רוק מתקדם > חדשות ואירועים > Between the buried and me
הלוגו של BTBAM
להקת Between the Buried and Me בישראל
'ביטווין דה בריד אנד מי', או בקיצור BTBAM, להקת הפרוגרסיב-מטאלקור האמריקנית, הופיעה ב'בארבי' ב-10 ספטמבר 2011; אסף לוי מסכם את ההופעה כמרשימה ומקצועית, ומאמין כי חובבי הפרוג-מטאל שהחמיצו את ההופעה, גרמו לעצמם עוול
פורסם: 15 ספטמבר 2011 | מאת: אסף לוי
BTBAM היא חיה יוצאת דופן מעט בעולם המטאל. שלושה מחברי הלהקה הינם צמחוניים באופן מוצהר, ושונאי סיגריות ואלכוהול באופן מוצהר לא פחות. חלק מחברי הלהקה אף חברים ב-PETA, הארגון למען זכויות בע"ח, והשתתפו בקמפיין באתר הארגון, לא פחות.
הלהקה קיימת מתחילת שנות האלפיים, ועברה לא מעט שינויים בליין-אפ עד להתייצבות על ההרכב הנוכחי. רק הסולן טומי רוג'רס (Tommy Rogers) והגיטריסט המוביל פול וואגונר (Paul Waggoner) נותרו מן ההרכב המקורי. שאר חברי ההרכב – הבסיסט דן בריגס (Dan Briggs), הגיטריסט דאסטי ורינג (Dustie Waring), והמתופף המפלצתי בלייק ריצ'רדסון (Blake Richardson) הצטרפו ב-2004. במהלך עשור של פעילות, שחררו חברי BTBAM כחמישה אלבומי סטודיו, ואלבום קאברים ללהקות שלדברי חברי הלהקה השפיעו עליהם מאוד – בין ההשפעות ניתן למצוא את קינג קרימזון, פינק פלויד, ספולטורה ומטאליקה.
באפריל 2011 שחררה הלהקה אלבום קצר (אי.פי.) בן 3 קטעים, באורך כולל של 30 דקות בשם 'דה פרלקס - הייפרסליפ דיאלוגס' (The Parallax : Hypersleep Dialogues). האי.פי שוחרר כהקדמה לאלבום מלא שאמור לצאת בתאריך לא ידוע.
המוזיקה של BTBAM מורכבת מאוד מבחינה ריתמית, מאופיינת באינסוף רגעי מתח ושחרור, והחלפת סולמות בקצב מסחרר. בדקה אחת של מוזיקה הלהקה יכולה לעבור מהרמוניה דרמטית למלודיה מז'ורית עליזה, וחוזר חלילה, תוך יישום מוקפד ואלגנטיות במקצבים מורכבים.
בספטמבר השנה יצא ההרכב לסיבוב הופעות אירופאי, שכלל גם את מועדון "הבארבי" בישראל. להקת החימום בסיבוב האירופאי היא Animals as Leaders, בהנהגתו של גיטריסט-העל טוסין אבאסי (Tosin Abasi), אחד המבצעים המדהימים שידע עולם נגני הגיטרה.
למורת רוחם של מעריצי הז'אנר, אבאסי וחבריו דווקא לא נכחו במופע, ובמקומם קיבלנו את ההרכב הישראלי הוותיק "סוון פרסנט מיינד יוסג'" (Seven Percent Mind Usage). חברי SPMU נתנו הופעה משלהבת, מבחינת המופע עצמו (הגיטריסט של ההרכב התפרע כל כך עד שברגע מסוים נפל מן הבמה!), וגם מבחינת הביצועים לחומר המקורי שלהם. אבל, מדובר בלהקת מטאלקור בסופו של דבר, ולעניות דעתי ניתן היה לבחור הרכב ישראלי פרוגרסיבי יותר למלא את הנעליים (הגדולות מאוד) של אנימלס אז לידרס.
להקת SPMU עלתה להופיע מאוחר, כשעה וחצי לאחר פתיחת הדלתות, דבר מעט מקומם; שמעתי סביבי רחשי "נו כבר" מהקהל, לפני עלייתם לבמה. אבל זה היה עדיף בהרבה מאשר הארוע שהתרחש בהופעת המטאל הגדולה האחרונה שהייתה בבארבי, 'משוגע' (Meshuggah), שם הופעת החימום נגמרה כאשר מרבית הקהל ב'בארבי' עוד עמד זועם בתור לכרטיסים.
 Between the Buried and Me - 2011
מיד בתום החימום, חזו עיני הקהל במראה יוצא דופן: אחד אחד עלו חברי BTBAM על הבמה והחלו לסדר את הציוד שלהם, ולעזור ללהקת החימום המקומית בפריקת הציוד. עבודת הפרך הזו בוצעה בעוד הקהל מריע, מוחא כפיים ומשתאה לנוכח המוזיקאים המוערכים, שתיפקדו כעובדי במה. המראה היה מפתיע ומוזר, ומסתבר שהלהקה הגיעה לארץ הקודש ללא אנשי במה משלה, ואפילו הסאונד-מן היה ישראלי. בתום מספר דקות של סידורים, חשך האולם והפתיח המתוזמר ל-EP המוצלח והחדש החל להתנגן.
עם סיום הפתיח, חברי BTBAM החלו במתקפה מערפלת חושים של בלאסט-ביטס, ריפים פסיכוטיים, וגראולים חורכי אוזניים וגרון. המוזיקה של BTBAM משלבת בתוכה אינספור ז'אנרים, ממטאל עד ג'אז ובלוגראס, והביצועים לחומר המסובך להפליא היו מושלמים, והוגשו לקהל באנרגיות ואווירה מחשמלת, עליה היה אחראי בעיקר טומי הסולן/קלידן הצנום. מפתיע להאזין לקולות המנסרים הבוקעים מגרונו של האיש הרזה, ובעיקר מפתיעים המעברים החדים בין גראולים ארוכים לשירה נקייה גבוהה ומעודנת, המתרחשים לעיתים תכופות במוזיקה של הלהקה. טומי תיזז על הבמה, בין גראולים לקלידים לשירה נקייה ושלהוב הקהל, ועשה זאת נאמנה. מדובר בפרונט-מן מרשים ומקצועי, מהטובים שראיתי מזה שנים.
שאר חברי ההרכב היו בעיקר מרוכזים בנגינה, ובצדק. מעברי המשקלים הבלתי פוסקים, והמבנה-לא-מבנה של השירים (באורך ממוצע של 10 דקות) דורשים ריכוז רב. מדי פעם פול וגונר עשה איזה סיבוב על הבמה, אבל באופן כללי עמד במקומו רוב הזמן.
BTBAM ביצעו את שני הקטעים הראשונים מהאי.פי, ובסדר יורד עברו על אלבומיהם האחרונים: 'דה גרייט מיסדירקט' (The Great Misdirect) מ-2009 (שלושת השירים הראשונים באלבום), 'קולורס' (colors) מ-2007, 'אלסקה' (Alaska) מ- 2005, ולבסוף 'דה סיילנט סירקס' (The Silent Circus) מ-2003.
במהלך ביצוע השיר הראשון מתוך 'גרייט מיסדירקט', מחזה מטריד העיב על המופע. בזה אחר זה החלו ישראלים חצופים לעלות על במת הבארבי הקטנה, "לעשות פוזות" אל עבר הקהל ואז לנסות (ולהכשל) לעשות "stage dive". למי שלא מכיר את האלבום המדובר, הוא נפתח בקטע שקט ויפהפה, והעלייה המביכה על הבמה הייתה ממש לא במקום. מזל שאחד מאנשי הבמה עצר את התופעה אחרי שתי דקות, והיא לא חזרה על עצמה יותר במהלך ההופעה.
המשך המופע עבר חלק, ובחלק המופע שהוקדש לאלבום Colors חברי הלהקה הפתיעו עם ביצוע לשיר האחרון מהאלבום, White Walls. מדובר ביצירת מופת בת 14 דקות, סבוכה להפליא ומלאת רגעי מתח ומלודיות מהפנטות, שבוצעה בדיוק מעורר קנאה והתרגשות.
יכולותיהן הטכניות של חברי ההרכב לא נופלות מההרכבים המובילים בעולם היום, בין אם נדון במקצבים ומשקלים מהחלל החיצון (ע"ע Meshuggah) או במורכבות מלודית וסולואים על ספידים. שומעים בבירור השפעה דרימיסטית על המבנה של חלק מהקטעים, רק שבניגוד לדרים תיאטר שאיבדה את כיוונה המוזיקלי לפני שנים, חברי BTBAM ממשיכים לחקור והתחדש. ההדרן כלל את השיר Selkies: The Endless Obsession מהאלבום 'אלסקה', שעבורי היה מרגש במיוחד היות ושיר זה היה "כרטיס הכניסה" שלי להתאהבות בהרכב.
ההופעה בכללותה הייתה מאוד מרשימה ומקצועית, והצניעות של חברי ההרכב (שבתום ההופעה נשארו על הבמה ללחוץ ידיים ואף להחליף מילה או שתיים עם המעריצים) נעמה לכולם. כל אחד מאנשי הלהקה הוא מוזיקאי מלומד השולט ביד רמה (או יד ורגל במקרה של ריצ'רדסון המתופף) בכלי שלו, ופשוט תענוג לחזות בהם על הבמה. יש לציין שבמהלך מרבית ההופעה הגיטרות היו בווליום לא מספק, וחלק מן המורכבות בריפים והמלודיות המהירות של פול ודאסטי הלכו קצת לאיבוד, תופעה המוכרת היטב לכל מי שהיה בהופעת מטאל בבארבי. לקראת סוף ההופעה הווליומים התאזנו מעט, קצת חבל שלא קרה הדבר מוקדם יותר במהלך הערב.
עבור אוזניים בלתי מזוינות ולא מנוסות, BTBAM עלול ליצור רושם של הרכב יומרני שמנסה להפציץ את המאזין בכמה שיותר ז'אנרים פר שיר, תוך כדי הפצצות קצב ספרטניות. רק האזנה חוזרת ונשנית ופתיחות מוזיקלית מגלה את הרבדים המלודיים-ריתמיים הטמונים בכל שיר. בתור אדם שהולך למספר רב של הופעות מטאל של הרכבים מחו"ל ומהארץ, כמו גם להופעות פרוג-רוק וג'אז, ההופעה הזו של BTBAM תיחקק בזיכרוני כאחת ההופעות הטובות והמעניינות של התקופה האחרונה.
לסיכום, כל מעריץ של פרוג-מטאל שהרשה לעצמו לפספס את ההופעה של BTBAM בישראל עשה עוול לעצמו. למרות שהמוזיקה אינה פשוטה כלל, גם אנשים שלא הכירו את המוזיקה לעומקה נהנו מהביצועים ללא רבב שהציגו בפנינו נגני כלי המיתר בהרכב, מה"אש בעיניים" של טומי רוג'רס, המגוון הרחב של הצלילים שהוא מסוגל להפיק, והעוצמה המרוסנת והמדויקת שהפגין ריצ'רדסון המתופף.
אסף לוי הוא גיטריסט בלהקת קסנולית' (Xenolith)
 ביקורת עברית על האלבום 'דה גרייט מיסדירקט'
האתר הרשמי של להקת BTBAM
ויקיפדיה - להקת BTBAM
ביקורות על BTBAM באתר ארכיוני הפרוג
|
