סוסיתא - מופע השקת אלבום הבכורה

 

הסוסיתא לא מתפרקת

ביקורת: אורן מגן

יום שבת, עשר בלילה. כמעט 300 אנשים התקבצו בצפיפות במועדון בארבי בת"א, כדי לשמוע ולראות את אחת מלהקות הרוק המתקדם (ה"כנעני", כהגדרתם) הטובות ביותר שפועלות כיום בארצנו הקטנטונת, ולא בכדי. סוסיתא נתנה את אחת ההופעות המשמעותיות ביותר שלה לרגל השקת האלבום החדש "סוסיתא" (מזל טוב) וריגשה לא מעט אנשים בקהל.

 

עוד בדקות הראשונות ניתן היה להבחין ש"יש באוויר משהו נדיר". הסוסיתא פתחו בשיר נחמד ומקפיץ שנקרא "הסוסיתא לא מתפרקת", והמשיכו ביצירות המופלאות המוכרות שלהם, פרי עטם של רון יונה, נדב ויקינסקי ומירון אגר. הקטעים מולחנים היטב: הבס המונח בידיו של דן קרפמן יושב כמו שצריך, הגיטרה המחשמלת של רון יונה מחלחלת עמוק בגוף, הקלידים העדינים באדיבותו של נדב ויקינסקי המקפץ, חליל הצד המדהים של נעמה שלו, השירה ההומוריסטית-אך-עמוקה של מירון אגר - וכמובן התופים הקצביים של אגרול, המתופף האגדי.

 

הקהל שגמע בשקיקה כל תו ומשקל אסימטרי, לצידם של כמה כלבים ששוטטו בין האנשים בזמן ההופעה, בהחלט היוו גורם משפיע על האווירה החגיגית שריחפה באולם. חברי הלהקה ניגנו במקצועיות האופיינית להם, ונהנו מכל רגע (זאת ניתן היה להבחין בקלות עפ"י הבעות הפנים והחיוכים הרחבים על פניהם לאורך כל המופע). הם זכו למספר דקות מנוחה כשמירון אגר נשאר בגפו על הבמה לשוחח עם הקהל ולשיר שיר ללא ההרכב. הוא עשה זאת כמו שהוא תמיד עושה: מרגש, דרמטי וחזק. מכיוון שחוגגים כאן גם אלבום, הסוסיתא לא חסכו בהוצאות: פתחו בקבוק יין, מזגוהו לכוסות על הבמה והרימו כוסית חגיגית לכבוד "ילדם החדש שזה עתה נולד". את האלבום אגב, היה ניתן לרכוש במחיר מוזל בדוכן במועדון.

 

סוסיתא ניגנו שירים מוכרים מהופעות קודמות, כגון "סלע" עם סולו החליל המרהיב של נעמה, "טיול", "שיר שלווה", "המדריך לריקודי עם", "רוחות הכפר" הפרוגרסיבי, המכיל את סולו הגיטרה החזק של רון, "עדרים" ו"דבקה" הקצבי, שלפני נגינתו ערך מירון עיבוד מוסיקלי בעזרת הקהל לשיר ילדים ישן נושן, שהמוטיבים המוסיקלים בו התבססו (באדיבות מירון) על משחקי הקולות המדהימים מ"דבקה" ומ-"עדרים". כל הקטעים הללו מופיעים גם באלבום.

 

מלבד ביצועים אלו קלטו אוזניי את השיר המיוחד "סינקופה סינית" שהצטערתי שלא קיבל מקום באלבום, שכן דווקא הוא משך את תשומת לבי יותר משאר השירים שלא הכרתי. השירים "בגליל" ו"ארץ שמש יפה" המשיכו את הרצף וסיימו את הערב בהרמוניה מוסיקלית מושלמת.

 

חזרתי הביתה עייף אך מחוייך ושבע-רצון. כמו תמיד סוסיתא לא איכזבה: עצרה, תידלקה, נתנה הופעה אדירה שהקפיצה וריגשה את הקהל, שמצידו בא להנות ממוסיקה טובה באמת. קיבלנו באותו ערב תענוג עצום משישה חברים שהוכיחו ש"הסוסיתא לא מתפרקת". סוסיתא ממשיכה לוודא שמיכלי הלב שלנו יהיו מלאים בליטרים של שלווה.
(כתב: אורן מגן)

 

---

עטיפת האלבום של סוסיתא

 

במנהרת הזמן

אייל עמיר, על האלבום של סוסיתא

אני אולי כותב את זה מתוך ההתלהבות שאופפת אותי כרגע, אבל לדעתי התוצאה הסופית של האלבום הזה היא משהו שעוד לא נעשה באלבום ישראלי. מעבר לכל השירים הטובים שלעצמם, שאותם כבר הכרתי היטב מן ההופעות, יש משהו שסוסיתא הצליחו ליצור כאן, שגורם לשלם להישמע הרבה יותר טוב מסכום חלקיו.

כשהאזנתי לאלבום בפעמים הראשונות, בתור מי שכבר שמע את הקטעים בהופעה לא פעם ולא פעמיים, היתה לי הרגשה של מעין פספוס קטן - כאילו שכל מיני נקודות בהקלטה ובביצוע לא הוקפדו מספיק. אבל עכשיו, אחרי יותר מעשר האזנות, אני נמצא לחלוטין בתוך העולם המיוחד שיוצר האלבום הזה. לא האמנתי שזה יכול לקרות לי עם שירים שאת כולם אני כבר מכיר טוב מהופעות והקלטות קודמות, אבל האזנה לאלבום של סוסיתא כיחידה שלמה מצליחה לגמרי להוציא אותי משנת 2005 ולהביא אותי לתקופה אחרת שכנראה התקיימה כאן לפני שנולדתי. לכן זו ממש חוויה יוצאת דופן עבורי.

אני ממליץ בלהט על האלבום של סוסיתא. כדאי מאוד להקשיב לו ברצף, עדיף כמה פעמים ובלי להתעכב על שירים בודדים בהתחלה, למרות שכל אחד מהם עומד נהדר גם בפני עצמו. כל הכבוד לסוסיתא על יצירה נהדרת!

---

מוזיקה מהנה בריח של פעם

אלבום הבכורה של הלהקה מתענג על ארץ ישראל הישנה והטובה, בגוון רוקיסטי עליז
רונן צומר, Ynet

אמנם קוראים להם "סוסיתא", אבל הם לא מקרטעים, הם אפילו מחזירים עטרה ליושנה. הבחירה של הלהקה להיקרא ע"ש רכב ישראלי עתיק מפיברגלס נראית תמוהה, אבל כשמקשיבים לדיסק הבכורה שלהם מבינים את הקריצה שמאחורי השם. "סוסיתא" מנגנת רוק ארץ-ישראלי מחויך ואופטימי, שמושפע מעבודות מוקדמות של שלמה גרוניך. השירים שלהם מדלגים בעדינות בין הומור בסגנון "כוורת", ("המדריך לריקודי עם – סיפורו של מיתוס אשדודי"), לבין רגש רומנטי בסגנון תנכ"י ("בואי נערתי, את יפת עיניים", ושיר על לוט). תמצאו פה גם נגיעות עדינות בפולק-רוק-פרוג המורכבות מצבריות ישנה שהמושג מלח הארץ מובנה בתוכה - כשליטופי חליל הצד של נעמה שלו מרקדים לצד צלילי באס, גיטרה ותופים עוטפים ואוהבים.

זו לא רק המוזיקה, אלא גם המילים שמחזירות את הכבוד לשפה העברית. בלשני האקדמיה ללשון יכולים להתמוגג מנחת מהצעירים שבשבילם העברית היא שפה עשירה ב"שלל מילים מרחפות בנתיבים של מסעותי" (סלע/רון יונה). אי אפשר שלא להתמוגג ולגלוש על גלי נוסטלגיה ציונית פטריוטית למשמע "שיר שלווה" המהלל קיבוץ, ולא, אני לא מדבר על קאמבק של הגבעתרון, אני מדבר על להקת רוק עכשווית שמנגנת רוק תמים, נטול יומרנות מוזיקלית שהוציאה אלבום מלא אנרגיה ציונית ושובבה שמזכירה רגעים אבודים של השירה הארצישראלית הקיבוצניקית. השירה שלהם קשורה עמוק לאדמה ולירוק-צהוב שלה, שמתחיל במושב חצבה שבדרום, חוצה הרים, נחלים, מעיינות, ומגיע עד לגליל, תוך סלידה מהאורבני והרדיפה אחר הדבר הבא.

הלהקה החזירה לי את החיוך והזכירה שיש גם דברים טובים כאן ששווה לכתוב עליהם שירים, מה שקראנו פעם שירי מולדת. מתברר שיש עדיין ז'אנר כזה, ו"סוסיתא" מצליחים לשחזר אותו בקלילות רוקיסטית עליזה, שמחברת בין אהבה, אהבת מולדת ונוסטלגיה רומנטית. מומלץ בחום.

---

 

צילמו ופירסמו ברשת: האחים רן ודן ק.

 

עדיין מרחפים

מירון אגר, סולן סוסיתא

רציתי להודות לכל האנשים שהגיעו לחגוג איתנו את הולדת הדיסק. הבאתם איתכם הרבה קסם למקום, קסם שהפך את הערב למרגש הרבה יותר בשבילנו. אני אישית נרדמתי אתמול בחמש בבוקר, ואני אספר לכם שאחותי התקשרה היום לבקש ממני שאמסור ח"ח לנדב כי "ניסיתי לדבר איתו אחרי ההופעה, אבל הוא פשוט ריחף שני מטר מעל האדמה ולא היה עם מי לדבר".

היה פשוט כיף לראות כמות גדולה ובעיקר מגוון גדול של אנשים מכל הגילאים והסגנונות המוסיקליים, שמחים איתנו על האלבום. היתה המון התרגשות על הבמה ומחוצה לה.

תודה ענקית מכל הלב, ולחיי המשך יצירה ואהבה!