חזרה לעמוד הראשי - רוק מתקדם

גלובס - יואב קוטנר - ספר רוק מתקדם

מתקדמוס אנונימוס

מאת יואב קוטנר

גלובס

מוסף "הערב", מדור תרבות, עמ' 22

גליון 17-18 במארס 2005

יואב קוטנר חשב שהרוק המתקדם נידון לשקוע בתהום הנשייה, אבל אז התגלגל לידו ספר חדש בעברית שסוקר את הז'אנר. המסקנה: יצירות רוק מורכבות בנות שעה הן לא משהו שצריך להתבייש בו

אני מחטט באחת מקופסות הנוסטלגיה שלי, ומוצא דף מצהיב וקרוע, מסוף שנת 1979 ועליו מודפס: "גלי צהל - קטע הרוק של העשור". דירוג של מאזיני התוכנית 'רוק פלוס' ו'צפוף באוזן' שערכתי בימים ההם, ושידר משה מורד. עשרת הקטעים המובילים ברשימה הם:
"מדרגות לגן עדן - לד זפלין"
"ארוחת הערב מוכנה - ג'נסיס"
"המשך לזרוח יהלום מטורף - פינק פלויד"
"אמא לב אטום - פינק פלויד"
"אומאדון - מייק אולדפילד"
"קרוב לקצה - יס"
"עשן על המים - סגול כהה"
"רפסודיה בוהמית - קווין"
"ילד בזמן - סגול כהה"
"הלוואי והיית כאן - פינק פלויד"

יואב קוטנר 1979 אוף דה רקורד
קטע הרוק האהוב של שנות השבעים - יואב קוטנר בשנת 1979



בהמשך הרשימה (50 שירים בסך הכל), לצד עוד שבעה קטעים של פינק פלויד (וזה עוד לפני שהאלבום 'החומה' בכלל יצא), עוד המון קטעים של לד זפלין, יס, ג'נסיס, אמרסון לייק ופלמר, קינג קרימזון ומייק אולדפילד (כל אחד מהם לפחות בעוד שלושה נציגים), וגם קטעים בודדים של קאמל, דרק והדומינוס, ג'טרו טאל, יוריה היפ, הנשרים, דייר סטרייטס, סופרטרמפ, בוסטון, טנג'רין דרים, סקס פיסטולז וקרלוס סנטנה עם ג'ון מקלפלין.


לא פאנק ולא נעליים

ומה בעצם אנחנו למדים מהרשימה הזו? שלפחות אז, לפני 25 שנה, הסגנון האהוב ביותר על מאזיני גל"צ בתחום הרוק היה לא אחר מאשר הרוק המתקדם. המאזינים התבקשו לבחור בקטע הרוק האהוב עליהם, והם לא בחרו רולינג סטונז, כמעט לא נגעו בריתם אנד בלוז, רק קצת רוק כבד, רק טיפונת צליל בומבסטי אמריקני ורק שיר אחד מתחום הפאנק. מתוך 50 השירים הרוב הכמעט מוחלט הוא מה שהוגדר אז "רוק מתקדם" או "רוק אמנותי" ,"פרוגרסיב" או בקיצור (שנולד רק הרבה יותר מאוחר): "פרוג".

חלף חצי יובל, העולם כולו השתנה, האופנות התחלפו והסגנונות המוסיקליים הלכו ובאו ושוב הלכו ושוב חזרו, ומה שמדהים הוא שעדיין המוסיקה הזו, שנחשבה תמיד קשה לעיכול ולא מסחרית, יומרנית ומתחכמת (למי שלא אהב) וחכמה עד גאונית (למי שכן אהב, כמוני למשל), מחזיקה מעמד יפה, הרבה יותר מכל מיני סגנונות אחרים במוסיקה הפופולרית. למוסיקה הנפלאה ההיא המשכיות בהמון להקות והרכבים של ימינו, כולל, אגב, בלא מעט להקות ישראליות ששומרות על הגחלת, חלקן נשמעות ממש כמו להקות בריטיות של שנות השבעים (תקשיבו למשל ללהקת 'אגרול'), אחרות נשמעות אוונגרדיות ומהפכניות בטירוף ללא קשר לשום זמן ומקום, חוץ מלמוסיקה חסידית, ג'אז וקברט וטום וייטס על טריפים ('קרוזנשטרן ופרוחוד'), ומצד שלישי, וזה עוד יותר מפתיע, להקה שמצליחה לשלב בין המורכבות המוסיקלית של אז ומין עממיות ישראלית קיבוצניקית (להקת 'סוסיתא', שהוציאה עכשיו אלבום בכורה).

מה שהכי משונה ומשמח הוא שלצד הכוחות החדשים בתחום (ולא נגעתי אפילו בקצה המזלג בסצנה העצומה שמתרחשת בבריטניה ובאירופה, ובכל השילובים בין הסגנונות הישנים והאוונגארד של ימינו), ישנה עדנה מחודשת לאותם שמות שהופיעו לפני מליוני שנה בדירוג ההוא של גל"צ. הם עדיין מצליחים לרתק ולרגש המון מאזינים, חלקם כאלו שנולדו רק אחרי שהלהקות האלו התפרקו (או חדלו לעניין). אני רואה התעניינות אמת בדיונים סוערים בפורומים באינטרנט, בחנויות דיסקים שמתמחות בתחום ובערבי וידאו שמוקדשים ללהקות ההן. המוסיקה הזו חיה וקיימת וכובשת להם כל הזמן עוד קהל. ולמי שחשב שזו היתה המוסיקה הכי טובה בעולם אבל היה משוכנע שהיא חלפה-עברה לה ביחד עם נעורינו, אי שם בשנות השמונים, ההפתעה גדולה. יש עתיד! הוא אמנם נמצא בעבר, אבל הרוק המתקדם חי וקיים. מותר לאהוב את זה. אתם לא לבד.


אורי המלך

בתזמון היסטורי מדוייק, בא אחד מהצעירים שומרי הגחלת, בחור (יוצא גל"ץ, אגב) בשם אורי ברייטמן, שמתעניין בתחום כבר לא מעט זמן וגם פועל במרץ לשימור המורשת. ברייטמן ניהל לפני שנים אחדות את פורום רוק מתקדם של נענע (כיום הוא רק משתתף פעיל בפורום הזה וכן בזה שמוקדש לאותו נושא ב'תפוז'), הקים אתר שמוקדש כולו לנושא (www.mitkadem.co.il) ועכשיו הוא עשה מעשה חלוצי של ממש והוציא ספר בשם 'רוק מתקדם - משנות ה-60 ועד היום' (בהוצאת מפה).

כן כן. ספר בעברית על מוסיקה (הישג יוצא דופן בפני עצמו), ועוד על רוק מתקדם. פשוט נפלא. ברייטמן, בכתיבה קולחת ומרתקת (תוך התמודדות קשה ומוכרת בנושא של עיברות ו/או תרגום שמות ומונחים), עושה את זה כמו שצריך. מעמיק ומעניין כראוי לסגנון. הוא מצליח להסביר, וזה ממש לא קל, מה זה בכלל רוק מתקדם. הוא מספר מהם מקורותיו והשפעותיו, מי זכאים להיחשב 'מתקדמים' ואיך מצליח הסגנון הזה לשרוד מאז ועד הלום (רמז: בעזרת האינטרנט).

הוא מקדיש מקום נרחב לתור הזהב של הסגנון (שנות השבעים כמובן), אך לא מוותר גם על תקופת המשבר (שנות השמונים) ועל ההתעוררות המחודשת (משנות התשעים ועד היום). יש לו פרק מיוחד לזווית הישראלית, הוא מנתח את חוקי הז'אנר מבחינה מוסיקלית והוא מצרף רשימת אלבומים מומלצים, הפניות לספרים ואתרי אינטרנט וגם מילון מונחים.

לא עם כל הניתוחים וההעדפות המוסיקליות שלו אני מסכים (ואני, בניגוד אליו, זוכר את שנות השבעים עוד משנות השבעים), אבל אי אפשר שלא להתפעל מההתלהבות והאהבה והמחויבות המוחלטת שלו לנושא. אני קורא וכל הזמן רץ לשמוע שוב את התקליטים הישנים והנצחיים ההם. תענוג צרוף.

אורי ברייטמן - 'רוק מתקדם משנות השישים ועד היום' (הוצאת מפה)

 

רוק מתקדם - ספר מאת אורי ברייטמן
ספר רוק מתקדם - עיצוב העטיפה



אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@yahoo.com