רוק מתקדם > חדשות ואירועים

פיין אוף סלביישן בישראל

מוצ''ש, 16 מרץ 2013

הרכב הפרוג-מטאל השוודי חוזר

מועדון רדינג 3, נמל תל אביב

עדכון אחרון: 20 מרץ 2013

• אחרי ההופעה הראשונה בכינרת, בפסטיבל פרוג-סטייג' 2012, פיין אוף סלביישן חוזרת להופעה שנייה, והפעם בתל אביב; מחצית מן הכרטיסים כבר נמכרו עד 4 מרץ.


• ביקורת לאחר המופע (אורי ברייטמן):

  מה שהתחיל באיחור נוראי הסתיים כאכזבה רבתי, הרבה פיין ומעט מאוד סלביישן. ראשית, לוח הזמנים: המופע היה אמור להתחיל בשעה 21:00. להקת החימום, אושיאניק (Oceanic), עלתה רק ב-22:15. החימום הסתיים ב-23:00, אך פיין אוף סלביישן התעכבה עוד 45 דקות ארוכות, עד שעלתה בסופו של דבר, ברבע לחצות. הסיבה לעיכוב, לדברי ההפקה: בעיות טכניות עם הגיטרה החשמלית והאקוסטית של דניאל גילדנלואו. הלהקה עלתה בלי שום התנצלות על האיחור הקיצוני, ואז החלה לבזבז את הזמן על שטויות.
  
  פיין אוף סלביישן שהכרנו, זו שיצרה פרוג-מטאל מצטיין, כבר מתה. הלהקה שהגיעה ל'רדינג 3' היתה משהו אחר לגמרי. המוסיקה הפרוג-מטאלית כמעט והוכחדה לגמרי, לטובת הרכב בלוזי-אקוסטי שעושה קאברים, קטעי סטנד-אפ ואילתורים. בניגוד להופעה הטובה של פיין אוף סלביישן ב'דוגל', כאן הערב התברר כשיעמום מביש. מעריצים רבים פשוט יצאו באמצע. לא מעט אנשים בקהל צעקו ''ווט דה פאק'' (What the fuck) ודרשו מדניאל גילדנלואו להפסיק לדבר ולהתחיל לנגן. מר גילדנלואו ישב בנינוחות על כיסאו, בעוד הקהל עומד ומחכה למופע רוק. רבים יצאו לפני סיום המופע; גם כותב שורות אלה לא החזיק מעמד מעבר ל-1:30 בלילה, כי יום ראשון הוא יום עבודה. אלו שהצליחו להישאר עד 3 בלילה, דיווח שהחלק האחרון של המופע היה דווקא מוצלח למדי. לא נותר אלא לסכם ולומר: אפילו להקת 'כוורת' הקשישה יותר מלהיבה מ'פיין' של ימינו.

  
  פיין אוף סלביישן בתל אביב; צילום: אורי ברייטמן
  
  


• ביקורת נוספת - אסף לוי:

  ההופעה של פיין בכנרת הייתה אחת החוויות הטובות שהיו לי בשנה שעברה. הם הצליחו לרגש, לעניין, ולסחוף אותי לגמרי. לא האזנתי לאף אלבום שלהם עד אותה הופעה, ונהניתי בטירוף, כנראה כי דניאל בחר לבצע חומר מכל התקופות (הוא מעולם לא הופיע כאן לפני אותו אירוע).
  ההופעה של אתמול, איך לומר - סטירת לחי. קודם כל, האיחור המכעיס בחימום, שאגב לא דיבר אליי בכלל, הוא בלתי נתפס. פיין עלו כל כך מאוחר, ממש ניקרתי במהלך ההופעה (נשארתי עד השיר האחרון).
  
  לגבי ההופעה עצמה - ביזיון. אז כן, היו כמה שירים מוצלחים, והחבר'ה נותנים שואו אדיר ומלא כריזמה. אבל כמות הדיבורים המוגזמת בשתיים בלילה ממש העיקה, ו-40 דקות של קאברים זה בלתי נסבל. הביצוע הג'אזי-רגאיי של holy diver הפיל אותי מהרגליים, אבל אחר כך ההופעה הדרדרה ונעשתה משעממת ומייגעת. ריינר הגיטריסט הבלונדיני והשדוף הרביץ סולואים מרשימים, יש לו קול מיוחד ויפה, והמתופף התברר כזמר אדיר גם כן. אבל לא בשביל זה שילמתי 450 שקל לכרטיסים לי ולזוגתי, וישנתי 4 שעות הלילה. רציתי הופעה ברמת ההופעה שראיתי בכנרת. לצערי, דניאל הרגיש יותר מדי בבית, היות וההופעה הקודמת שלו כאן הייתה לפני 5 חודשים בלבד, ולכן הרגיש מאוד נוח להשתטות על הבמה, לקשקש ללא הפסקה, ובעיקר לא להקשיב לקהל שזעק אליו שיחזור לעשות את מה שהוא אמור לעשות - להופיע עם חומרים של פיין אוף סלביישן.
  כשכבר חזר, הייתי כל כך עייף וכועס על השעה המאוחרת, שהתקשיתי להנות. השתדלתי, אבל לכפות על עצמך להנות זה מן סוג של פרדוקס.

  
  
  
  דניאל גילדנלואו תופס פיקוד זמני על התופים; פיין אוף סלביישן בתל אביב;
  צילום: אורי ברייטמן


• ביקורת שלישית על המופע - אביה דור-קולן:

  לא תכננתי להגיע לערב קאברים וגאגים. הביצועים היו נהדרים וקאברים והחלפת כלים זה כיף, אבל לדעתי מינון הקאברים גרם לזה להיראות מזלזל כלפי הקהל, הרגיש לי יותר מדי "שכונה". נשארתי עד 2:30 בתקווה לראות איזושהי תפנית, אחרי כל הקאברים כבר הנחתי שבהדרן הם יבצעו שיר שלהם עצמם. בשורה התחתונה, היה הזוי ומאכזב, ולגמרי what the fuck. פרפורמר צריך לכבד את הקהל שלו, ואתמול בהופעה של פיין הורגש הרבה חוסר כבוד כלפי הקהל ששילם מזמנו ומכספו.

  
  


• ביקורת רביעית ואחרונה על המופע - אסתר מרשק אטלס (תושבת אילת):

  לקח לי חמש שעות כדי להגיע מהבית שלי באילת ועד לנמל תל אביב. אני לא מוסיקאית, אבל לא צריך להיות מוסיקאי כדי להבין את רמת חוסר-הכבוד שהלהקה הפגינה כלפי הקהל הישראלי, לפחות לדעתי. אני לא חושבת שזה מקצועי לשיר את אותו שיר פעמיים. אני גם לא מסכימה עם ההחלטה לעשות קאברים במשך שעה. גם היומרנות לערב דיון פוליטי במהלך המופע ולהטיף מוסר לקהל, הפריעו לי. הלהקה יכלה להשקיע יותר מחשבה במופע, או לגוון את הסט-ליסט, או לפחות להתנהג בצורה מקצועית, אפילו אם היא לא מסכימה עם המצב הפוליטי בישראל. כמעריצה של POS הרגשתי מאוכזבת מהערב, בגלל שזה הרגיש כאילו הלהקה באה רק בשביל הכסף הקל. אני מקווה שפיין אוף סלביישן תגיע שוב לישראל; ובפעם הבאה, הלהקה תכבד אותנו במופע טוב יותר.

  
  


• ההרכב הנוכחי ביצע סט אקוסטי וחשמלי באורך של כ-3 שעות.


• בוצעו שירים מכל האלבומים, כמובן בדגש על שני האלבומים האחרונים, 'רואד סולט' מספר 1 ו-2.


• פיין אוף סלביישן (Pain of Salvation), או בקיצור POS, היא מבכירות להקות הפרוג-מטאל בעולם, וללא ספק להקת הפרוג-מטאל השוודית המכובדת מכולן.
  הלהקה קיבלה את שמה ב-1991 אבל החלה את פעילותה האמיתית רק ב-1996, כאשר הצטרף אליה הקלידן פרדריק הרמנסון.
  בשנים 1999-2002 הוציאה את אלבומיה הפרוגרסיביים הטובים ביותר, ולמעשה התפרקה זמנית כאשר כל חברי הלהקה עזבו, מלבד המנהיג והמייסד דניאל גילדנלואו. בשנים 2010 ו-2011 הוציאה הלהקה זוג אלבומים פשטניים יותר, בכיוון של אלטרנטיב הארד-רוק.


• מסר אישי ממנהיג הלהקה: דניאל גילדנלואו מסר להפקה ב-6 למרץ:

  "אנחנו מאוד שמחים לחזור לישראל, וכל כך מהר. המעריצים היו נהדרים בפעם שעברה, והתגובה היתה פשוט אדירה - אנחנו כבר לא יכולים לחכות לחזור. הפעם אנחנו מביאים מופע מלא, מיוחד ואינטימי בתל אביב. אנחנו פשוט חייבים לחזור ולראות בעצמנו אם המעריצים היו כל כך טובים, משוגעים ויפים כמו שזכרנו. זה בטח לא יקרה, נכון? נראה את כולכם שם, באהבה, דניאל ופיין אוף סלביישן"

• מחיר כרטיס: 209 ש' במכירה מוקדמת, 229 מחיר מלא. רכישה בפייסבוק


• דלתות היו אמורות להיפתח ב-20:30, תחילת הופעות ב-21:00; בפועל, להקת החימום עלתה ב-22:15, ופיין עצמה עלתה ב-23:45, איחור מעצבן במיוחד


• להקת חימום ישראלית: אושיאניק (Oceanic)


• דף ההופעה של POS בפייסבוק



• סט-ליסט משוער: על סמך ההופעה האחרונה של הלהקה ברוסיה (17 פברואר),
  יבוצעו לפחות חלק מהשירים הבאים:
  • רואד סולט (Road Salt)
  • הנושא - רואד סולט (Road Salt Theme)
  • סופטלי שי קרייז (Softly She Cries)
  • לינולאום (Linoleum)
  • אנדינג ת'ים (Ending Theme)
  • אשס (Ashes)
  • 1979
  • טו דה שורליין (To the Shoreline)
  • צ'יין סלינג (Chain Sling)
  • איטר אימפיוס (Iter Impius)
  • דיפידנשיה (Diffidentia)
  • יוזד (Used)
  • סטרס (Stress)
  • פולינג (Falling)
  • דה פרפקט אלמנט (The Perfect Element)
  • ביונד דה פייל (Beyond the Pale)
  • נייטס אין ווייט סאטין - קאבר של מודי בלוז (Nights in White Satin)
  • פרפקט דיי - קאבר של לו ריד (Perfect Day)
  • נו וויי (No Way)
  • סיסטרז (Sisters)


• חברי ההרכב הנוכחי:
  • דניאל גילדנלואו (שירה, גיטרות)
  • ריינר זולברג (גיטרה)
  • גוסטף היאלם (בס)
  • ליאו מרגריט (תופים)
  • דניאל קרלסון (קלידים).
  
  
  
• ציטוט אופייני של דניאל גילדנלואו על הלהקה:

  "אנחנו לא שאפנו להיות להקת פרוגרסיב מטאל. אני לא רוצה להישמע מעליב באף דרך, אבל רוב הפרוגרסיב מטאל באמת מסריח. אנחנו האזנו למגוון רווח של סגנונות מוזיקליים ואספנו השפעות מכל מקום בצורה בסיסית. וכך לדעתי זה צריך להיות" [מתוך ראיון ישראלי עם טל עופר]



• טריוויה - דברים שלא ידעתם על דניאל גילדנלואו והלהקה שלו:
  
  א) ב-2011 נולד לדניאל ילד הסובל מתסמונת דאון.
  ב) ב-2003 סבל מהתמוטטות עצבים בחזרות למופע BE.
  ג) ב-2006 נאלץ לפטר את אחיו מהלהקה, כי נשאר בהולנד ולא הסכים להגיע לחזרות.
  ד) השיר "A Trace of Blood" מתאר הפלה שעברה אשתו ב-1997, אירוע שאותו הוא מתאר כגרוע ביותר בחייו.
  ה) במהלך סיבוב הופעות ברוסיה ב-2009, נסע ברכבת קיטור מיושנת לאחר שפיגוע טרור שהרג 28 אנשים שיבש את כל תנועת הרכבות באיזור.
  ו) ב-2007 התמוטט שוב, במהלך סיבוב הופעות שבסופו עזב את הלהקה המתופף יוהאן לאנגל, שהיה חבר בהרכב מאז גיל 14.
  ז) כל ביקורת על פיין אוף סלביישן שאיננה 10 מתוך 10, מעצבנת את דניאל. הוא פרפקציוניסט, וחושב שזה מגיע לו.
  ח) הוא חולה על הביטלס, ובמיוחד על הבס של מקרטני.
  ט) הוא הפסיד המון כסף כשביטל סיבובי הופעות בארה"ב עקב סירובו לתת טביעות אצבע.
  י) כאשר הלייבל שלו SPV קרסה ב-2009, הוא רצה לעזוב את המקצוע סופית.
  יא) ההופעה בישראל נמשכה כ-3 שעות, כפול מן המקובל

להקת פיין אוף סלביישן בהופעה חיה ב'רדינג 3', נמל תל אביב

ביקורות אלבומים
האלמנט המושלם	אנטרופיה
האלבום והדיוידי - בי	דיוידי בהופעה חיה - אנדינג ת'ימז