רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

ג'טרו טאל בישראל - 1992

בתוכנית 'סוף שבוע עם אהוד מנור'

שודר: הערוץ הראשון, רשות השידור, מאי 1992

סוף שבוע עם אהוד מנור
סוף שבוע עם אהוד מנור

איאן אנדרסון בערוץ הראשון
איאן אנדרסון מפחיד את צופי הערוץ הראשון

סוף שבוע עם אהוד מנור
ג'טרו טאל מתארחת באולפני רוממה בירושלים

סוף שבוע עם אהוד מנור
המנחה, אהוד מנור, מחייך בנימוס

הסרטון הארכיוני




ג'טרו טאל בדרום ישראל

באר שבע, אוני' בן-גוריון, יום הסטודנט (92')

תמונות ומאמר מאת אבינועם לסרי

פורסם: 18 אוגוסט 2010
ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי
ג'טרו טאל בבאר-שבע 1992


הסיפור שלי עם ג'טרו טאל מתחיל ב-1977.
הלכתי ל'שקם' באר שבע, לקנות את אלבום "הפרה" של פינק פלויד (אטום הארט מאד'ר).

על דלפק עמדת האוזניות היתה מונחת עטיפת התקליט 'שירים מהיער' (songs from the wood).

בתקופה ההיא היה נהוג להצמיד איזושהי מדבקה על עטיפת התקליט והפעם "להקת ג'טרו טול עם הסולן איאן אנדרסון" – בעברית כמובן. וואלאק חשבתי לעצמי, מי אלה Getroo tool ומי זה איאן. אבל העטיפה ...

ביקשתי לשמוע ו-5 השניות הראשונות של האקאפלה "Let me bring you songs from the wood" הספיקו. לא קניתי אז את "הפרה" והרגשתי בוגד בפינק פלויד, אבל כך התחיל קשר, שאני כמעט נבוך להגיד, כמעט יומיומי, עד היום עם הלהקה הזו.

ג'טרו טאל הופיעו כאן ב 1986, 1992, 2000, 2004, 2007, 2010. ביקורים שכללו יותר מהופעה אחת בכל סיבוב.

אני נכחתי בהופעה אחת בכל סיבוב.

ההופעה מ-1986 נשמעה כמו אלבום ההופעה "ברסטיג אאוט" , ממש בשיאם. שנה אחרי שדייר סטרייטס היו פה עם הופעה-היסטריה. שנה אחרי זה יצא Crest of a Knave שיש אומרים שמרטין בר מושפע שם ממארק נופפלר.

ג'טרו טאל בירושלים - צילום: אבינועם לסרי ההופעה מ-1992, (התמונות הסרוקות למעלה) באוניברסיטת בן גוריון - יום הסטודנט. אני יכול להגיד שלפחות 90% מהנוכחים נקלעו לשם מסיבות אחרות (החברים של נטאשה שהופיעו אחר כך) או שהסתובבו בין דוכני הנקניקיות.

ההופעה הזו היתה אקוסטית, בעקבותיה יצא האלבום "A little light music" שבערך חציו נלקח מההקלטות בהופעה מאותו סיבוב בקיסריה ובירושלים.

באותו יום הסטודנט זכיתי במקום ראשון עם שיר מקורי שלי (מן "כוכב נולד" בין אוניברסיטאי שכזה) וידעתי שיש לי הזדמנות לפגוש את איאן אנדרסון באיזור הבמה כי הורשיתי להיכנס למתחם לקבלת הפרס.

וככה, אני חמוש בעטיפת אותו התקליט הראשון שקניתי, בכוננות החתמה.
כשאיאן עבר חצי מטר ממני, התביישתי להחתים אותו.
אני? מהנדס אוטוטו? מחתים?

בשנת 2000, ג'טרו טאל הגיעו שוב. בשיא של גל פיגועים.

ההופעה בתל אביב. אני זוכר אבטחה כבדה ביותר. למרות זאת, בחצי השעה האחרונה היתה הסתערות של הקהל לקדמת הבמה, וזה היה חלק ממש פראי. בלתי רגיל.

ההופעה הורכבה משירים עד 1978, קלאסיקות ונוסטלגיה. הקהל ממש השתולל.

בשנת 2004 הגעתי להופעה בקיסריה. בהופעה הזו כבר ברור שאיאן אנדרסון לא מצליח לשיר.

מופע החימום היה של איזו קבוצת שאנטי עם סיטאר, שניגנו את אותו סולם הודי, ניגנו וניגנו וניגנו וניגנו ... עד שקיבלו כאלה מחיאות כפיים של "יאללה, רק תעופו לנו מהבמה".

ההופעה הורכבה מהרבה קטעים אינסטרומנטליים וגם חדשים. היו הרבה רגעים שהקהל חיכה בסבלנות, לא מכיר, עד שיבואו הקטעים המוכרים. את חצי השעה האחרונה, ביליתי, כרגיל, בהסתערות קדימה לעבר הבמה. לא ראיתי שומר ממטר.
הפעם, כש-5000 צופים מאחוריי, מרטין באר לפניי, הצלחתי להושיט לעברו את אותו תקליט עם כלי כתיבה בלתי מחיק, והוא חתם, ואז הלהקה עזבה את הבמה.

ב-2007, שוב בקיסריה, קיבלנו הופעה שהיתה שילוב של 2000 ו 2004. לטעמי, ההופעה הכי טובה שראיתי, מה שבטוח הכי נהניתי בהופעה הספציפית ההיא.

מופע החימום היה של "אגרול" הישראלים. למזלי ישבתי ממש למעלה באמפי, הרוח היתה נעימה ונטולת כל מיני "אוויר לבן וריחני".

את ההופעה של JT ב-2010 בחרתי לראות בירושלים. הופעה שלישית ואחרונה בסיבוב הנוכחי. בהופעה הזו קיבלנו קלידן שלא ניגן בסיבוב הקודם.

בסיבוב הקודם קיבלנו נגן בס שלא היה בזה שלפניו (2004).

אז בלי שמות, הגרעין המוצק של גיטרה, תופים, ואיאן אנדרסון נשאר קבוע. בס-קלידים היתה תחלופה.

ההופעה בירושלים, מקום פתוח, מתחם הרכבת הישנה. משהו כמו 2000 צופים. המקום היה מלא. כרטיס הכניסה כלל שתיה. לא רע. לקחתי כוס בירה.

ההופעה התחילה ישר בטורים גבוהים עם A new day yesterday , נדמה לי כמו ב 2004, וכמו ב 2007.

איאן אנדרסון, כרגיל מותח את הצוואר כלפי מעלה, מתאמץ לשיר. אני, ממש לא הצלחתי להבין את מלודיות השירים. למרות זה, התחכום בסדר השירים, בחירת השירים, ריבוי החלקים האינסטרומנטליים, כל אלה פיצו, וקיבלנו הופעה מעולה.

איאן אנדרסון, עם קולו הרדיופוני, סיפר את הבדיחות הקבועות שלו. על הגיל, גיל השירים וכל הקטע של הצמדות הז'אנרים ללהקה. פעם בלוז, פעם פולק, ימי בניימי, אליזבטני, פעם רוק, פרוגרסיב, פולק רוק ועוד. מה שנכון.

את Dharma for the one ביצעו לאחר שהתבדח על התקופה שכל מעבר תופים ארך 15 שניות.

הופתעתי איך שהקהל הגיב לקטע הזה. אחד השיאים.

בחירת השירים גם הפתיעה אותי. מתוך Crest of a knave ביצעו הפעם את Farm on the freeway , המקביל של זה אגב בשנת 2007 היה Budapest מאותו אלבום, ואילו המקביל ב 2004 היה Beside myself שיר אדיר מתוך Roots to branches .

בהופעה הזו לא היה חימום, אבל קיבלנו את שלמה גרוניך בערך בשליש השני של ההופעה.

השילוב היה מוצלח ביותר. השניים ביצעו את בורה ואת פרלוד בדו מאז'ור, שניהם של באך.
הפרלוד כלל את "אל נא תלך" שגרוניך הרכיב עליו בעברית, איאן אנדרסון עיטר ואילתר.

יום הולדתו של איאן אנדרסון חל באותו יום, או למחרת, וכולנו שרנו Happy Birthday , גם זה היה תבלין מעולה להופעה המצויינת ממילא.

החלק האחרון של הריצה לכיוון קדמת הבמה היה סולידי וקצר יותר מהפעמים הקודמות, אבל תמיד טוב לראות חלק מההופעה ממרחק של שני מטרים.

לסיום - סקיצות ביתיות

כתב וצילם: אבינועם לסרי



תגובות על המאמר והתמונות




אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com