|
ביקורת בלגית (!) על האלבום של אטמוספירה סרקה, תירגמה ושלחה: רעיה ק. Atmosphera Lady of Shalot חדש מתוך ישן אני יודע, אני מזדקן, חוזר על עצמי. אבל לאן הם
הלכו על מנת למצוא אותם? הפעם לישראל? זה בסדר מבחינתי, כל עוד שבכל פעם שיוצא מגזין
זה, נוכל למצוא אלבום של רוק סימפוני בסדר גודל של אלבום זה. אני מתנצל ומודה שאין
לי הרבה ידע בדבר, וישנם עוד לא מעט אוצרות לא ידועים שצריך לגלות. ולמרות זאת, לא הכל אינו ידוע על הדיסק הכפול הזה. מצורפת
חוברת נחמדה ומפורטת (הצד הקדמי באנגלית והאחורי בעברית: דבר נח, מאחר שאנשי המערב יוכלו לקרוא אותה משמאל לימין, והישראלים מהצד ההפוך.
ואז שני הצדדים יוכלו להפגש באמצע ולשוחח כשברקע מופיע איורו של ג'.ו.ווטרהאוס.
אני בהחלט חייב יום אחד לכתוב כתבה על ההשפעה של
הציור "ליידי אוף שאלוט" על ציירי פרה-רפאל על הרוק המתקדם. נאבדתי ואני חוזר אל הלא ידוע,
שבעצם ידוע מאוד: ראשית החברה, מיו רקורדס.
הם כבר נחלו הצלחה עם שלישיית הדיסקים של כל אלבומי קיריה אלייסון. שנית, באטמוספרה
המעורפלת הזאת הם שני המוזיקאים, אשר היו חברים בלהקת "זינגלה" שאלבומם
היחיד יצא בשנת 1977. אבל בשני הדיסקים האלה, האלבום האבוד שמעולם לא יצא בזמנו, הכולל
את כל ההקלטות משנת 1976 ועד 1987, קטעים מהופעות, דמואים ואפילו וידאו, אנחנו
מקבלים הכל. אחחח, איזה אלבום! אני לא ארים את
אפי: אחדים יצטערו על כמה קטעים לא הכרחיים, אחרים על הצליל השייך לתקופה אחרת (איזה
קסם!) אך יחד עם זאת מעולה. בוא לא נהיה ביקורתיים: כשיש לך
זמר עם קול צלול ופרוליקס בס (אחד חושב על יס), קלידן קלאסי ואנלוגי יחד עם
גיטריסט לירי (אחד חושב על ג'נסיס) ובחברתם מתופף שניחן ביכולת נפלאה של נגינה
מעודנת (אחד חושב על כאמל), אתה יכול לחשוב רק על דבר אחד: להחזיר את הדיסק
למערכת. רוק סימפוני משנות השבעים שאנו מעריצי הפרוג אוהבים, עם קטעים ארוכים והתפתחויות
רבות, מעלות של ליריקה ווקליות שגורמים לעור להצטמרר (מה שלא מקלקל מאומה), לא מעט
מלוטרון
במנה הנכונה יחד עם קלידים אחרים המלוהקים באותה התבנית. הדיסק הראשון מכסה את שנת 1977
(ומצדיק את עצמו דרך דמעות האושר שלי) והדיסק השני מכסה את עשר השנים הבאות עם
קטעים אחרים, אך יחד עם זאת מעולים, בהם ניתן לשמוע אבולוציה מוזיקלית ואת רמת
המורכבות הגדלה. אני חושב שעם סוג אלבום שכזה,
בחירת הקוראים לא תיקח הרבה זמן. אם מה שמושך אותך הוא חידושים תוססים, כנראה
הפסקת את קריאת הכתבה הזו לפני זמן רב (אה! התחלת לקראת מהסוף?). אם אתה חובב אוצרות
חבויים של פרוג סימפוני מעורפל משנות השבעים, גם אתה לא תקרא עד הסוף (אל תגיד לי
שגם אתה התחלת לקרוא מהסוף?) וכבר נטשת אותי לטובת ריצה לחנות הדיסקים האהובה
עליך. ד"ר. ונוס דה מיו מהדורת השליש האחרון של שנת 2003 עיתון הפרוג הבלגי "פרוג רזיסטה
33"; (prog resiste 33) להלן הכתבה המקורית שכפי שנסרקה במחשב
|
