רוק מתקדם - מדריך עברי

ביקורת אלבומים

Premiata Forneria Marconi (PFM)
Per Un Amico ("for a friend")

1972 BMG Ariola - EMI Reissue
Italy
(34:08)

Pfmpfm.it



ביקורת: אורי ברייטמן

25/1/04
PFM - Per Un Amico
דרך מצוינת לפתוח ברגל ימין את ההיכרות עם הרוק המתקדם האיטלקי. זהו אחד מאלבומיה הטובים ביותר של להקת PFM, שהוקמה בשנת 1970 במילאנו, וזכתה להכרה בינלאומית בזכות סדרת אלבומים מוצלחים. כבר באלבום הבכורה היה ברור שיש לנו עסק עם מקצוענים שיגיעו רחוק. וכאן, באלבום השני "פר און אמיקו" ("עבור חבר", באנגלית) אין אכזבות. האלבום אמנם קצר מדי - רק 34 דקות - אבל אין בו שנייה מיותרת. עבודת הקלידים של פלאביו פרנולי ראויה לציון מיוחד, ובמיוחד השימוש בצ'מבלו, כלי נדיר יחסית בפרוג-רוק.


השפה האיטלקית מקשה על הבנת המילים, ועל כך יש להצטער. רק קורס באיטלקית יכול להציל את המצב. אבל הטקסטים אינם עומדים במרכז: הלחנים והעיבודים, כרגיל, הם עיקר האטרקציה. תלת-שיח דינמי ומהיר בין הכינור של מאורו פאגאני, הפסנתר של פלאביו פרנולי, והגיטרה החשמלית של פרנקו מוסידה, יוצר עניין מתמיד. אפשר לחוש בהשפעות בריטיות ברורות של החשודים הרגילים: ג'נטל ג'ייאנט, ג'נסיס, ג'טרו טאל; אבל זו תופעה נפוצה בקרב הפרוגרים של ארץ המגף: האנגלים חתומים על הפטנט, והאיטלקים רק נתנו את הזווית שלהם על הנוסחה.


מי שאוהב את הפרוג שלו אפל וקודר, יחפש במקום אחר. המוסיקה של פי-אף-אם מלודית, מאז'ורית ואופטימית. קל להאזין לה, קל לאהוב אותה. היא קופצת בזריזות בין ז'אנרים ומשקלים, משלבת אילתורים וחומר כתוב באופן הומוגני, ומצליחה לעמוד במשימה בכבוד. עם זאת, בהשוואה להרכבים נועזים יותר כמו באלטו די ברונזו, פי-אף-אם נשמעים קצת חמודים מדי לעתים. זו מוסיקה שגם אמא שלך יכולה לאהוב, וזה יתרון אסטרטגי שאיפשר ללהקה לשרוד את מבחן הזמן.

לסיכום נמרץ, "פר און אמיקו" של הפי-אף-אמים הוא אלבום קלאסי וחביב של אחת מן הלהקות הבכירות בפרוג האיטלקי. קצר, ממוקד, אופטימי, קופצני, לפעמים חמוד מדי, אבל מעורר הערכה בגלל ההתייחסות השפויה לז'אנר הפרוגרסיבי: לחנים המעידים על השכלה קלאסית מוצקה, שירה נעימה בלי זעקות אופראיות, בלי תחושת חשיבות עצמית מוגזמת, ובלי נטייה לארכנות מעיקה ולסולואים בלתי-נגמרים. עבודה יפה שזכתה לשבחים מכל הכיוונים, והפכה בסוף לקלאסיקה אירופאית.

הציון: 8.5/10

 הוסיפו תגובה


 עוד ביקורות על אלבומי רוק מתקדם איטלקי מצטיין







איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")