רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'
שם טוב לוי

שם טוב לוי

הוא גדל על מוסיקה קלאסית; עזב את האקדמיה למוסיקה בגלל מלחמת יום כיפור; הצטרף ל'קצת אחרת' עם גרוניך ויידוב; הוציא לאור אלבום סולו פרוגרסיבי ('מצב רוח') בשנת 1976; הקים את 'ששת'; קנה את עולמו עם אריק איינשטיין; חלילן המושפע מלהקת ג'טרו טאל ומנהיגה איאן אנדרסון; מלחין המושפע גם מלהקת ג'נטל ג'ייאנט, מעבד ומבצע; זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ההלחנה; קבלו את שם טוב לוי, שלא מפסיק להתקדם

מאת: אורי ברייטמן
תל-אביב, ינואר 2006 (עודכן: אפריל 2014)
שם טוב לוי הוא אחד המלחינים החשובים בישראל. לצד עמיתיו לתחילת הדרך - יוני רכטר ושלמה גרוניך - הוא אמן השילובים הסגנוניים. מאז נולד למשפחה בולגרית בשנת 1950 בעיר רחובות, השכיל לשלב בין מוסיקה אתנית, מוסיקה קלאסית, רוק, ג'אז ו'פולק' מזרח-אירופאי. הוא היה כמעט בן עשרים כשהרוק המתקדם נולד בלונדון. עוד בילדותו האזין למוסיקה קלאסית, אבל ההשכלה הפורמלית חיזקה את ההשפעות הקלאסיות ונתנה לו את הכלים המקצועיים לכתוב מוסיקה באופן מסודר.


"עזבתי את האקדמיה למוסיקה בתל-אביב אחרי שנתיים של לימודים. באותה תקופה (1973) פרצה מלחמת יום כיפור, גוייסתי במילואים במשך חצי שנה, ואחרי המלחמה לא חזרתי לאקדמיה. עברתי קורס למלחיני ג'אז במכללת ברקלי בעיר בוסטון, ארה"ב. גם לפני האקדמיה למדתי אצל אנשים באופן פרטי - המלחין גיורא שוסטר שאצלו למדתי מגיל תיכון, ואחר כך אצל ד"ר צבי קרן - כתיבה וג'אז. למדתי חליל כבר מגיל 13 חליל בתזמורת הפילהרמונית. בגלל ששמעתי הרבה וניגנתי הרבה - למדתי. הרבה מהדברים שעשיתי אחר-כך הם דברים אחרים מן המקובל במוסיקה הקלאסית - לא בדיוק לפי החוקים של באך ומה שלמדנו באקדמיה.


שם טוב לוי הצעיר

בזכותו של שלמה גרוניך, נחשף שם טוב לוי הצעיר לראשונה למוסיקה פרוגרסיבית מארה"ב וממערב אירופה - פרנק זאפה, ג'נטל ג'ייאנט, ג'טרו טאל, אמרסון לייק ופאלמר, להקת יס, ג'ון מקלפלין, צ'יק קוריאה ודומיהם. "גם הדברים הראשונים שגרוניך עשה, היתה להם הרבה השפעה ועוצמה על מוסיקאים, ובטח שגם עליי. זה היה מפרה מאוד. בינינו יש קשר מאוד מפרה לאורך השנים. בשנים האחרונות שלמה עושה דברים אחרים, זה לא מה שהוא עשה אז. אבל בתקופה ההיא, בשנות השבעים, כל הלהקות האלו עשו כל מיני דברים חדשים, ואלו דברים שאני הייתי שומע".


בראיון מאוחר לטל גורדון אמר על כך: "זה לא היה משהו שחשבתי או החלטתי עליו, לעשות רוק מתקדם, אבל באופן טבעי באתי ממקורות מסוימים של מוזיקה קלאסית, ג'אז. זה מה שדיבר אלי, סיקרן אותי, עניין אותי לשמוע ולפעמים לחקות את זה, לצלצל כמו זה, באופן טבעי. כשישבתי לכתוב משהו לא אמרתי לעצמי 'עכשיו אני אכתוב כמו ג'נטל ג'איינט'. גם היום אני לא ככה". אבל הוא מודה: "כולנו שפוטים של מה שגדלנו עליו".


"לא ממש הבנתי למה קראו לזה 'רוק מתקדם' - אבל נשמע לי שזה לא כמו הדלתות ו'פינק פלויד' ורוק כבד, אני הבנתי שזה רוק מתוחכם יותר, או שהוא מעורבב. כמו סלט עם פריטים שלא תמיד הולכים באופן טבעי ביחד, מישהו עירבב אותם, כמו חסה עם דבש. הם עירבבו דברים שלא היו צפויים ולא היו טבעיים, לא היו המשך של משהו מאוד מסוים. לפעמים זה מין תחכום עד כדי התחכמות". אין ספק שהתחכמות היא לא משהו שהמוסקאי שם טוב לוי מעריך.


שם טוב לוי - האלבום התעוררות
שם טוב לוי - האלבום 'התעוררות' - 1981
"היה לי מעניין לשמוע בתור מוסיקאי, לפרק את זה לגורמים ולהבין מה קורה ולהיות מושפע מזה, אבל בגיל יותר מאוחר ידעתי להבדיל מה אהבתי ומה עיצבן אותי. לא כל מה שנדמה לך בגיל מסוים שאתה נדלק, מסתבר שחלק מזה התאהבות וחלק מזה זה יותר שכלתני. במוסיקה הפרוגרסיבית הזאת יש לפעמים נטייה לשכלתנות על חשבון רגשיות. לפחות אז, זה ניצח אצלי - כי חיפשתי דברים מעניינים שהם לא הדברים הסטנדרטיים. אני באמת התחנכתי על מוסיקה קלאסית, אז אולי באמת העירבוב והשילוב בין מוסיקה קלאסית, והמוסיקה הבולגרית והמזרחית שגדלתי עליה, הנגיעות של הג'אז והדברים האחרים והביטלס - העירבוב הזה הצמיח ממני מוסיקאי שעשה משהו שאז נקרא 'רוק מתקדם'. מוזר שכיום מתייחסים לכל זה כאל קלאסיקה ישראלית".


שם טוב לוי מופתע כשהוא שומע שהרוק המתקדם לא מת, וממשיך להיות מואזן גם היום על ידי אנשים מכל העולם. "מבחינתי, אין לרוק המתקדם המשכיות היסטורית או השפעה מאוד גדולה. ממה שאני יודע ושומע, לא היו לזה דורות המשך. גם בעולם אני לא שומע הדים של התקופה הפרוגרסיבית. זו היתה תקופה וזה נסגר. בינתיים, דברים יכולים להשתנות. אנחנו מדברים על שלושים השנה האחרונות, אבל הכל פתוח".


"נגינת החליל של איאן אנדרסון, סולן להקת ג'טרו טאל (Jethro Tull), בהחלט השפיעה עלי. אנדרסון עשה מהחליל כלי שיש לו גם ביצים, לא רק כלי עדין ומעופף. הוא המציא משהו בנגינה הזאת, וגם במוסיקה שלו יש המון אלמנטים פולקלוריסטיים וקשורים גם לרוק ומקצבים כאלו. זה דיבר אליי ובהחלט זה השפיע על המוסיקה של "ששת". לא ניסיתי לחקות אותו כי חיקוי תמיד נראה לי פאתטי. אף פעם לא הערצתי משהו ואני לא מבין את המושג "הערצה", אבל בהחלט הושפעתי חזק. אפילו הייתי בהופעה של ג'טרו טאל ב'סינרמה' בשנת 2000 ונהניתי, זה היה ערב נוסטלגי חם וטוב".


שם טוב לוי - האלבום 'מצב רוח' - 1976
שם טוב לוי - האלבום 'מצב רוח' - 1976
אלבום הסולו הראשון של שם טוב לוי, "מצב רוח", יצא לאור בשנת 1976. שנה אחרי פירוק שלישיית 'קצת אחרת' (גרוניך נסע לחו"ל), הוא כתב אוסף שירים אישיים שהבהירו את הכיוון האמנותי שלו: שירי סוף הדרך, שיר, צער הלילה, יצאתי לטייל ברחוב, יום הולדת, קטע נעים, אחרי שהלכת מכאן, אדג'יו, מצב רוח.

ניתן לאתר באלבום השפעות רוק מתקדם, ג'אז-רוק וכמובן - באך. בשנת 1994 יצא לראשונה 'מצב רוח' על גבי דיסק בחברת 'פונוקול', עם השיר 'דון קישוט' כבונוס פותח. "אני גם די אוהב את 'מצב רוח'. יש בו כל מיני דברים ראשוניים, אבל הוא אחד האלבומים הטובים והמעניינים שיצא לי לעשות, אפילו שהוא הראשון".


האלבומים המוקדמים של שם טוב לוי, במיוחד 'מצב רוח' או 'טווס זהב', קשים להשגה בחנויות בימינו. 'התעוררות' יצא בשנת 2005 במהדורה חדשה במסגרת סדרת 'מבראשית', והכיל ארבעה קטעי בונוס.


שם טוב לוי - מצב רוח - מהדורת 2008
מצב רוח - מהדורת 2008
הוצאת פונוקול
'מצב רוח' יצא לאור שוב בחברת פונוקול ב-2008 במהדורה חדשה, עם ארבעה קטעי בונוס טובים (מחרוזת שירי ביטלס, שובי לביתך, עמוד האש, דון קישוט). אך השאר עדיין נמצאים בתפוצה מוגבלת, או שאזלו מן השוק. מבחינתו של שם טוב לוי, המאבק הסיזיפי מול חברות התקליטים כבר הפך חסר משמעות, במיוחד כשמדובר בתקליטים משנות השבעים.


"למשל, האלבום 'טווס הזהב' בחברת הד-ארצי. זה היה אלבום אינסטרומנטלי, ויכול להיות שבגלל שאין ביקוש אז הפסיקו לייצר אותו. האלבומים האלו - גם 'מצב רוח' וגם 'טווס זהב' - אני לא מבין למה הם נעלמים ולמה הם חוזרים. אפילו לא התעניינתי". יצירה אינסטרומנטלית אהובה נוספת של שם טוב לוי היא 'ריקוד ההוביטים' (4:32), שיצאה לאור ב'אלבום משפחתי' עם שלמה גרוניך בינואר 1983.


"אני לא מתעסק עם העבר. אני לא אדיש אליו, זה משהו שאני עשיתי ואני אוהב אותו ואני אשמח אם הוא יהיה שוב זמין, אבל אני עושה את מה שאני עושה. אני כותב לסרטים, שומע דברים שמעניינים אותי ומגדל ילדים. מה שהיה - הוא קיים בזיכרון שלי. האלבום 'ששת' קיים בחנויות, אז כנראה שזה עניין של שיווק ומסחר, ואין לי אנרגיות להתעסק עם זה".


שם טוב לוי עם להקת ששת

שם טוב לוי עם להקת ששת - שני מצד ימין


"מוזיקה אינסטרומנטלית דורשת הקשבה, כי זה מוזיקה נטו", אמר שם טוב לוי באותו ראיון עם טל גורדון. "אני עושה את זה כי באופן הכי טבעי בעולם, מאז שאני זוכר את עצמי, כיון שאני בא מהמוזיקה. אני כותב מעט מילים יחסית למוזיקה. אני לא מגדיר את עצמי ככותב מילים. אני כותב מוזיקה. אגב, הרבה קטעים שמוכרים היום ומושמעים כמו 'טווס הזהב' ו'סמבה צ'יק' וכל מיני, ואיכשהו נכנסו לורידים של כל מיני אנשים, יצאו מזה שישבתי בחדר שלי וכתבתי לעצמי מוזיקה, לא בשביל תקליט ולא בשביל כסף ולא בשביל כלום".


המחצית השנייה של שנות השבעים סימנה מעבר אל תחום הג'אז-רוק, הפיוז'ן והרוק המתקדם האינסטרומנטלי. "התקליט 'ששת' הוא הראשון שלי מהתקופה הזאת - הם הושפעו מדברים בחו"ל וממוסיקה קלאסית שגדלתי עליה. עד 'ששת' לא היו דברים כאלה בארץ. כולם בלהקת ששת שמעו כל מיני דברים מבחוץ. גם בתקליט הראשון וגם באלבום של 'קצת אחרת' שומעים שם השפעות חזקות של רוק מתקדם".


"המושג 'שיר' או 'קטע אינסרומנטלי' לא לגמרי מוגדר ביצירות רוק מתקדם. שיר יכול להיות באמצע אילתור של רבע שעה, סולו אינסטרומנטלי. יש לי קטע שנקרא 'טווס זהב' שבאמצע מופיע משפט ומשחקים אותו - זה לא מוגדר לגמרי, זה לא סטנדרטי. זה מתבטא גם בטקסט. בשיר סטנדרטי יש טקסט ויש לחן, היום בכלל זה מאוד ברור ומוגדר".


"זה קצת חסר לי - אמנם היו כאלה שרצו לפרוץ בכוח למרות שלא היה מה להם מה להגיד. יש מוסיקה שנעשתה על ידי מישהו שהחליט להיות חכם או מעניין - אי אפשר להחליט על זה. גם לזה קראו רוק מתקדם. אני לא אהבתי את הכיוון הזה בז'אנר. קצת חסרים לי כיום אנשים כמו גרוניך ורכטר. יש להם תעודת זהות די ברורה. לא היה עד היום משהו בדיוק דומה. היום יש מוסיקה טובה, הרבה יותר נגנים והרבה יותר בתי ספר, והתקדמו מאוד מבחינת סאונדים והפקות ואולפנים, אבל למוסיקה חסרה זהות אישית. יש המון דמיון בין מה שכולם עושים. כולם משתמשים באותן תוכנות כמו 'פרוטולס' ו'קיובייס'. היום חסר לי משהו שיש לו תעודת זהות אישית".


מוסיקה קלאסית, לעומת זאת, עדיין מעוררת אצל שם טוב לוי רגשות חזקים: "כשהייתי קטן, ניגנתי את רוב היצירות הקלאסיות לחליל, שמעתי המון יצירות סימפוניות וקאמריות. אני מכיר היטב את המוסיקה הקלאסית על כל תקופותיה - ממוסיקה עתיקה עד המאה העשרים. שמעתי ולמדתי באקדמיה של ת"א, רפרטואר 'כבד' מאוד של מוסיקה קלאסית. זה מחלחל. גם אהבתי הרבה מן היצירות שאני שומע. באך זה 'מלחין השבת' שלי - מבחינתי הוא 'קודש' לעומת חול, למרות שהוא מאוד דידקטי ומדויק. יש משהו ממגנט במוסיקה של באך - או שאתה מאזין לה, או שאתה לא".


"אני מאוד אוהב את המלחינים של תחילת המאה העשרים, הם גם קרובים לרוק מתקדם: דביוסי, ראוול, פולנק, מיו (צרפת, ספרד), ואולי זה הרקע הספרדי שלי שמושפע. זו מוסיקה חושנית, סקסית, חמה, ונועזת יחסית לתקופה שלה. אני די נעצרתי שם. מוסיקה מודרנית במחצית השנייה של המאה העשרים והלאה אני לא מכיר. מן המעט שיצא לי לשמוע לא ממש הצלחתי להתחבר. סטרווינסקי או ברטוק - בהחלט התחברתי באותה תקופה. אצל דביוסי אני מוצא ג'אז והמון מסתוריות. יש בהם משהו פורץ דרך".


"אני גם אוהב מלחינים כמו ברטוק שקשורים לפולקלור שהם גדלו בו - מוסיקה עממית חזקה (Folk Music). גם אצלי אפשר להרגיש את ההשפעות העממיות והפולקלוריסטיות. אני לא מתכחש למקום שאני בא ממנו. דבוז'אק ו'סימפוניית העולם החדש', גם כן. כמובן גם מוצרט עם הקלילות שלו והגאוניות של הזרימה שלו - זה הורס אותי. גם מוסיקה מאוד עתיקה - פלסטרינה, למשל. מוסיקת כנסייות, מוסיקה ווקאלית. השיר 'הנסיך הקטן' (בביצוע שלישיית קצת אחרת) שכתבתי מושפע מהאיזורים האלו. זו מוסיקה מאוד מודאלית (מלשון 'מודוס'), לפני הרנסאנס, לפני הבארוק. זו מוסיקה שאני עדיין מאוד אוהב".


בשנת 1995 הוציא שם טוב לוי את האלבום "בשביל הנשמה", המכיל עיבודים אינסטרומנטליים ליצירות פרוגרסיביות, ג'אז-רוקיות ופולקיות שכתב במשך השנים. בכפרך, צבעים, ריקוד ההוביטים, צלילת השלדג, סמבה צ'יק, מינואט מאת באך, בלוז ברה מינור, קטע שמי, שבע שמיניות - זה הפסיפס המוסיקלי שמאפיין את שם טוב לוי המלחין. ב-2012 יצא האוסף הכפול 'המיטב' ובו חלק מהיצירות האהובות ביותר שלו, חלקן אינסטרומנטליות.


"אני מחובר יותר לדברים מוסיקליים, פחות טקסטואליים. אני לא זוכר מילים, אני זוכר מוסיקה. ההשפעה היא מופשטת, לא רעיונית או מילולית. שם ההשפעה החזקה ביותר - צלילים ולא מילים".



הראיון עם שם טוב לוי נערך במסגרת התחקיר לספר "רוק מתקדם משנות ה-60 ועד היום", בהוצאת 'מפה'.

להקת ששת - סופר-גרופ ציוני

שם טוב לוי - אנציקלופדיית 'מומה'

יוני רכטר - ראיון פרוגרסיבי

שלמה גרוניך - למה לא סיפרת לי

רוק מתקדם בישראל - השפעות, מוסיקאים


אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il