגיע הפיתוח לשלב רציני, וצ'מברליין
פתח חנות באונטריו, קליפורניה, כדי למכור את המכשיר שנקרא "צ'מברליין
מיוזיקמסטר".
מנהל השיווק של צ'מברליין, ביל פרנזן, הבין שהבוס שלו לא יוכל לתקן כמה בעיות טכניות
רציניות מאוד במוצר. הוא נסע לאנגליה, נפגש עם האחים לסלי, פרנק ונורמן בראדלי
בבירמינגהם, ובסופו של דבר אף מכר להם את הטכנולוגיה מאחורי המכשיר תמורת סכום
נמוך-יחסית בשנת 1966.
פאנל שליטה של מלוטרון
שלוש שנים קודם לכן, בשנת 1963, הוקמה לראשונה החברה ששמה מלוטרוניקס. למעשה מה שקרה הוא שהמלוטרון האנגלי צמח מתוך האב-טיפוס האמריקני. המנצח אריק רובינסון ודיויד ניקסון היו שותפים בחברה, ביחד עם האחים בראדלי.
כדי שכל מכשיר מלוטרון יוכל לנגן מנעד רחב של תווים, היה צריך להקליט כל תו ותו בנפרד, עם תזמורת אמיתית. מלאכת ההקלטות
של הכלים היתה מפרכת ודרשה תיאום אנלוגי של 35 מכשירי הקלטה שונים. לאחר שלושה חודשים של עבודה, הצליחו הטכנאים והמוסיקאים להוציא תחת ידם את ההקלטות הראשונות עבור המכשיר שנקרא מלוטרון אם-קיי-שתיים (MKII). חברת השידור בי-בי-סי (BBC) השתמשה במלוטרון עוד אז.
כאמור, הביטלס תרמו רבות לפרסומו של המלוטרון, כמו גם להקות אחרות כמו רולינג סטונס, הקינקס, ה'מודי בלוז' ופרוקול הארום. הקלידן של ה"מודי בלוז", מייקל פינדר (Michael Pinder), עבד עבור מלוטרוניקס כבודק מכשירים. הוא התאהב במלוטרון, ושילב אותו לראשונה (עוד לפני הביטלס) בלהיט "לאב אנד ביוטי" (Love And Beauty) שזכה להצלחה. באוקטובר 1967 שילב מייק פינדר את דגימת הכינורות והחלילים של המלוטרון גם בשיר האלמותי 'לילות במשי לבן' (Nights in White Satin) שהפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה.
הסוד הגדול של המלוטרון טמון בעובדה שהוא נעים לאוזן האנושית, וזאת בגלל שהוא "אמיתי".
המשתמש למעשה מנגן הקלטה של צליל אותנטי לגמרי, כמו חליל, מקהלה או כינורות.
הצליל לא נשמע 'מת' באוזנינו, כיוון שתדירות הצליל שלו עולה ויורדת בצורה אקראית, כמו במציאות.
החסרונות של המלוטרון, לעומת זאת, היו רבים: חוסר-אמינות כרוני, פעולה תחת אקלים מדויק בלבד וסירבול
מכני. אחת הבעיות הידועות היא משך הנגינה הקצר, בגלל שאורכו של סרט ההקלטה היה
מוגבל. למעשה, אחרי 10 שניות בערך, סרט ההקלטה החל לחזור אחורה ל'התחלה'
והקלידן היה צריך לדעת זאת מראש ולהפסיק לנגן בזמן (או להחליף אקורד).
המהפכנות של המלוטרון יצרה גם התנגדות בקרב תזמורות מסורתיות, שראו בחידוש הטכנולוגי איום ישיר על פרנסתן. להקת טנג'רין דרים הגרמנית, למשל, נאלצה לשלם ב-1975 קנס של 2,000 פאונד לאיגוד המוסיקאים הבריטי. הסיבה: המלוטרון של הלהקה הפך את התזמורות הקאמריות באולם 'רויאל אלברט הול' למיותרות, בעיני האיגוד.
ואכן, להקות הרוק המתקדם במערב אירופה, שחיפשו צליל סימפוני ולא יכלו להרשות לעצמם לעשות חזרות והופעות עם תזמורות יקרות עם נגנים בשר-ודם, קפצו על ההמצאה כמוצאים שלל רב. הצליל הקלאסי של ה"מלוטרון" נתן להרכבים משובחים כמו ג'נסיס או קינג קרימזון את הצליל התזמורתי והמקהלתי ה'גדול' שהם חיפשו, בעלויות סבירות בהחלט.
מכיוון שתהליך הייצור של המלוטרון היה מסובך, הוא לא נמכר בכמויות גדולות מדי.
סדרת M המהוללת שיפרה את המצב המסחרי במעט. בשנת 1968 יצא המודל M300
והתקבל יפה, בעוד M400 נמכר אפילו טוב יותר והשתלב באלבומים הגדולים של הרוק
המתקדם. המכשיר נמכר בכמות גדולה יחסית, 1800 דגמים, ונחשב להצלחה בקנה המידה
של מלוטרוניקס. בסה"כ יוצרו בערך 2500 דגמים עד היום, והם נחשבים לפריטי אספנים
יקרים יחסית.
מחירו של המלוטרון כיום נע בין 6000 דולר ועד 15 אלף דולר, תלוי בדגם, גילו, מצבו והחומרים ממנו הוא עשוי. מחירים של סלילי טייפים (רצועות של הקלטות עבור מלוטרון) נעים בין 200 ועד 800 דולר. מקלדת מלוטרון שלמה עשויה לעלות כמעט 2000 דולר. כאשר מדובר במכשיר מלוטרון מפורסם, שהיה בשימוש של להקות רוק ידועות, המחירים קופצים בצורה משמעותית. עם זאת, תמיד ניתן למצוא מלוטרון משומש במחיר טוב, בעיקר במערב אירופה, ובעיקר כאשר מדובר במלוטרון מוזנח-יחסית, שניתן לתקנו בעזרת מומחה.
 מלוטרון דגם MK400
תמונה משנת 1972
רשימת משתמשי מלוטרון
קלידנים כמו טוני קיי (Tony Kaye מלהקת 'יס', שאהב, כידוע, את ההאמונד) טענו
שהמלוטרון נשמע כמו 'חבורת חתולים מייללים בלילה'. הרוב חשב אחרת. כל הלהקות
והאמנים הבאים השתמשו במכשיר מלוטרון (וזו רשימה חלקית בלבד!): קינג קרימזון, ג'נסיס,
אבבא, ברקלי ג'יימס הרווסט, אמייזינג בלונדל, סטרובס, דיפ פרפל, ז'אן מישל ז'אר,
קלירלייט, קרווד אייר, פוקוס וגם טרייס (הולנד), ג'נטל ג'ייאנט, פיטר האמיל, ג'טרו טאל,
ראש (קנדה), איניד, טראפיק, דיויד בואי, יוריה היפ, קאמל, גונג, ביץ' בויז, לד זפלין,
מרצ'ינג מול, נקטר, לוס קנריוס (בספרד), טנג'רין דרים ונובאליס (בגרמניה), אנגלגארד
ואנקדוטן (שוודיה בשנות התשעים!), PFM וגם לה-אורמה (באיטליה), פינק פלויד, פולסאר
(בצרפת), אסיה, רנסאנס, רוקסי מיוזיק, ריק ווייקמן, יס, IQ ופאלאס ומריליון (בגל
הניאו-פרוג של שנות השמונים), מאגמה, ואן דר גראף ג'נרייטור, קצת אחרת, 14 אוקטבות,
רוקפור ועוד.
תהליך מפתיע של 'רטרו' מתרחש באנגליה ובכל העולם כיום, כשלהקות
מפורסמות כמו בלור, אואזיס ורדיוהד חוזרות אחורה בזמן אל המלוטרון ומגלות את
קסמיו.
בשנת 1977 נחתם חוזה הפצה בין חברת מלוטרוניקס לחברת דאלאס מיוזיקל
אינסטרומנטס, שפשטה את הרגל במהירות וכמעט חיסלה את מלוטרוניקס תוך כדי
התהליך. בגלל בעיות משפטיות, נאלצו אנשי מלוטרוניקס לשנות את שמו של המכשיר
לנובהטרון (Novatron) ולהפיץ אותו לחברה בשם Sound Sales שמכרה אותו כ'מלוטרון'
עבור כסף רב יותר.
ה"נובהטרון" (Novatron), ביחד עם דגם דומה בשם בירוטרון (Birotron), שיצאו בשנת 1978,
ניסו לפתור סופית את בעיית הסרט החוזר (עכשיו היה אפשר להחזיק אקורדים בלי לדאוג
שהם ייפסקו לפתע). סיפור ידוע הוא זה של ריק ווייקמן, שבמהלך הופעה התעצבן
מהבעיות במכשיר, בעט בבירוטרון, הפיל אותו מן הבמה ואף שרף אותו לאחר מכן. בשנת
1987 מלוטרוניקס פשטו סופית את הרגל.
ב-2010 יצא לאור סרט תיעודי ראשון מסוגו על תולדות ה'מלוטרון'. את הסרט ביימה דיאנה דילוורת', והוא נקרא 'מלודרמה' (Mellodrama). בסרט, שאורכו 80 דקות והופץ גם על גבי דיוידי, מופיעים חברי להקת ביץ' בויז, מודי בלוז, זומביז, קינג קרימזון, יס, בלק סבאת', ג'נסיס, רפיוג'י, גובלין, אנגלגארד ועוד. ניתן לראות כאן את ה'בקרוב' (טריילר) של הסרט.
כלי נגינה כמו אורגן ההאמונד, המוג, פנדר רודז או VCS-3 השתלבו היטב במהפיכת
הרוק המתקדם, אבל המלוטרון היה ונשאר דגם ייחודי, אהוב ויקר-ערך. הצליל ה"חי
ונושם" שלו הכניס אותו לפנתיאון הרוקנרול, וכל העדויות מראות שהוא לא מתכוון
להיעלם, גם כיום, בעידן הדיגיטלי.
מלוטרון - תמונות
 Mellotron MK-II
 Mellotron MK-VI
מודל חדש-יחסית משנות התשעים
|
