רוק מתקדם - חזרה לעמוד ראשי

ביקורות אלבומים

Kansas
Point of Know Return

1977 CBS Records
2002 Epic/Legacy/Sony Music (Remaster)
USA
(52:30)

KansasBand.com
ביקורת: אורי ברייטמן
16/10/04		 Point of Know Return - Kansas

המוסיקה של להקת קנזאס כמעט ולא השתנתה מאז תחילת דרכה המוקלטת (1974) - רק התנאים הכלכליים סביבה. לאחר ההצלחה המסחרית של האלבום LeftOverture משנת 1976, ניתנה לקבוצת הפרוגרים מהעיר טופקה הזכות להפיק אלבום בתנאים טובים מאוד. לכן האלבום הזה, שאיננו שונה באופן מהותי מקודמיו, נשמע מצויין - במיוחד במהדורת ה"רימסטר" הנקייה של סוני, משנת 2002. שני קטעי הבונוס שהתווספו לדיסק כמעט זניחים, אבל ההפקה המוסיקלית נשמעת רעננה מתמיד. הפרדת הערוצים מעולה, אפשר להבין כל מילה מושרת, והסיפור כולו הוא תענוג צרוף.

 

זהו אוסף סיפורים קצרים על אנשים, מוסיקה, פוליטיקה ומאבק להשגת משמעות. הקטעים שכתבו במשותף סטיב וולש (קלידים, שירה) וקרי ליבגרן (קלידים, גיטרה, שירה) עוסקים לאורך כל הדרך במתח שבין הפרט ובין הכלל, כפי שהוא משתקף בדמותם של נווט ספקני (Point of Know Return), הגבר המנוסה שראה הכל ועדיין מחפש משמעות (Paradox), המדען הבלתי-מוערך (Portrait), המלך המסתתר מן העם (Closet Chronicles), החייזר המגלה את כדור הארץ ריק מאדם (Nobody's Home) - והמוסיקאי האנושי בכל מחיר (Hopelessly Human); לצד אלו יש גם קטע חצי-מטאלי העוסק בכוחם של הברקים כדוגמה לניצחונו של הטבע על האדם (Lightning's Hand), בלאדה על האדם כאבק ברוח (Dust in the Wind), שיר פוליטי מריר העוסק ברקבונה של המערכת הפוליטית בארה"ב - (Sparks of the Tempest) וקטע אינסטרומנטלי קצר (The Spider).

 

ציור העטיפה מראה ספינה שנמצאת רגע לפני הנפילה אל הבלתי-נודע - זוהי "נקודת האל-חזור". ייתכן שבחרו במשחק המילים "Know Return" במקום "No Return" כדי לתאר את המוות - זוהי נקודת אל-חזור שכולם יודעים שיגיעו אליה ("מן העפר באת, ואל העפר תשוב"). הלהקה אולי רצתה לבטא את תחושתה בנקודה זו בזמן, כשהקריירה שלהם ממריאה לכיוונים מסחריים מלחיצים וסוחפים. וייתכן שהם החלו להשלימו עם העובדה שקנזאס היא עובדה מוגמרת, שתתבע מהם מחוייבות מלאה. דווקא בהקשר הזה, מעניין שקרי ליבגרן אכן נטש את הספינה לטובת עיסוקים דתיים בתחילת שנות השמונים, לאחר ששיתוף הפעולה עם וולש הגיע למבוי סתום.

 

אמנם מבחינה מוסיקלית ורעיונית כאחד - אין כאן חידושים מרעישים; קודמו, Leftoverture, הביא את הנוסחה הקנזסאית למיצוי. עם זאת, הלהקה נשמעת בטוחה בעצמה ונהנית מכל רגע. כמו תמיד, כל הקטעים מתבססים על מלודיות שעובדות היטב, על עיבודים הדוקים ועל איזון פנימי נדיר. ההמונים מכירים בעיקר את הבלאדה האקוסטית הקצרה "Dust in the Wind", אבל לחובבי הרוק המתקדם יש כאן הרבה חומר מצוין. ההשפעות של ג'נסיס בולטות במיוחד, וההעתקות הישירות מג'נטל ג'ייאנט כמעט ונעלמו, לטובת הפנמה אמיתית של עקרונות הקונטרה-פונקט והעימות בין האקוסטי לחשמלי. הבס של דייב הופ בולט מאוד במיקס, לצידם של רובי סטיינהרדט בכינור (מעודן מתמיד) ועבודת הקלידים המשולבת של וולש וליבגרן.

 

הקטע הפרוגרסיבי ביותר באלבום הוא ללא ספק The Spider, אינסטרומנטלי לחלוטין, מהיר ודחוס בקווים מלודיים מורכבים; למרות שהוא איננו מבריק, המיקום שלו באלבום (שלישי בצד א' של תקליט הויניל המקורי) מעיד על ביטחון - הפרוג לא צריך בהכרח להסתתר בסוף צד ב'. אמנם הקטע הארוך והסימפוני ביותר אכן נמצא שם (עמוק בסוף)(Hoplessly Human), אבל הוא לא אינסטרומנטלי. להיפך: הוא עוסק ישירות בעולם המוסיקה, באינסטינקט היצירתי, בחדוות היצירה ובנטייה האנושית הטבעית להתבטא באמצעות צלילים וקולות. עוגב כנסייתי דרמטי, פעמונים צינוריים ומוטיב מלכותי בכינור אינם משאירים מקום לטעות: קנזאס מכניסים את הקלאסיקה אל הרוק בלי להתבייש.

 

בקטע Lightning's Hand אפשר להרגיש היטב את ההשפעות של Queen (הגיטרות מחקות את בריאן מיי?) ושל דיפ פרפל; זה שילוב בין הארד-רוק, הבי-מטאל מתון ופרוג עצבני בנוסח ג'טרו טאל. קנזאס לא מסוגלת להתחרות בליטוש האולפני של קווין, אבל העיבודים לא פחות מיומנים. עם זאת, השירה לא חזקה מספיק במיקס של הקטע הזה, והטקסט דלוח במקצת (מזכיר את מטאליקה לעתים). שני קטעי הבונוס של גירסת הרימסטר אינם מוסיפים הרבה: הופעה חיה של Sparks of the Tempest ורימיקס של Portrait. נחמד, אבל לא חיוני.

 

לסיכום, קנזאס לא נותנים לעצמם להיסחף גם פה - אף קטע לא חורג מן הפרוג הקלאסי ומעבר לשבע דקות. כל האילתורים מתוזמנים היטב, כל שנייה נמדדת בקפדנות. העיבודים נכתבו מתוך משמעת ברזל, ותוך הבנה מלאה לנפשו של המאזין האמריקני. קצת חבל שקנזאס לא נתנו לעצמם להתפרע, אבל כנראה שהם שלמים עם התכנים המוסיקליים כפי שהוקלטו. לאוזניים ציניות זה עלול להישמע מעט קיטשי לעתים, אבל קנזאס לא היתה להקה צינית. זועמת לעתים, ממורמרת על אמריקה המתועשת והעירונית - אבל לעולם לא איבדה תקווה. הציון: 8.5/10


עוד ביקורות על קנזס

לפטאוברצ'ור - Leftoverture

סונג פור אמריקה - Song for America

אלבום הבכורה - Kansas 1974

תגובות



איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי כזה דבר")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כזה מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים מצויין")

הפקה (איזה סאונד בן-יונה יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור הזה")

ביצוע ("איך שהם יודעים לנגן, זה לא יאומן")



 

ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / להקות ואמנים / הספר

Mitkadem.co.il

Email: uribreitman@gmail.com