מופע הקאוורים האחרון של אגרול
|
מאת: אורן מגן 18/9/04 בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי שבבאר-יעקב (15 דקות מתל אביב) התרחש אתמול אחד האירועים המיוחדים ביותר בשנים האחרונות. להקת "אגרול" עמדה ביחד על במה אחת וניגנה בפעם האחרונה את הופעת הקווארים שלה, לפני שהיא עוברת לחומר מקורי. אני ומספר חברי הטובים, חובבי מוזיקה מתקדמת, הגענו לאזור ובזכות השילוט המכוון בכל פינה אפשרית לא היה לנו קשה למצוא את ההופעה. חניון גדוש ועשרות אנשים שהלכו לכיוון השער הראשי יכלו לרמוז על כמות האנשים שצפויה הייתה להיות במתחם, ולאחר מכן התבררה כנכונה (תשע-מאות צופים, לפי דיווחי ההפקה). צוותי אבטחה רבים קידמו את פנינו וסרקו אותנו בבדיקות קפדניות, ורק לאחר מכן (ולאחר קניית הכרטיס במחיר 90 שקלים) הורשנו להכנס למתחם ההופעה. במתחם ובאזור הבמה היו כמה אטרקציות בולטות: בר משקאות, פינת דיסקים למכירה של "צליל" במחירים נוחים, פינת אוכל סבירה, אזור שאנטי עם כריות וקפה, וגלריית אומנות פרוגרסיבית נחמדה ויצירתית.
מופע החימום הוטל על שי נובלמן, שעשה זאת בהצלחה יתרה ובהחלט "חימם" את הקהל. מיד אחריו (אמנם באיחור של שעה) עלו לבמה חברי להקת "אגרול", והחלו במסע התקנת הציוד שלהם ובדיקות התאורה. מזל שבאותו הזמן הוקרנו על שני המסכים הענקיים שהוצבו משני צדדי הבמה הופעות ושירים גנוזים של להקות שונות דוגמת פינק פלויד, הדלתות, ואף ג'ימי הנדריקס, אחרת לא הייתי עומד בהמתנה הארוכה. לבסוף החלה ההופעה, ומרגע זה ואילך כל מילה מיותרת. אך בכל זאת אומר, שמן הרגע הראשון ניתן היה לראות את השילוב המוצלח בין כלי הנגינה ולאחר מכן הצטרפות חליל הצד באדיבותה של נעמה שליו, והסקסופוניסט המוכשר (שאת שמו אינני יודע). אגרול ביצעו קווארים מדוייקים של שירי ג'טרו טאל, וקצת פחות מדוייקים של "סנו גוס" מאת קאמל, למרות שגם כאן נרשמו תשואות לא מעטות. נקודות השיא של הערב היו שירי קינג קרימזון, במיוחד I talk to the wind הנפלא שגרם לקולו של ליאור סקר להיבלע בים הצרחות של הקהל הנלהב (ובינהם אנוכי). גם "סקיצויד מן" בוצע בהרמוניה מושלמת, כשברקע שירת הקהל. נחמד היה לראות שבאמצע ההופעה הסתלק לו אגרול המתופף לשירותים וחברי הלהקה נאלצו לאלתר קטעי נגינה וקטעי הומור עד שיואיל בטובו אדון גיל אידן לחזור, כך שלפתע ניתן היה לשמוע את שגיא הגיטריסט מנגן פתיחות של מספר שירים, (ביניהם Mood for a day של סטיב האו מלהקת יס) ותוך כדי שואל אחד הנגנים: "יש אולי מתופף לא עסוק בקהל?" או: "מישהו אולי ראה מתופף העונה לשם אגרול באזור?", אבל עד מהרה חזר לו האגרול, וההופעה נמשכה. דבר אחד ויחיד גרם לי למרמור: כחובב מושבע של להקת Yes הצטערתי שלא נוגן שום שיר של הלהקה, ועובדה זו נכאה את רוחי במידת מה (תרגום: התבאסתי). זמן רב נמשכה ההופעה, מעבר לגבול שלוש השעות, וכך קרה שבאמצע הקטע המסיים, היצירה אולי הגדולה ביותר של ג'נסיס אי פעם, "סאפר'ס רדי", הורתה המשטרה שחדרה למקום להפסיק מיד את האירוע וההגברה, כך שלקראת סוף השיר השתתקה מערכת ההגברה ורק המגבר של שגיא הגיטריסט ורעש התופים הטבעי הדהדו ברחבי המתחם לנוכח מבטיהם המשתאים של הצופים. הקהל היה נבוך, וחברי הלהקה נראו מסכנים ולא ידעו מה לעשות. אז הם ירדו מן הבמה, ולאחר כמה דקות עלו שוב, קדו קידה, אמרו תודה רבה וירדו סופית. בהחלט סוף עצוב/מאכזב/דרמטי (מחק את המיותר) לאירוע כל כך מיוחד שכל דבר בו היה מתוכנן לפרטי פרטים. אך אין זו אשמתם של חברי הלהקה, הם רק עשו את עבודתם, ובצורה הטובה ביותר שהיו יכולים לעשות. המוזיקה הבלתי נשכחת שבקעה מהמגברים דימתה לא פעם את "אגרול" לקאמל, קינג קרימזון או ג'נסיס, כך שלפעמים היה ניתן ממש לשמוע את קולו של פיטר גביראל יוצא מגרונו של ליאור סקר. אני אישית כבר הרבה מאוד זמן לא חוויתי חוויה מוזיקלית כה מגוונת ומיוחדת כמו זו של אגרול, ואין בכלל ספק שלא ניתן להשוות בין שמיעה בבית של שיר מסוים ובין שמיעתו בהופעה חיה, בביצוע כל כך טוב כמו שעשו "אגרול" ביום חמישי. ולמרות המשטרה שכעת הוסיפה לרשימתה 1000 שונאים חדשים, אסור לשכוח את מה שקרה בערב הזה, ערב פרוגרסיבי לכל דבר ועניין, שהיווה לכל מי שהאזין לה תענוג מוזיקלי אמיתי. ועל כן אומר לאגרול רק מילה אחת לסיום: תודה.
|
אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / להקות ואמנים
www.mitkadem.co.il
Email: uribreitman@gmail.com