מעללי אמרסון לייק ופאלמר - עמוד שלישי

רוק מתקדם > אמנים ולהקות חשובים > אמרסון לייק פאלמר

מעללי אמרסון, לייק ופאלמר

עמוד 3 מתוך 4

שנות השמונים

כשיצא התקליט In Concert בנובמבר 1979, הלהקה כבר לא היתה קיימת. אחר כך יצא שוב בגירסת תקליטור תחת הכותרת Works Live. האלבום לא היה מוצלח בכל מקרה: 'אטלנטיק' התנקמה בלהקה על שעזבה אותה ופנתה לחתום חוזה חדש עם חברת אריאולה (Ariola). לכן הוציאה אותו על גבי תקליט יחיד ולא כפול, כפי שנדרש. המיקסים היו גרועים; רק בשנת 1993 יצא החצי השני של המופע וזכה לכותרת 'וורקס לייב שתיים' (Works Live 2). כדי להמשיך ולחלוב את הפרה המתה, יצא לאור אוסף משונה בשם 'המיטב' (The Best of Emerson, Lake and Palmer). גם כאן סירבו אנשי 'אטלנטיק' להוציא אלבום כפול.

ELP In Concert (Works Live) 1979

12 שנים עברו עד שהשלושה נפגשו שוב כלהקה. עשור הסתיים, ואיתו השתנתה גם הסביבה החברתית, הכלכלית והתרבותית. סיום הקריירה המשותפת והכניסה לשנות השמונים הביאו אותם למקומות תמוהים למדי. אמרסון התמסר לעולם פסקולי הקולנוע, לייק הקים להקה ופאלמר ניהל להקה.

אמרסון חיבר את המוסיקה לסרט האיטלקי 'אינפרנו' (Inferno) וזכה בכמה פרסים קטנים. אחר כך נעזר בסינתיסייזר החדש והאופנתי 'פרלייט' (Fairlight) בשביל הפסקול לסרט 'נייטהוקס' (Nighthawks) בכיכובו של סטלונה. מיד חזר הביתה לאיי הבהאמה, ובאווירה רגועה ומחוייכת הוציא אלבום קליל בשם 'הונקי' (Honky), בו הציג בין השאר תמונה שלו באמבטיה עם בובת-תנין המאיימת לאכול אותו בעוד בנו הקטן, דיימון, מביט על המתרחש מן הצד.

האלבום 'הונקי' של אמרסון

הוליווד לא טילפנה אל אמרסון יותר מאז 'נייטהוקס' (Nighthawks) אז הוא עשה פסקול לסרט איטלקי נוסף בשם 'מרדרוק' (Murderock) וזכה להצלחה ביפן עם סרט מאנגה -- אנימציה יפנית טיפוסית -- בשם הרמגדון (Harmageddon) שהוציא מתוכו גם סינגל פופולרי שהגיע למקום ה-1 במצעד היפני. בין לבין הקליט אמרסון מחדש את הקטע 'אמריקה' עם ג'ק ברוס וכתב את נעימת הפתיחה לקומדיה טלוויזיונית נשכחת עם ידידו, הבדרן ג'ים דייוידסון.

מעדיף לעבוד לבד. אמרסון

לרוע מזלו של אמרסון, דווקא הפסקול המוצלח והמושקע שכתב לסרט בסט ריבנג' (Best Revenge) משנת 1983 נעלם מן התודעה, בגלל כישלונו המסחרי של הסרט עצמו באנגליה. הוא גם ניסה לעניין חברות תקליטים בשיתופי פעולה שונים שאירגן, בין השאר עם רוג'ר דאלטרי, ג'ון דוקאס ופאט טראוורס; אך הבוסים הגדולים של התעשייה דחו אותו. הוא היה כבר בן 40 והתאכזב מאיכות הסרטים שהוצעו לו; הקלידן התנחם באתלטיקה, והשתתף במרתונים של ניו יורק ולונדון.

הזמן עבר-חלף לו ובשנת 1986 יצא אוסף קומפילציה בשם 'דה אמרסון קולקשן' (The Emerson Collection) עם שני קטעים חדשים מתוך פסקולים שעשה. פיטר האמיל, שהכיר אותו מחברת 'כריזמה', ביקש ממנו שיכתוב לו כמה שירים. אמרסון שלח שלושה, ורק אחד נכנס לאלבום עם קרדיט קטנטן.

לייק, לעומת זאת, הצליח בכלל לא רע. הוא אסף חבורה של מוסיקאי-צמרת להקלטת אלבומו הראשון (Greg Lake) שיצא בשנת 1981. לייק השקיע בקידום האלבום בעזרת סיבוב הופעות מאוגוסט ועד דצמבר, באנגליה ובארה"ב. לייק לא ראה שום סיבה מדוע לא לבצע על הבמה קלאסיקות-עבר של קינג קרימזון (מהאלבום הראשון) וקטעים של אי-אל-פי. בהרכב של לייק כיכב הגיטריסט הגדול גארי מור, ועזר להפוך את המופע לאירוע מוצלח ופופולרי.

אלבום הסולו הראשון של גרג לייק - 1981

האלבום השני של גרג לייק, 'מנוברס' (Manoeuvres) יצא בשנת 1983 ללא קידום מכירות וללא הופעות. לייק התאכזב לגלות שהוא כמעט לא נמכר, וזאת למרות שהחומר היה כמעט זהה ברמתו לאלבום הקודם; עם זאת, המוסיקה ירדה למקום נמוך בסולם העדיפויות שלו: לייק הפך לחוואי גאה ופעיל. בשעות הפנאי רעה בצאן, הפיק דבש, התמכר לדייג וקנה בית כפרי גדול באיזור דורסט, באנגליה.

Manoeuvres - Greg Lake 1983

קרל פאלמר, בניגוד ללייק, לא ליקק דבש: להקתו 'פי-אם' (PM) הקליטה אלבום גרוע, שלא נמכר; סיבוב ההופעות הגדול שתוכנן, בוטל. פאלמר החביב לא תיחמן את מראייניו: "זה היה פאתטי, למעשה, אבל יכולתי לחיות עם זה, בגלל שהייתי בר-מזל בחיי". הלהקה התפרקה ופאלמר פרש לביתו. הוא גם עזר קצת למייק אולדפילד באלבומו המפורסם 'פייב מיילס אאוט' (Five Miles Out).

היו אלה שנות השמונים שהתאפיינו במיתון, שמרנות חדשה ובעיטה בכל מורשת שנות ה-60 וה-70. פליטי הרוק המתקדם ניסו לשרוד. וכך, פאלמר קיבל יום בהיר אחד טלפון מהגיטריסט סטיב האו (מלהקת Yes), שחיפש שותפים ללהקה חדשה אחרי פירוק 'יס'. באותו זמן לא היה להם קלידן. ג'ף דאונס הצטרף. פאלמר היה מרוצה ועלה על העגלה תמורת 25 אחוזים מן ההכנסות. ללהקה קראו 'אסיה' (Asia) והיא היתה להיט ענק שפירנס היטב את כל שותפיו.

זה היה הסופר-גרופ הפרוגרסיבי של האייטיז: ג'ון ווטון, פליט להקת קינג קרימזון; סטיב האו, פליט להקת יס; ג'ף דאונס, גם הוא פליט של יס; וקרל פאלמר, פליט של אי-אל-פי; הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם Asia בשנת 1982 וזכו להצלחה מסחרית גדולה: פלטינה משולשת, בזכות שהייה של 9 שבועות במקום הראשון במצעד. שני סינגלים קצביים ושטחיים לחלוטין (Heat of the Moment ו-Only Time Will Tell) נכנסו חזק למצעדים והציגו לראווה להקת פופ לכל דבר. גם האלבום השני של אסיה, 'אלפא' (Alpha) הצליח לא רע.

'אסיה' כבר היתה באמצע סיבוב הופעות עולמי כאשר ווטון פוטר על ידי חברת התקליטים, ככל הנראה בגלל בעיות אלכוהול שפגמו בתפקודו לאורך כל העשור, ומערכת יחסים עכורה עם סטיב האו, אדם עדין שלא סבל אלכוהול. החוזה של אסיה חייב אותם להופיע בדצמבר 1983 בטוקיו, במופע טלוויזיוני שהיה אמור להיות משודר בפני 20 מליון צופים דרך רשת MTV, הכוח העולה בתעשיית המוסיקה. המצב היה נואש, וחודש לפני המופע טילפנו המפיקים לגרג לייק, כדי שייכנס לנעליו של ווטון ויציל את העיסקה.

לייק עשה את עבודתו נאמנה, המופע נערך כמתוכנן, אבל הוא לא אהב את הלהקה ולא הסתדר עם חבריה. גרג לייק עזב. מנהלי 'אסיה' טילפנו לווטון, והוא הסכים לחזור תמורת סילוקו של האו. לנעליו של האו נכנס מנדי מייר. קרל ומאורין פאלמר נישאו בשנת 1985, בעיקר בגלל שנולדה להם בת, קאריסה. האלבום השלישי של אסיה, 'אסטרה' (Astra) נכשל מסחרית ו'אסיה' נכנסה למשבר.

המפגש הלא-נעים עם 'אסיה' עורר געגועים אצל לייק לזמנים היפים של elp. בקיץ 1984 התקשר ג'ים לואיס, סמנכ"ל בחברת התקליטים 'פולידור', לביתו של אמרסון והציע לו איחוד-מחדש של השלושה. אמרסון השליך את הטלפון לבריכת השחייה שלו. לייק נסע אליו והצליח לשכנע אותו. פאלמר היה עדיין כלוא בתוך החוזה של 'אסיה', והתחנן שימתינו לו כמה שבועות עד שיסיים את העבודה. השניים לא רצו לחכות אפילו דקה. הם חיפשו מתופף חדש. ביל ברופורד עבר אצלם אודישן, אבל זה לא הסתדר.

המתופף הוותיק קוזי פאואל (Cozy Powell) סיים באותה תקופה קריירה עם להקת ווייטסנייק (Whitesnake). הוא קיבל טלפון ובפברואר 1985 ביקר בביתו של אמרסון, שם עשו השלושה כמה חזרות. במהירות רבה ביקשו ממנו להצטרף כחבר להקה לכל דבר. פאואל לא התבייש לומר בקול רם ש"לא הייתי מסוגל להתמודד עם חומר מורכב שכזה לפני עשרים שנה". הוא ישב ולמד את תפקידי התיפוף המסובכים של פאלמר בעמל רב.

קוזי פאואל - המתופף החדש

במקרה או שלא במקרה, שם המשפחה של פאואל גם הוא החל באות P. זה הסתדר יופי עם השם elp וכך הפכו השלושה ל"אמרסון, לייק אנד פאואל" (Emerson Lake & Powell). העיתונאים השתעשעו בעובדה שגם סיימון פיליפס נבחן ללהקה: עוד פ' לאוסף. אמרסון ניסה להתבדח: "היינו צריכים לבחון גם את רינגו פאר". חלק מהמעריצים לא צחקו בכלל. למען האמת, חלק מהם ראו בנטישת פאלמר מעשה בגידה של ממש, מצידם של לייק ואמרסון.

אי-אל-פי: מודל 1986

אמרסון לייק אנד פאואל

המזל רע המשיך לרדוף את קית' האומלל: טרקטור התנגש באולפן הביתי שלו והרס אותו לחלוטין בשנת 1986, בדיוק באמצע ההקלטות של האלבום החדש עם פאואל. הנזק נמדד ברבע מליון פאונד. כל העבודה שעשו עד לאותה נקודה ירדה לטמיון. הם החלו להקליט מבראשית, והאלבום יצא לאור באותה שנה ללא שם. אחד מהקטעים הפחות-משעממים באלבום הנשכח הזה היה עיבוד ראוותני לקטע 'מארס' מתוך יצירתו המהוללת של גוסטב הולסט, 'דה פלאנטס' (The Planets). פאואל הציע את הקטע לאחר שביצע אותו במשך שנים בהופעות שלו. אמרסון הסכים במהירות.

אלבום הבכורה של אמרסון לייק אנד פאואל

המכירות של 'אמרסון לייק אנד פאואל' היו סבירות, אם כי לא מלהיבות. אחד הסינגלים, טאץ' אנד גו (Touch and Go) דווקא השתלב במצעד האמריקני. ועדיין, הביקורות היו שליליות, כצפוי: האלבום לא חידש דבר, למעשה; אפשר לומר שקילקל יותר משתרם. סיבוב ההופעות האמריקני הסתיים בהצלחה מתונה בלבד; הסיבוב האוסטרלי בוטל; באנגליה לא רצו לשמוע מהם בכלל. הגיטריסט הוירטואוזי ינגוויי מלמסטין נבחר לחמם אותם, אבל פרש לאחר הופעה אחת; אמרסון ניגן את 'אמריקה' בתוכנית הבידור של דיויד לטרמן.

זכרונותיו של הקלידן מן ההופעות לא היו חיוביים: "הייתי צריך לנגן את הקטע 'מארס', והיה לי קשה לזכור את אחד החלקים ביצירה; אז התקנתי מוניטור מעליי שהקרין את התווים עבורי. באחת ההופעות אני מביט למעלה כדי להציץ בתווים ורואה שם סרט פורנו שוודי נועז".

כצפוי, היחס אליהם באנגליה היה אכזרי, על גבול הרישעות. כל הביקורות היו נוראיות, בעיקר במישור האישי. על הופעות בממלכה המאוחדת לא היה מה לדבר. בסיכומו של דבר, חזרו השלושה הביתה כמעט ללא רווחים כלכליים. אפשר לומר שהם עבדו לחינם. פאלמר, שעד אז התייחס לפרשה כסיפור עצוב, יצא המורווח היחיד מכל הסיפור.

עיתון לונדוני פירסם ידיעה כוזבת כאילו קוזי פאואל מצטרף ל'לד זפלין', ואמרסון לא טרח לבדוק את אמיתותה: הוא הניח שפאואל באמת הולך, בדיוק כפי שנכתב בעיתון. כך נזרק קוזי הנאמן הצידה, בלי בירור ובלי אפילו שיחת טלפון. המתופף נעלב מאוד אבל המשיך כמו מקצוען. פאואל היה חובב ספורט, אופנועים ומכוניות: בסוף 1991 נפצע קשות כשנפל מסוס אל מכונית חולפת; שמונה שנים אחר כך, באפריל 1998, נהרג בתאונת דרכים, במהלך מירוץ מכוניות ספורטיבי.

ברייאן ליין, המנהל האישי של פאלמר, ניסה לשכנע את לייק ואמרסון שקרל פנוי להצעות כי החוזה שלו עם 'אסיה' שוב מסתיים. השלושה נפגשו לחזרות, ולייק עזב בטריקת דלת לאחר שבועיים. הוא פשוט לא היה מסוגל לעבוד איתם באותה תקופה. ליין הציע גיטריסט מוכשר בשם רוברט ברי, ופאלמר שיכנע את אמרסון להקים שלישייה בשם Three.

ת'רי היתה להקה קלילה ובלתי-מחייבת. האלבום שהקליטו במהירות לא מכר הרבה, וסיבוב ההופעות האמריקני היה קטן וחביב, לא יותר. למרות הנסיון המוצהר לעשות רוק מסחרי, אף אחד לא ממש יודע עד היום שההרכב בכלל התקיים אי פעם. בסוף 1988 התפרקו. "אני לא רוצה להגיד לאנשים 'תנגן את זה' או 'אל תנגן את זה', אני פשוט רוצה לנגן", אמר אמרסון המותש, לאחר ההרפתקה המשונה הזו.

כפר קטן בהולנד ושמו elp; צולם על ידי מעריץ הולנדי משועמם

במהירות האופיינית הלו, באותה שנה, הוציא אמרסון את אלבום הסולו שלו לחג המולד, תחת הכותרת הצפויה: 'דה קריסמס אלבום' (The Christmas Album). גם האלבום החמוד הזה לא נמכר טוב ולא התפרסם. בצערו, שב לארץ המגף: אמרסון הלחין פסקול לסרט נשכח בשם La Chiesa ('הכנסייה'), נתן הופעה צדדית באלבומו של ג'ובאני ג'ובאנוטי, וכתב מוסיקה לתוכנית טלוויזיה איטלקית.

היפנים, שלא קראו את התקשורת הבריטית הארסית, עדיין העריצו את אמרסון, ולכן יצא לסיבוב הופעות ביפן ובהוואי עם הרכב אלמוני ושמו 'דה בסט' (The Best), שכלל את ג'ף בקסטר (לשעבר חבר 'סטילי דן'), ג'ו וולש וג'ון אנטוויסטל.

פאלמר התרגש מאוד כאשר נבחר בשנת 1989 על ידי קוראי המגזין 'מודרן דראמר' (Modern Drummer) להיכנס ל'היכל התהילה' של המתופפים הגדולים, במשאל השנתי של העיתון. הוא היה אופטימי מספיק כדי לפנות לג'ון ווטון ולנסות לשחזר את הצלחת 'אסיה' לסיבוב הופעות נוסף.

הפרוייקט שהחל בסוף שנות התשעים הסתיים בשלושה אלבומים חדשים: אקווה (Aqua), היר אנד נאו (Here and Now), לייב אין מוסקבה (Live in Moscow), ובסיבוב הופעות עולמי ארוך באירופה, מזרח-אירופה ויפן. ההרכב נראה באותה תקופה כמו תחנת רכבת סוערת: מוסיקאים הלכו ובאו, כולם כדי לקבל משכורת בלי להתאמץ. לכן פאלמר היה די מרוצה כשקיבל טלפון ובו הצעה לאחד-מחדש את elp ולהקליט אלבום נוסף.