|
דיויד גילמורראיון מתורגם עם גיטריסט וסולן פינק פלוידגילמור הוציא אלבום סולו שלישי בתחילת מרץ 2006 שנקרא "על אי" (On an Island); אין סיכוי לאיחוד של פינק פלויד; הוא רוצה להקדיש את עצמו למשפחה, לאשתו פולי סמסון ולארבעת ילדיו החדשים; קריירת סולו מעניינת אותו הרבה יותר מעבודה עם להקה; הוא לא עושה מוסיקה בשביל אנשים, אלא בשביל עצמו; הפנסיה מתקרבת, אך קודם יש לו סיבוב הופעות מכור-מראש באירופה ובארה"ב; קטעים נבחרים ומתורגמים לעברית מתוך ראיון שנתן ב-20 בפברואר לרשת רויטרס ומגזין המוסיקה בילבורדדיויד גילמור חוזר אל הבמה. כל הכרטיסים ל-25 ההופעות שלו באירופה ובאמריקה כבר נמכרו. החל מחודש מרץ הוא יחרוש את הבמות עד שישוב לאנגליה לכמה הופעות ב"אלברט הול" המלכותי. הוא ינגן שירים מתוך אלבום הסולו החדש והשלישי שלו (On an Island), וכמובן ישלב במופע גם קטעים אהובים מתוך הקריירה הארוכה של פינק פלויד. אז מה לקח לו כל כך הרבה זמן להוציא אלבום סולו נוסף, מאז 1994? גילמור: "התחתנתי שוב (לאשתו הנוכחית קוראים פולי סמסון, והיא כותבת לו את רוב המילים לשירים). גידלתי עוד ארבעה ילדים. נהניתי לגדל אותם ולהיות איתם. בשנתיים האחרונות הרגשתי שהגיע הזמן להתחיל לעבוד שוב על אלבום חדש. החלטתי שזה יהיה אני ולא פינק פלויד הפעם. אני מעדיף להיות קטן יותר וקומפקטי יותר בצורת העבודה הנוכחית שלי. פולי ואני שותפים לעבודה, כמו שאנחנו שותפים לחיים. אני ביישן, ומעדיף לעבוד עם אנשים שאני מכיר. אני מרגיש יותר נוח כך, בהשוואה לעבודה המלחיצה עם פינק פלויד". גם המוסיקה באלבום לא מפתיעה: גיטרה אוורירית, קצת סקסופון, בלי התפרעויות, מוסיקה נעימה עם שורה ארוכה של מוסיקאים מקצועיים, ליריקה מתונה עם שני קטעים אינסטרומנטליים.
בתחילת פברואר סיפר גילמור בראיון לעיתון האיטלקי 'לה רפובליקה' שנמאס לו לעבוד קשה: "אני כבר בן שישים. עברתי מספיק. אני כבר לא בן אדם שאפתן. הרבה יותר נוח לי לעבוד לבד. מה שהיה בעבר עם פינק פלויד היה פנטסטי, אבל זה נגמר". שמו של האלבום ("על אי") מתייחס למעשה לאי יווני נטוש ושמו קסטלוריצו, המרוחק רק חמישה ק"מ מן החוף התורכי. עכשיו הוא בבעלותה של תורכיה, למרות שבשנות ה-20 של המאה הקודמת הוא היה שייך רשמית ליוון. גילמור בילה זמן קצר על האי עם כמה חברים, וקיבל ממנו השראה לכתיבת שיר על עזיבה ונטישה.
כששואלים את גילמור מהם הקטעים הטובים ביותר של פינק פלויד, לדעתו, אין לו קושי לענות: "שיין און יו קרייזי דיאמונד", או "וויש יו וור היר" הם קטעים יוצאי-דופן. "קומפורטבלי נאמב" הוא עוד אחד כזה. "היי הופס" מהאלבום האחרון של פינק פלויד ("דיוויז'ן בל") הוא אחד הקטעים האהובים עליי ביותר. "גרייט גיג אין דה סקיי", "אקוז" - יש הרבה כאלה. בסיבוב ההופעות הנוכחי, נבחר מתוך רשימת שירים מה לבצע.
אם כך, מדוע הסכים גילמור לצאת מן הבית ולהתאחד עם רוג'ר ווטרס, ריצ'רד רייט וניק מייסון להופעה המפורסמת במסגרת הבמה הלונדונית של אירועי לייב-8 הבינלאומיים? "הסיבה המרכזית היא שזו היתה מטרה חשובה. בוב גלדוף ניסה לשכנע את מנהיגי שמונה המדינות המתועשות לבטל את חובות העולם השלישי. כמובן שאם מישהו רוצה לעשות משהו בעניין, הוא רוצה לעזור. הסיבה השנייה היא שגם אני וגם רוג'ר ווטרס היינו מאוד מרירים וכועסים זה על זה בשנים האחרונות, וזו הפעם הראשונה שבה הוא הסכים לשים את כל זה מאחוריו. להיפטר מכעס ומשינאה זה דבר טוב. גם חשבתי שאם לא אעשה את זה, אתחרט על זה מאוחר יותר".
בין המשתתפים באלבום הסולו החדש של דיויד גילמור: ריצ'רד רייט (קלידים); גיא פרט (באס); דיויד קרוסבי (שירה); גרהאם נאש (שירה); פיל מנזנרה (קלידים, הפקה מוסיקלית); רוברט ווייאט (קורנית, כלי הקשה, שירה); בוב 'ראדו' קלוז (הגיטריסט הראשון של פינק פלויד); ג'ורג'י פיים (אורגן האמונד); וילי נלסון (תופים); אנדי ניומרק (תופים); פולי סמסון (אשתו של גילמור: קלידים, שירה); ועוד. גילמור עצמו מנגן שם על גיטרות, בס, סקסופון (!), פסנתר חשמלי, כלי הקשה, הרמוניקה, אורגן האמונד ועוד.
האלבום החדש כולל עשרה שירים:
1) Castellorizon
|
Email: uribreitman@gmail.com