רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'
רוק מתקדם > אמנים ולהקות > דיסטורטד הרמוני

להקת דיסטורטד הרמוני

ראיון עם מייסד ההרכב, יואב אפרון (פורסם: 1 מרץ 2013)

להקת הפרוג-מטאל הישראלית עובדת על אלבום שני, לאחר ההצלחה הבינלאומית המפתיעה של אלבום הבכורה, 'אוטופיה'. יואב אפרון, האיש שהקים את הלהקה, מדבר בראיון על דרים ת'יאטר, מישה סוחינין, ההשפעות המוסיקליות שלו ולמה כדאי לחלק אלבומים בחינם

מראיין: אורי ברייטמן
יואב אפרון, דיסטורטד הרמוני
יואב אפרון

1) נתחיל מהסוף. כשאתה מסתכל לאחור על הפרויקט של DH, ממה אתה הכי מרוצה?

אם הייתי צריך לבחור בדבר אחד בלבד, זה ללא ספק יהיה ה - Musicianship (יכולת מוסיקלית).

העובדה שממשהו אישי לחלוטין זה הפך להיות פרוייקט משותף, עבודה משותפת ואהבה ורצון הדדי לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים זה ללא ספק הדבר שאני הכי מרוצה ממנו. כמובן שהעובדה שסוף סוף המוזיקה שכתבתי איי שם לפני 6-7 שנים קיבלה צורה ואלבום מרגשת לא פחות. אבל זה לא שווה כלום אם לא הייתי בלהקה עם חבר'ה כאלה מוכשרים.

2) בוודאי קיבלת תגובות מעניינות מהעולם, מאז ש'אוטופיה' יצא לאור. אתה זוכר כמה תגובות מיוחדות?

לצערי זכרון הוא לא הצד החזק שלי.

מה שאני כן זוכר, או יותר מדליק ומרגש אותי תמיד, זה לקרוא ביקורת, רשמית ולא רשמית בה מישהו אמר שחידשנו לו.
העובדה שהצלחנו לגעת באנשים מרגשת לא פחות, אבל כשאני מקבל ביקורת בה הבאנו משהו חדש לעולמם של מאזינים - זה עילוי מבחינתי. Utopia
Utopia
2012

3) האם קיבלת תגובות ממוסיקאים שהושפעת מהם בתהליך היצירה עם DH - למשל מייק פורטנוי שביקר בישראל, דניאל גילדנלואו שביקר כאן ויבקר שוב, או להקות פרוג-מטאל אחרות ששלחת להם עותק?

ידוע לי שרעיה (המנהלת שלנו) קיבלה כמה וכמה תגובות ממספר אנשים שאנחנו מאוד מעריכים.
אחד מהם הוא מייק לפונד המקסים. אני עדיין מחכה לקבל הערות מסטיבן וולסון ו/או (עדיף שניהם) מת'יו בלאמי (מיוז).

4) בתור קלידן, האם תוכל להרחיב קצת על חשיבות המוסיקה הקלאסית בעולמך? מאיזה גיל אתה מנגן פסנתר או קלידים? מה המלחין הקלאסי הגדול ביותר בעינייך? הסימפוניה הגדולה ביותר? הקונצ'רטו שאתה הכי אוהב? מה הסגנון הקלאסי האהוב עליך?

אני חייב להודות שמצער אותי מאוד שלמרות שלמדתי 5 שנים פסנתר קלאסי וגדלתי בבית עם הרבה מוזיקה קלאסית, ה"עושר המוזיקלי" שלי בתחום אינו רב בכלל.

התחלתי לנגן פסנתר בגיל 10, אחרי 5 שנים של מוזיקה קלאסית עברתי ללמוד את מה שתמיד רציתי וזה ג'אז ולצערי (או שמחתי) לא חזרתי ולו פעם אחת לקלאסי.

אם אצטרך להגדיר את עצמי כפסנתרן, אני ג'אזיסט. המלחין הקלאסי האהוב עליי ביותר הוא בראמס אם כי ללא ספק התקופה האהובה עליי ביותר היא הפוסט רומנטית ובעיקר שונברג.
הסימפוניה האהובה העליי ביותר - השלישית של בראמס; הקונצ'רטו לכינור של בטהובן וחייב לציין, כל דבר של ריכרד שטראוס עם דגש על אלקטרה ו"כה אמר זרטוסטרא" ו"לילה מעוות" של שונברג - או כל דבר שהגאון כתב.


להקת דיסטורטד הארמוני
להקת דיסטורטד הרמוני; תמונת פרומו מטעם הלהקה


5) כל פעם שמזכירים לך את דרים ת'יאטר - מהם הדברים החיובים והשליליים שעולים לך בראש, כמובן גם בהשוואה למוסיקה המקורית שעשית עבור DH עד היום?

אתחיל בחיובי - כמו כל כך הרבה חבר'ה שאוהבים את המוזיקה הזו, גם אני טחנתי והקשבתי ללא הפסקה לדרים ואין זה סוד שהרבה מאיתנו בקהילה גדלנו עליהם. כבודם כמוזיקאים הוא עצום אך יותר מזאת - הם ה"אבות המייסדים" של הז'אנר הזה - של מה שאנחנו קוראים לו פרוגרסיב מטאל - וזה מדהים בעיניי ועל זה בלבד מגיע להם את כל הכבוד וההערכה שבעולם.

ה"חדשנות" שרק בגלל שאנו ב- 2013 שמתי בסגריים שלהם בזמנו היא דבר שאני אישית כל כך מעריך באמנים וכמו כל להקה שוברת מוסכמות ו"חלוצה", ההערכה לעולם לא תימוג וכמו שלעולם לא נפסיק להעריך את הביטלס על התרומה הכל כך חשובה למוזיקה (לא רק הפופולרית) שאנו שומעים היום ושומעים מאז האלבום סרג'נט פפר (Sergeant Pepper) - וממש לא רק בפן האומנותי, כל מי שקרא וחקר קצת יודע שהאלבום הזה שינה את עולם ההקלטה וההפקה המוזיקלית והיה פריצת הדרך לדרך שאנו מקליטים ומפיקים מוזיקה כיום.

על כן, תרומתם של דרים, לא רק ברמה המוזיקלית הפרפקציוניסטית, אלא בתעוזה שלהם, בהתחכמות ה"ילדית" שלהם עם Images and Words מבחינתי היא אבן דרך חשובה מאוד לכל כך הרבה להקות של ימינו.

אסיים ב"שלילי": נכון, זה לא פייר לדרוש מאף להקה, אמן וכו' כזה דבר, אבל זה גם לא פייר לדרוש ממעריצים ומאזינים להיות פיירים; דרים הפסיקו מבחינתי לחדש כבר שנים. זה לא חדש לשמוע אנשים אומרים "דרים נשמעים כמו להקת קאבר או וואנבי דרים". וכשאתה כה חשוב, כה מוערך - חובתך, כן כן, "לספק את הסחורה". ואם אינך מסוגל, לא מעוניין או רוצה - רק נעריך אותך יותר אם תקום ותלך.

זה נשמע נוקשה, אבל לא הייתי מצפה כל כך הרבה מלהקה כל כך חשובה בעיצוב תפישתי המוזיקלית והקונספטואלית. עוד זכורה לי שיחה עם חבר כשהייתי בתיכון, שבזמן שהוא בא אליי הוא יכול לשמוע שיר שלם באוטו בעוד שאני חייב להמשיך ולנסוע עוד כמה זמן כדי ששיר אחד של דרים יגמר; אין ספק שבלי דרים לא היתה דיסטורטד הרמוני ואם יורשה לי בקטע הכי לא מתנשא - אין ספק שאם דרים לא היו מגיעים למצב שהם היום (כמו שציינתי) - גם לא היתה דיסטורטד הרמוני...

6) האם לדעתך דרים ת'יאטר גמרו את הסוס? אתה חושב שלהקות פרוג אחרות כבר עקפו אותה?

לדעתי אלה לא דרים שגמרו את הסוס, זה הז'אנר שלא רוצה או מאס בלרכב עליו. הבעיה הכי גדולה בז'אנר ה"כבר לא מוגדר" שנקרא פרוגרסיב מטאל היא שלא משנה מה תשמע, חדש-ישן - תמיד נשווה אותו לדרים. מלודית, קולית, הלחנה, ביצוע. גם אני חוטא בזה עם משפטים כמו "וואו, טוב שזה לא קופי דרים" וכו'. ואכן הבעיה היא כמובן לא רק בקהל המאזין אלא בלהקות עצמן.

אם אהיה כנה לגמרי - אני לא חובב גדול של פרוגרסיב מטאל. ההרגשה שלי היא שמיציתי ולדעתי גם קהל המאזינים; הריפים לא השתנו בהרבה, השירה כמעט תמיד תשמע אותו דבר והקלידים תמיד ישמעו אותו דבר - כמה אפשר לשמוע את זה בתכל'ס? עברו 20 שנה…

אם נתייחס ל"אוטופיה", אין ספק שהוא מושפע רבות מדרים ומהז'אנר הזה שנקרא פרוגרסיב מטאל קלאסי. כפרוייקט שהתחיל לפני 7 שנים כשהייתי בן 21-22 , זו המוזיקה ששמעתי. זה, ג'אז ומוזיקה לסרטים. למזלי ולשמחתי הרבה, מלבד העובדה שהכרתי כל כך הרבה להקות נוספות לאורך שנות העבודה על האלבום, הכרתי את המוזיקאים המדהימים שהם הלהקה שלי היום; וכל אחד מהם הביא את מה שהוא אוהב מהבית ותרם לעיבודים.

מישה לא מגיע מפרוג בשום צורה שהיא, הקול שלו לא קשור לסגנון וכמו שכתבת בביקורת שלך, הוא הדבר הראשון ששמים לב אליו שגורם לנו (ולמאזינים) בתקווה לשים לב שלא מדובר פה בעוד להקה שמנסה לחקות את דרים ודומיה.

איגי מגיע בכלל מהרד הוט צ'ילי פפרס והפאנק ואם זה לא מתבטא מדיי ב"אוטופיה", זה הפך מבחינתי לחלק בלתי נפרד בכתיבה של החומרים החדשים.

גיא מביא איתו המון אלטרנטיב, פולק (אם כי לדעתי הוא המעריץ הכי גדול של דרים מכולנו) ואפילו אינדי ופותח את הסאונד שלנו למקומות אחרים לגמרי.

עצרתי ביוגב שניה על מנת לציין שכמלחין וכמפיק, אני תמיד מתחיל בגרוב, ולמרות שלקח לו קצת זמן להבין את חשיבותו מבחינתי, העובדה ששנינו אוהבים פחות או יותר את אותה המוזיקה (עם הבדלים קטנים כמובן) היא אחד הדברים הכי משפיעים על עיצוב הגרוב והכיוון של השירים החדשים וזה ניכר גם ב"אוטופיה".

חח, אז בחזרה לשאלה - אני שומע לא מעט נסיונות לצאת מהז'אנר שדרים תוו - מספיק לי להקשיב לקלידים של ריברסייד כדי לראות את זה קורה. אבל אנחנו רק בהתחלה - ואני מאוד מקווה שהיום יגיע כמה שיותר מהר ופרוגרסיב מטאל יצא מהנישות הישנות ויצור לעצמו חדשות.

יואב אפרון
יואב אפרון - מפיק, קלידן, פרוג-מטאליסט; תמונת פרומו מטעם הלהקה


7) אתה לוקח את הזמן עם האלבום הבא של DH? גם עכשיו זה ייקח שנתיים-שלוש?

שאלה חריפה, אהבתי...התחלנו לעבוד על האלבום הבא ובזמן שאני עונה לך על שאלה זו, אני מאזין לסקיצה חדשה שאשלח ללהקה היום. לא היה לי פשוט. בנימה הכי אישית ופתוחה שאני יכול, לקח לי הרבה מאוד זמן עד שכתבתי את "מיסגיידד" שהוא מבחינתנו יריית הפתיחה של האלבום הבא; ההכרה, ההערכה וההצלחה של 'אוטופיה' להגיע ולגעת בכל כך הרבה אנשים, הפחידה אותי כמלחין וכמפיק של הלהקה. הידיעה שאני במבחן עכשיו, אישי דבר ראשון אך כמובן שגם לחבר'ה שאוהבים אותנו ומצפים לאלבום הבא תקעה אותי לא מעט.

אבל אז "יצא לי" מיסגיידד", ואני כל כך גאה בעבודה שעשינו ומאוד אוהב את השיר הזה, שעכשיו אני יודע בבירור לאן האלבום הבא הולך ללכת. עם זה אני יכול להבטיח שזה קורה וזה הולך להיות אלבום מטורף ומיוחד.

קשה לי לצפות כמה זמן יקח עד שהאלבום השני יהיה מוכן, אבל מבחינתנו, ברגע שיהיו מספיק יצירות ברמה אליה אנחנו שואפים, אשר יצרו אלבום שלם, אנחנו נשחרר אותו החוצה. [ב-9 ביולי 2014 יוצא לאור האלבום השני; א.ב.]

8) איך יצרת את הקשר עם ינס בוגרן? זה לא פשוט להשיג כזה מפיק ידוע, גם כלכלית....

דבר ראשון, ינס בוגרן (Jens Bogren) המדהים עשה לנו את המאסטר. לא היה לו שום קשר להפקה של האלבום. מלבד הריגוש והפנטזיה שהבן אדם הסופר מוכשר שמיקסס ומיסטר להקות כמו אופת', פיין אוף סלביישן, סימפוני אקס ועוד רבות אחרות - למשל אופת' ;) יעשה לנו לפחות את המאסטרינג (לא היה לנו תקציב למיקס אצלו, ולי כמפיק היה חשוב מאוד להיות קרוב פיזית לטכנאי המיקס).

כל אחד יכול להשיג את ינס דרך האתר שלו ולקבוע אצלו סשן הקלטות, הפקה, מיקס ומאסטרינג, אז קשה זה לא היה בכלל. מה שכן אני יכול להגיד, שלמרות שינס הוא פאקינג מוזיקאי וטכנאי מדהים והוא עשה עבודה מדהימה - העבודה האמיתית היתה של יונתן ברק (יונה) - שהוא גם הסאונדמן שלנו בכל ההופעות.

התקציב שלנו לאלבום היה "אפסי" במונחים של הפקות בסדר גודל כזה. יונתן ואנוכי, נאלצנו להסתפק במה שיכולנו, לטוב ולרע, והעובדה שהבן אדם עשה עם מה שניתן לו היא מדהימה ומגיע לו את כל הקרדיט שבעולם. (יונתן ברק, אולפני סוניק).

ינס היתה פנטזיה נהדרת ומרגשת, אבל היום, כמפיק קצת יותר מנוסה, התוכניות שלי לאלבום הבא שונות לגמרי.

9) זה די מתבקש ש-DH תצא לסיבוב הופעות, ולו קטן, בחו"ל. מתוכנן כזה דבר?

בהחלט! שניים וחצי דברים עומדים כרגע בעדיפות עליונה - אלבום חדש ולייבל - ותור, הופעות בכל העולם. זה בוער בנו. ואמנם אני לא יכול להגיד שום דבר עדיין, אני כן יכול להגיד ש"דברים מעניינים קורים". ;)

10) זה לא סוד שמישה סוחינין הפך סלב בגלל התוכנית The Voice בערוץ 2. איך זה השפיע על הלהקה, בלי להיכנס לרכילות?

"מישה מדה ווייס 2" כמו שאנחנו קוראים לו, תמיד היה סלב ;) עד כמה עסיסי שזה יכול להיראות, בינינו כלהקה דבר לא השתנה.. ולו רק בגלל - וזה בפני עצמו מאוד מיוחד ושאני אישית מאוד מעריך -- "מישה מדה וייס 2" ומישה הסולן של דיסטורטד הרמוני היו נשארו אותו אדם; זה מה שמייחד את הבן אדם הזה לדעתי. העובדה שהוא הביא את עצמו, אחד לאחד, לעולם המיינסטרים-גנרי של הפריים-טיים הישראלי, ובלי קשר ללהקה - הלוואי שזה יפתח את העיניים והאזניים של הקהל הצעיר שצופה בתוכנית הזו, לאלטרנטיבות שיש בעולם המוזיקה הקטן שלנו - אלה שלא במיינסטרים, בשוליים.

הלוואי והעובדה שהוא הכי הוא על המסך, העובדה שהוא פאקינג שאג בפריים טיים, פיזז וקיפץ - שזה הכי הוא גם איתנו, יראה לאנשים שיש עוד דברים חוץ מהפלייליסט של גלגל"צ.

11) 'אוטופיה' יצא בחינם, לפחות בהתחלה. מה המסקנות שלך לגבי הפצה דיגיטלית בחינם, לעומת רכישה של עותקים פיזיים?

עוד בפגישה ה"עסקית" הראשונה שלנו לגבי תקצוב וזמני ההקלטה של האלבום, העליתי בפני הלהקה שאני רוצה שהוא יצא בחינם בצורה דיגיטלית. אני חושב שכלהקה אנונימית מארץ אנונימית (מוזיקלית כמובן) ושאינה מוארת בחיוב רב (לא מוזיקלית כמובן), הדרך הטובה ביותר להגיע לכמה שיותר אנשים בארץ ובחו'ל תהיה להציע אותו בחינם.

אני מאמין גדול בעובדה שאם אתה אוהב את המוזיקה - אתה תקנה אותה ובנדקמפ מבחינתי זה הדבר המושלם - שלם כמה שבא לך, אם בא לך ואנחנו רואים את זה כל יום, הוא ניתן לקניה דיגיטלית החל מ-99 סנט ואנשים משלמים הרבה מעבר לזה, אנשים קונים וזה מדהים. האלבום עדיין ניתן להורדה חינם דרך אגב (סאונדקלאוד).

העובדה שהשקנו את האלבום בחודשיים הראשונים בחינם, לא פגעה במכירות של האלבום הדיגיטאלי והפיזי. אנשים תומכים ורוצים להשקיע בנו ובמוזיקה שלנו. עוד אין לי מושג מה נעשה ואיך עם האלבום הבא, עוד מוקדם מדיי לדבר על זה כשאנחנו רק בשלבי הכתיבה והעיבוד ועדיין לא חתומים עם לייבל, אבל ללא ספק - להציע אותו בחינם היתה הדרך הנכונה ובנימה אישית - זה היה לי העונג לתת אותו בחינם ולראות אנשים מורידים אותו.

12) מהו אלבום הפרוג-מטאל האהוב עליך ביותר עד היום?

Scenes From A Memory ולו רק בגלל החוויה העמוקה שקיבלתי כשהאזנתי לו כנער מתבגר לראשונה כשיצא.

13) הראיון מסתיים עכשיו. יש משהו שתרצה להגיד, ולא נתתי לך?

להקת דיסטורטד הרמוני
להקת דיסטורטד הרמוני
דיסטורטד הרמוני היא לא משהו שחוויתי וראיתי אי-פעם ואני לא מתכוון לחומרים המוזיקליים. העבודה שלנו כלהקה מדהימה אותי כל פעם מחדש. כשאנחנו יושבים ומתכוננים להופעה - זה משהו מיוחד. כשאנחנו מעבדים יצירה חדשה שהבאתי ושוקעים בתוכה, זה השיט שתמיד רציתי להיות בו, וזה מוקרן ויוצא החוצה בכל הופעה שלנו. אנחנו רוצים לתת שואו, אבל רק אם נצליח להביא את הוייבים של החזרות עם כל הניואנסים שיש בהן לבמה.

מעבר לזה, כמלחין וכמפיק שלה, כלומר כדמות שמסתכלת מהצד - אני עובד עם פאקינג נגנים מטורפים. כל אחד ואחד מהם זה משהו נדיר. יצא לי לנגן עם לא מעט אנשים בחיי, בעיקר ג'אזיסטים עם יכולות אוננות מדהימות (כן, זה מה שאנחנו עושים - אוננות מוזיקלית) והחבר'ה האלה מתעלים על כולם - ולא רק כנגנים, אלא גם כמוזיקאים.


חברי הלהקה

  • מישה סוחינין - שירה
  • גיא לנדאו - גיטרות
  • יואב אפרון - קלידים
  • איגי (חלפניו) כהן - בס
  • יוגב גבאי - תופים


האלבום השני של דיסטורטד הרמוני, צ'יין ריאקשן', יצא ב-9 ביולי 2014



התגובות שלכם

***



אודות האתר / הספר / עמוד הבית / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il