פרווה חמה
(אלבום ראשון משנת תשעים ושמונה)
המילים (ליריקס)(הביא לדפוס: נדב לזר)
הרפתקאה בחלל
עם כוס קפה
ישבתי לתומי
במשרד
והעלמתי לי
את הזמן בקלות
כנראה שזו
טעות
מה זה קרה
מה זה קרה לי
לא אדע
והעולם XXX נעלם במהירות
כנראה שזו
טעות
תסתלק חתיכת
מלוקק מעצבן
אל תדאג
המשרד יעלם הוא גם כן
אני נרגש
זה כמו חלום
והבעיטה
הייתה כה מספקת שגעון
עם כוס קפה
ישבתי לתומי
במשרד
והעלמתי לי
את הזמן בקלות
כנראה שזו
טעות
מה זה קרה
מה זה קרה לי
לא אדע
אני לבד XXXXXXXX
הרפתקאה בחלל
הסיוט של
ג'וני בייבי
ג'וני...
הכל צריך
להיות מדוייק ומציאותי...
ירח
קמתי מהכסא,
אתה לא זזת
הלכתי
למקלחת, אתה נשארת
החבר הכי טוב
שלי
היחיד שמבין
אותי
הו, ירח,
אנחנו לא דומים
עגול אתה,
מקשיב ומבין
ידיד לעת צרה
צורתך
הכדורית היא כה יפה
ותנועתך בשמיים
כה מלאת חן
בלילות
הארוכים אני יוצא
אל החלון -
הנה אתה שם
הו, ירח, כמה
טוב שאתה כאן
אני צוהל
ומביט לרקיע
הבדידות...
יחד נתגבר
עליה, הלא כן?
ירח, למה אתה
לא עונה?
ירח, למה אתה
לא עונה?
אני צוהל
ומביט לרקיע
הבדידות...
יחד נתגבר
עליה, הלא כן?
ירח, למה אתה
לא עונה?
ירח, למה אתה
לא עונה?
חב-חביבי, תן לי נשיקה
חב-חביבי, תן
לי נשיקה…
...נותן לו
כל מיני דברים במתנה. אמרתי לו קודם כל: חביבי, תעזוב אותי! לא רוצה איתך שום קשר
בכלל. אני לא יודע מי אתה בכלל, חביבי! אל תתקרב אלי!" כן, אתמול! אתמול
בצהריים, בצהריים הוא בא אלי. אמרתי לו: "לי קוראים מר XXX
ואני לא יודע מי אתה, אתה לא מעניין אותי, אני לא רוצה שום קשר איתך...
איש וקוף
בתחילת העולם
יושב איש קטן
ומולו יושב
קוף
כל הימים
יושב האיש
והוגה דעות
והקוף בוהה
בו ומנסה להבין את מחשבותיו
בלילה כשהאיש
מנמנם
מנסה הקוף
לחשוב בעצמו
הוא לא מצליח
כמובן
הוא יושב
ומביט בעולם
בוהה בשמיים
ובבואתו (?!)
ומבין שראשו
ריק
וחושב על כך
קצת
וכך חולפות
שניה אחר שניה
בסוף העולם
יושב קוף אדם ענק
ומחכה להם
עיניו פקוחות
לרווחה
ובראשו העצום
מחשבה אחת בלבד
ואותה הוא
חושב שוב ושוב
על מנת למלא
את ראשו החלול
מחכה לרמז
(?!) הגדול וחושב
האם זה אפשרי
סוף המשחק
ג'וני בייבי
איפה אתה?
מאז הטריפ לא
רואים אותך, הא הא
בזמן האחרון
אתה נראה מוזר
האם אתה
בסדר? מה עובר בראשך?
מדוע לא הגעת
לחליבה בזמן?
הפרות נפוחות
והכל מאוחר
זמן רב לא הופעת
לשום חזרה
הטריפ הזה
דפק לך את כל הצורה
ממלמל כל
היום ושבוי בעולם משלך
מסתבר
שאלימות זו הדרך בה צריך לנהוג איתך
XXX בלע את העולם
כן, סיפור
דיי לא מובן
אני נשארתי
לבדי
אבל פרווה
חמה איתי
זה כה יפה,
העניין הזה
לזעזע בחור
כזה, הא הא
לשגע את
ג'וני זו לא הייתה בעייה
ועכשיו כל
העולם נתון בסכנה!
מדוע שלא
נזעזע את כולם?
ונתחיל גם בך
בעודך יושב לך כאן
וכמו ג'וני
בייבי אולי גם תצאו לטריפ של סוכר
בעבר הייתי
ג'וני הדפוק
וכיום אני
ג'וני בייבי הדלוק
מאחר שהטמינו
בי ת'זעזוע (?!)
אזהה כל
משולש וגם ריבוע
חרץ
בין שני
סלעים יש סבך קטן של צמחים
שם מונח הראש
העיניים כלפי
השמיים ועל השפתיים
חיוך קל
וחביב
השמיים הם
כחולים ומבצבצים דרך העננים הכבדים שעם זאת דיי בהירים
אה, יום
מושלם לציד פסיונים
חבל שאנו
צמחונים
אם נסתכל
מספיק זמן בשמיים
לאט לאט
נבחין בפרצוף שחור מכוסה מצנפת בלויה שמזכירה מלחמות אבירים מימי הביניים
הפרצוף השחור
בוהה באדישות באדמה
כאילו הוא
עושה זאת רק כדי להעביר את הזמן
קשה להאמין
שפרצוף זה היה שייך פעם לחרץ.
חרץ, הגיבור
הנודע בכל ממלכת חרצובצילה
בכך שהיה
מושיע תינוקות עזובים מן הרעב והופך אותם לחיילים גיבורים אשר היללו את כל צבא
חרצובצילה
פתאום נשמעו
צלצולי פעמונים קטנים
הולכים
ומתחזקים לאט לאט
והנה אנו
רואים את הפעמונים
הם קשורים
לכידון האופניים הורודים עם גלגלי העזר של מירנדלה הקטנה
ילדה זהובת
שיער בעלת עיניים כחולות ולה המבט החמוד ביותר בשמיים
היא בדיוק
רוכבת את הסיור היומי שלה בשמיים ועושה רושם שהיא מאוד נהנית
כמו בכל יום,
בסוף הסיור, היא עוצרת ליד חרץ והם מחליפים כמה מילים ונראה שהוא מסביר לה כיצד
להגיע לראשו (?!)
היא ממשיכה
ישר וכעבור כמה זמן היא פונה ימינה
בזמן שהיא
מתרחקת הולכים ושקטים צלצולי הפעמונים
וחרץ חוזר
לעיניינו, שזהו כלום, פשוט שם, פרצוף בוהה, אדיש וחסר תועלת לחלוטין
ושוב לפתע,
אנו מבחינים במשהו חדש
והפעם זוהי
מסילה שעוברת ממש ליד הפרצוף
איך לא הבחנו
בה קודם?
אולי בגלל
שיש עכשיו פחות עננים?
המסילה נראית
כמו מסילות של מחצבות פחם.
היא מפותלת
ומקיפה את הפרצוף מהגבות, דרך האוזן עד לעורף
ומשם אל
הסנטר הרחב של הפרצוף השחור
במסילה עובר
קרון בו נמצאים הגמדים
הם כרגע חזרו
מהעבודה במפעל
שם מייצרים
פונוקים
זהו החומר
המצוי בשמיים ששומר על צבעם הכחול הכחול הזה
הם שרים שירי
עבודה בקולות גבוהים ורכים (?!)
עד כדי כך
שמגיע הרעש לאוזנו של הפרצוף
זה מעצבן
אותו
והוא רוצה
שהקרון שלהם כבר יעבור ויעזוב אותו לנפשו
ביש מזל רב
היה לפרצוף השחור
בדיוק כשעבר
הקרון ליד האוזן של הפרצוף התרחשה תקלה
הקרון התהפך
ונפל מן המסילה
ואילו הגמדים
נפלו היישר לתוך אוזנו של הפרצוף השחור
זה כואב לו
עוד יותר כשהם מתחילים לצעוק: "הצילו! הצילו אותנו!"
כאילו שמישהו
ישמע אותם
בחיי, כולם
יודעים שבשעות האלה אין אף אחד בשמיים חוץ מחרץ
והם ממשיכים
לצרוח בקולי קולות
והסיוט של
הפרצוף השחור מתמשך
הוא כבר לא
יכול להתאפק יותר
הוא חווה זמן
רב מידי סבל בלי להגיב
הגיע הזמן
להגיב ולהפסיק להיות אדיש
זהו הקש ששבר
את גב הגמל מחרצובצילה
הנה זה מתחיל
הפרצוף סוף
סוף עומד להגיב
אחרי יובלים
של שקיעה בים של אדישות
הוא צורח
בקולי קולות
צרחות איומות
שמשתפות את
כל הכאב
שעבר במשך כל
הזמנים
יותר חזק מXXX
רעידות XXX XXXX
XX XXX XXXX XX
בפני עצמו
הפרצוף ממשיך
XXX
XXX XXX XXX XX XX
ועם זאת
השמיים נהיים
יותר יותר
כהים
רעש איום XXX
והחור שיוצר
חרץ בשאגותיו
הוא פתח
ליקום אחר
השמיים כבר
שחורים לגמרי
פתאום הכל
נבלע
בפיו של
הפרצוף
הנה הכל שחור
ולא מבדילים
בין כלום לכלום
XXX הולכת ונעלמת
מחר שכח איפה
היום שהיה לפני (?!)
XXX XXX XXX XXX XXX
האם האפלה
תישאר לתמיד?
אין אפילו
זבוב
לא משב רוח
ריק מוחלט
אולי זה יום
הדין
הוא הרי היה
חייב להגיע מתישהו
מי יודע
חמישה גמלים
ווה... ח...
מי... שה...
ווה...
ח-מי-שה גמ-לים!
© כל
הזכויות שמורות ללהקת פרווה חמה ולליאור פרנקל