בעקבות יציאתו של ספרו החדש "רוק מתקדם – משנות ה-60 ועד היום" יצאתי לראיין את מר אורי ברייטמן, המקים והאיש מאחורי האתר "רוק מתקדם - מדריך עברי" ופורום רוק מתקדם ב"נענע". אורי מדבר על הרוק המתקדם, נותן המלצות, מדבר על ההיסטוריה מאחורי האתר ועל ספרו החדש.
ספר לקוראים שלנו קצת על האתר "מתקדם", וקהילת הפרוגרים בארץ.
הרעיון לאתר עלה לי עוד כשעבדתי בגלי צה"ל. נכנסתי לאינטרנט לאתר אולמיוזיק.קום וזה ממש עניין אותי, אז החלטתי לפתוח אתר בתחום. קניתי ספר על HTML והתחלתי את האתר. אחרי כמה זמן התחילו לזרום אלי אימיילים מאנשים רבים עם בקשות לחומרים מסוימים ותיקונים לדברים שכבר עשיתי, וכך התחלתי לאכלס את האתר בחומר והוא החל לגדול ולהתפתח. אחת ההצעות שקיבלתי הייתה, לפתוח פורום בנושא רוק מתקדם בשביל שלאנשים יהיה איפה לשוחח. אז פתחתי פורום באתר "דיבורים", שהיה מאוד פופולארי בתקופה ההיא, ועכשיו קצת פחות, והוא נהייה אחד הפופולאריים ביותר באתר. בעקבות ההצלחה הרבה שלו, פנו אלי מהאתר נענע (שאצלם עבדתי באותה התקופה) והציעו שאעביר את הפורום למערכת הפורומים שהם מקימים, וכך נוסד
הפורום כמו שמכירים אותו היום. בנוסף אחרי כמה זמן, נפתח
פורום בנושא גם במערכת הפורומים של "תפוז" והם מהווים כיום את "בסיס האם" לקהילה בארץ.
כשכתבת על עצמך, רשמת ששירת שלוש וחצי שנים בגלי צה"ל. לא הרגשת קצת חנוק על ידי ה"מיינסטרים"?
גלי צה"ל שימש לי כבי"ס לתחום העיתונות והכתיבה, הרחיב את דעתי בקשר לתעשיית המוזיקה ונתן לי להבין גם את העניין מאחורי המוזיקה – התחום הכלכלי, מה קורה בעצם מאחורי הקלעים ושהמוזיקה לרוב לא באמת קובעת אם ישמיעו אותה או לא, אלא יש הרבה גורמים בנוסף. בנוסף דיברתי עם הרבה אמנים מפורסמים במסגרת העבודה וזה באמת עזר לי להמשך ההתעסקות שלי בתחום המוזיקה.
הרשימה אותי כמות המאמרים והביקורות שכתבת. מה גרם לך בעצם להתחיל לכתוב?
אחרי שעבדתי מספר שנים בגלי צה"ל ויצא לי באמת להכיר את המדיום הזה, הבנתי שמה שעושה רדיו בעצם לא יכול לתת מידע אמיתי לאנשים שמתעניינים בנושא מסוים, כי רדיו הוא בעצם כמו שיחה שנמשכת רק בהווה שלה, וברגע שהיא נפסקת אז אין לאנשים באמת יכולת להתייחס אליה או לעבור על החומר שדיברו עליו. ואילו הכתיבה נותנת לך מדיום קבוע, שאפשר לעבור עליו מתי וכמה שצריך ובאמת להבין. לדעתי אפשר ללמוד הרבה יותר משלושה עמודים של טקסט ענייני מאשר משלוש שעות של שיחה.
תן לנו כמה המלצות לאנשים, שרוצים להתחיל לשמוע רוק מתקדם, אבל לא יודעים עם מה להתחיל או פשוט נתקלו בלהקות שקשה להם לשמוע, והם מחפשים משהו יותר "קל".
השער של רוב האנשים לרוק המתקדם היא להקת פינק פלויד (
לינק לוויקיפדיה), עקב הפופולאריות הרבה שלהם והחומר שלהם, שנע בין פסיכודליה לרוק מתקדם נטו. הם מאפשרים לאנשים "להרגיל את האוזן" למשקלים המשונים וההרמוניות הלא סטנדרטיות, שמשתמשים בהם בז'אנר. להקות מומלצות, לאנשים שכבר התרגלו קצת לשמוע ורוצים לשמוע רוק מתקדם נטו, הן ג'נסיס, שעשתה הרבה חומר מעולה בין השנים 1970-1977 (עם דגש מסוים על 72'-74'), קינג קרימזון (בעיקר האלבומים שלהם מ- 69' עד 74', אבל גם החומר הנוכחי שלהם לא רע בכלל) וג'טרו טאל, שאגב הופיעו בארץ לפני זמן לא רב, עם החומר שהם הוציאו בין 71'-78' בעיקר. אם אנשים מחפשים משהו, שהוא ממש "קל" לשמיעה ואפילו פחות מרתיע, אני ממליץ על קאמל (בעיקר האלבום "אווז השלג"), ג'נטל ג'יאנט ויס (אלבום טוב להתחלה הוא "קרוב לקצה").
יש לנו גם אנשים יותר מנוסים שכבר שומעים רוק מתקדם, אתה יכול לתת לנו המלצות לרוק מתקדם שאנשים פחות מכירים?
יש מספר להקות שקמו בשנות ה- 90'. במיוחד אחת שנקראת אנגלגארד, שעושה רוק מתקדם קלאסי. הם שבדיים והאלבום שלהם היבריס מאוד מומלץ, וכן "אפילוג". שני האלבומים האלה נתנו השראה ללהקות רבות, שקמו בזמן האחרון. אנדרגראונד ריילרואוד, שני אלבומים ושניהם די מומלצים, ולהקות רבות שצוברות תאוצה בזמן האחרון. יש להקה צרפתית משנות השבעים בשם מאגמה, שבאמת יכולים להדהים אנשים שלא מכירים אותם.
בוא נתמקד ונדבר על הספר שלך "רוק מתקדם – משנות ה60 ועד היום". קודם כל, ספר קצת מה הביא אותך בכלל לכתוב ספר בנושא.
כמה שנים אחרי ההקמה של האתר והפורומים, נתקלתי בספר "מוזיקה אז ועכשיו" של נפתלי וגנר (הוצאת מפה) ומאוד התעניינתי בו, וראיתי שהוא מתמצת יפה את השינויים שעברה המוזיקה במאה ה- 20 תוך שמירה על תמציתיות ועניין, ונפח קטן שלא "מאיים" על הקורא הפוטנציאלי, והבנתי שגם אני רוצה לכתוב ספר בתחום הרוק המתקדם, שייתן לאנשים מין שער גישה נוח לקריאה ובנוי היטב, בכדי שהם יוכלו להכיר את תחום הרוק המתקדם בלי תהליך ה"גילוי מחדש", שצריך לעבור כל חובב מוזיקה, כשהוא מחפש משהו חדש לשמוע. הספר בעצם מרכז הרבה שמות והמלצות ובאמת חוסך עבודה רבה של מחקר לאדם המעוניין בתחום.
לא פחדת שהשפה הטכנית יחסית, בה כתבת את הספר, תרתיע קוראים פוטנציאליים, ולמי בעצם כיוונת את הספר?
ההנחה שלי היא שמי שמתעניין בספר הוא בנאדם אינטליגנטי, ומי שלא נתקל במושגים האלה אף פעם, בטוח יתעניין ויחקור ויבין, ומי שבאמת לא מבין, גם לא יקנה את הספר; ואני פונה לאנשים, שבאמת מתעניינים במוזיקה, והיום בעידן האינטרנט באמת אפשר להבין כל דבר.
מה יכול לדעתך אדם "פשוט", שלא מבין יותר מדי בתחום הרוק המתקדם, ללמוד מהספר?
הספר בעצם מיועד לאדם האינטליגנטי, שמבין לפחות מעט במוזיקה, ובא להציג לו את ההיסטוריה, האמנים החשובים ולחשוף אותו בעצם לרוק המתקדם. כמו כן, ישנם מספר דברים חשובים מאוד לדעתי בספר, שלא כל אדם יודע, כמו הסיבות האמיתיות, שבגללן הפסיק הרוק המתקדם להיות המיינסטרים וירד, במידה מסוימת, למחתרת של המוזיקה.
מה אתה יכול לספר לנו על סצנת הרוק המתקדם בארץ מבחינת להקות/אמנים?
להקת "אבק" הוציאה אלבום בכורה בשנת 2004, והוא אלבום ממש גדול, והוא זכה לשבחים בינלאומיים. "סימפוזיון" הולכים להוציא אלבום בכורה בינואר. "פולחן ערוך" עכשיו מתחילים ולהקת "פרווה חמה" שעושים ג'ז רוק ולהקת "מלאכת" שהוציאו את האלבום "בין לבין". יש גם באתר מתקדם רשימה של אמנים ישראליים. ו"אגרול" יחזרו לפעילות ב-2006, והם יוציאו את האלבום הראשון שלהם. ו"אטמוספירה", שהם כבר לא קיימים, שהוציאו אלבום (מי שאוהב את יס, מומלץ); ולהקה בשם "דובדבן" ולהקת "טרספס", שעושה מוזיקה בסגנון של אי.אל.פי והם ירושלמים. להקת "סוסיתא", להקת "סנהדרין"... בעצם יש המון.
לאן לדעתך הרוק המתקדם בעצם... מתקדם?
לדעתי, אנשים מפרשים את המונח "רוק מתקדם" באופן שגוי, והוא אכן מטעה. אין שום דבר שהוא בעצם מתקדם ברוק מתקדם, אלא זהו רק כינוי של שילוב של אלמנטים ממוזיקה קלאסית עם רוק ולא שום דבר אחר, ולכן אין התקדמות ברוק המתקדם, כי בעצם כל דבר אחר כבר לא ייכלל בהגדרות של הג'אנר.
יש לך משהו להוסיף?
אני רוצה רק להגיד שהספר מאוד מצליח בזמן האחרון וההוצאה הראשונה כבר כמעט אזלה, ובעתיד אני שוקל לכתוב ספר על להקת פינק פלויד.
תודה רבה לך אורי.
תודה לך.
אם התעניינתם בספר ואתם מעוניינים לקנות אותו אונליין, אתם יכולים לעשות זאת באמצעות הלינק הבא:
וכמובן למי שלא רוצה להזמין אונליין ניתן למצוא את הספר בכל רשתות הספרים המובילות.
