להקת אגרול בבארבי - דצמבר 2004חומר מקורי - בלי קאווריםביקורת וסיכום-ביניים
בגנותה של המקוריותיונתן, ת"א - צופה מן השורהאני עדיין זוכר את ההופעה הראשונה של "אגרול" בה נכחתי. במשך שעה וחצי ישבתי מוקסם ופעור פה, כשמצעד אינסופי של קלסיקות רוק בוצעו באופן מושלם ומוקפד, אחת אחרי השניה. מאותו הרגע הפכתי שבוי בקיסמה של הלהקה, נכחתי בשש הופעות נוספות ומעולם לא התאכזבתי. לאסוני, הופעתם האחרונה של הלהקה בבאר יעקב נקטעה בגסות ע"י המשטרה וכך נותרתי כשחצי תאוותי בידי. חצי תאווה זו היא שדחפה אותי להופעתה של הלהקה ב-25/12 בבארבי. בסתר ליבי קיוויתי שהחוב יוחזר ושנזכה לביצוע נוסף ואחרון של "סאפרז רדי". תקוותי נכזבו. אין לי כל טענה כנגד חברי הלהקה על שבחרו להשאיר את גרסאות הכיסוי, שהעלו אותם לגדולה, מאחור, לטובת חומר מקורי. זוהי שאיפה בסיסית של כל אמן. לצערי, הכותרת חומר "מקורי" אינה הולמת את המקרה דנן. השירים החדשים של הלהקה אומנם מורכבים מוסיקלית ומבוצעים במיומנות יוצאת דופן במקומותינו, אך המקוריות, לצערי, חסרה בהם. כל שיר הנו רצף של ציטוטים משירי להקות הרוק המתקדם של שנות השבעים וכולן זוכות לייצוג. במהלך שיר, שנשמע כמו עשרה שירים אחרים של "ג'ת'רו טול", מתעלה הזמר, ליאור סקר, על עצמו ומבצע חיקוי של המבטא הבריטי של איאן אנדרסון. לסיכום לאחר שהפסדנו את להקת הקאברים המרגשת ביותר בארץ, קיבלנו בתמורה להקת רוק מתקדם משעממת ושיגרתית להחריד. חבל...
חמוץ חמוץמיכאל רורברגר - תרבות 'העיר'מקומון שוקן בת"א (קטעים מהביקורת) ...למרות כל הכוונות הטובות המופע צלע, סבל מבוסריות-יתר ולא היה מעניין...לשמוע חיקויים חיוורים של כוכבי הסבנטיז בתל-אביב של היום? זה לא עושה לי את זה. כמה חבל שלא עשו בין לבין גם קאבר או שניים...הכי חבל שהקהל הגדול (בעיקר ילדים טובים תל אביב) יצא מאוכזב...
געגועים לקאוורים חמיםאורי ברייטמן, עורך Mitkadem.co.ilבמוצ"ש, כמה ימים לפני סופה של 2004, הסתיימה לה "ההופעה המקורית הראשונה" של אגרול בתצורתה החדשה כלהקה שלא מוכנה לעשות קאוורים בשום אופן. אגרול גייסה רביעיית מיתרים בשם "לה-פה", שכפי הנראה לא תיפקדה כמצופה, בין השאר בגלל בעיות של סאונד. המטרה, כך נדמה, היתה להוסיף גוון קלאסי-אקוסטי לעיבודים. כמו תמיד, הוספת הרכב קלאסי נוטה לסבך את המארג הצלילי ולייצר בעיות חדשות יותר מאשר לפתור בעיות ישנות. לדעתי אי אפשר לצפות למיזוג מושלם כבר במופע הבכורה. החומר המקורי של האגרולים לא הפתיע את מי שכבר הכיר את הקטעים ששיבצו בהופעות הקודמות. הכיוון שמרני למדי - פרוג מיינסטרים משנות השבעים, מושר באנגלית ומעובד בצורה שאיננה מפתיעה במיוחד. לטעמי בלטו שני קטעים: האחד נקרא "The last man on Earth" והחלק האחרון שלו (אינסטרומנטלי) היה סוחף ודרמטי במיוחד (היה אפשר אפילו להקצין אותו, אבל זה אגרול, לא מטאליקה). השני, המכונה "הסאגה", מדבר על "האדם המובן מאליו" (The Obvious Man) וצריך להאזין לו מספר פעמים כדי לקלוט על מה מדובר. אני מודה שהמקום (בארבי, בעמידה, בשעה מאוחרת) לא סייעה לאיכות הקליטה המוחית. כדי לסבך את העניינים עוד קצת, הופיעה הלהקה לפני שיצא אלבום הבכורה שלה, מה שקצת מקשה על עיכול החומרים המורכבים בהאזנה ראשונה. הבחירה לשיר באנגלית מוסיפה ניחוח פרוגי בינלאומי למוסיקה אבל קצת פוגעת בספיגת הליריקה - לפעמים אי אפשר להבין אף מילה ממה שליאור שר. קטעים חזקים מבחינה מוסיקלית נשארו כאלה, למשל China הקרימזוני שעובר טוב מאוד בהופעה חיה. הביצועים של כל המעורבים היו טובים, וניכר שלשגיא אחיאל יש הרבה אנרגיות בלתי-מנוצלות בכל מה שנוגע לקריעת הגיטרה שלו. ליאור סקר נראה קצת מלנכולי ומסוייג - משיחה איתו הבנתי שהוא התאכזב מהסאונד ומשיתוף הפעולה עם הרביעייה הקאמרית. הכיוון של אגרול נראה טוב, ועדיין אני מתגעגע מאוד לקאוורים. התזמורת הפילהרמונית עדיין עושה קאוורים של בטהובן, באך, מאהלר וברטוק. אז אם הפילהרמונית עושה קאוורים, לא ברור מדוע אגרול זרקה את כל הקאוורים מן החלון במופע כל כך חשוב עבורה. לדעתי, שילוב בין קאוורים ובין חומר מקורי הוא הנוסחה הטובה ביותר עבור ההרכב ועבור הקהל. החומר של אגרול טוב, אבל הקלאסיקות של הפרוג-רוק טובות הרבה יותר. אפילו אם אגרול ישתפרו מאוד, הם לא יצליחו להאפיל על יצירות המופת של גדולי הפרוג. נכון - לא חייבים להמשיך ללבוש פרחים אדומים על הראש ו/או לחקות את פיטר גבריאל בצעירותו, אבל נראה לי שאם בעולם הקלאסי עושים קאוורים למלחינים שמתו מזמן, אגרול יכולים לעשות קאוורים למלחינים שעדיין חיים. ההופעה הבאה תתקיים בעוד מספר חודשים, ובינתיים אני מחכה לאלבום שנמצא בשלבים אחרונים של עריכה. שיהיה להם בהצלחה.
הדרך עוד ארוכהירון ברבי, מנהל הלהקהההופעה בבארבי הייתה מאד מאד מרגשת וחשובה, אבל היא היתה גם קשה במיוחד. הרבה מהאנרגיות שבאות לידי ביטוי במופעי הקאוורים לא יצאו בהופעה; הרבה קטעים עוצמתיים נעלמו בבלילה של התרגשות, לחץ ורף ציפיות גבוה במיוחד. כולנו יצאנו מההופעה עם המון חומר למחשבה והרבה לשפר - ולא במקרה לא שובצו קאוורים בהופעת הבכורה; כשהלהקה תעמוד עם ביטחון מלא בחומר שלה ועם מופע מגובש וקהל חם כמו שבאמת היה אתמול, לא תהיה בעתיד בעיה לשלב איזה קאוור כחלק מהמופע, אך הדרך עוד ארוכה ומפותלת. כפי שצויין בעבר, לא מתוכננות הופעות בעתיד הקרוב. אני (ירון), שגיא אחיאל (גיטרה) ויותם (אתם לא מכירים אותו אבל בלעדיו אין שום הפקה של אגרול - הוא עושה הכל) נוסעים קצת להודו. בעוד חודשיים-שלושה שגיא יחזור ואז הלהקה תנעל את עצמה באולפנים וחדרי חזרות עד שיושלם אלבום הבכורה ויעלה מופע (לא חד-פעמי). אני בכל אופן אחזור לקראת סוף 2005 - אז שוב תודה... מקווה שנהנתם מהערב, והוא היה חמוץ-מתוק כפי שתיכננו. אני מקווה שלמרות הכל נהנתם גם מההופעה ושתתנו לזמן לעשות את שלו. אני מאד מאד נהנתי מסך האוירה החמימה שהייתה וגם מלהסתכל על החבורה הצנועה והמסורה על הבמה שנתנה את נשמתה בשביל ההופעה אתמול. אז חברים נתראה עוד שנה: ועד אז - לא לשכוח אותנו!
אגרול בבארבי - התמונות של רעיה קוסובסקי
אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / להקות ואמנים www.mitkadem.co.il |
