 |
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים,
ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'
|
|
| |
|
Pain of Salvation The Perfect Element 2000 InsideOut Music Sweden (72:37) PainofSalvation.com ביקורת: אורי ברייטמן 25/11/05 |
 |
|
"האלמנט המושלם", אלבום האולפן השלישי של להקת הפרוג-מטאל השוודית "פיין אוף סלביישן" היא יצירה רבת-עוצמה, תובענית ומסחררת. אלבום ארוך, מפרך, דינמי, שאינו חדל לנוע בין הקצוות הרחוקים ביותר של קשת הרגשות האנושית. נהרות של סבל, תהומות של מצוקה וכאב, לצד רגעים של חמלה ורגישות - זה המנעד המוסיקלי והאינטלקטואלי שמביא איתו דניאל גילדנלואו, מנהיג הלהקה. זו מלאכת-מחשבת של ליריקה, לחנים דרמטיים, עיבודים רב-שכבתיים והפקה מוסיקלית אפקטיבית. במסגרת עולם ה'פרוג-מטאל' (כינוי מקוצר ל"פרוגרסיב הבי מטאל", רוק כבד מתקדם), קשה למצוא הרבה להקות בעלות עומק לירי ותיחכום קונספטואלי. רובן עסוקות כל כך בהיבט המוסיקלי, עד שהן מזניחות את הטקסטים ואת המקוריות של הקונספט. פיין אוף סלביישן היא כזו - והכל בזכות גילדנלואו: וירטואוז, אינטלקטואל רב-תחומי, כותב מוכשר ומלחין מחונן. הוא ניחן במנעד קולי מרשים, ומסוגל להעפיל מן הנהמות הנמוכות ביותר אל הגבהים הקיצוניים ביותר של הקול האנושי. הוא גם ניחן במנעד רגשי נדיר, ולא מתקשה לדלג באלגנטיות בין טרגדיה, מלנכוליה ואושר עילאי תוך כמה שניות. וכאילו כל זה לא מספיק - הוא גם יודע איך לבנות אלבום מאוזן, ברמת גימור גבוהה. שבעים ושלוש דקות עוברות, והמאזין נותר בחיים בלי ללחוץ על "סטופ". אז מה הקונספט של "פרפקט אלמנט"? זהו, למעשה, הפרק הראשון (השני טרם הוקלט) בסיפור על שני אנשים - גבר ואישה - החיים בשולי החברה ומנסים להילחם כנגד הפצעים והצלקות שהותירו בהם העבר - בעיקר תקופת הילדות. מלבד סיפור אהבה בעל מימדים טראגיים, בולטים מוטיבים כגון התבגרות, התעללות בילדים, אלימות, הפרעות נפשיות, כנופיות רחוב ועוני. גילדנלואו כתב אפוס שלם על אותם אנשים שאנחנו משתוקקים להתעלם מהם: הדחויים, המוקצים, המוחלשים, המטורפים והמוטרפים. אלו הטיפוסים שהחברה מעוניינת להכחיד, כי הם ממחישים את כשלון החברה בעצם קיומם המדכא ("הטיפה השחורה שבתחתית הספל שלך", מתפייט גילדנלואו). האלבום מצטיין בשזירה של השפעות סימפוניות אל תוך עיבודי הלהקה, שמעניקים לאלבום כולו משקל רב יותר. גילדנלואו מחבב משקלים אסימטריים אבל לא מתמכר להם - הוא נעזר בגיוון ריתמי בעיקר כדי להדגיש נקודות חשובות בליריקה, או כדי לשבור את המבנה המקובל של השירים והקטעים. הוא לא שוכח לפתח מוטיבים המוצגים בתחילת האלבום, ומנסה לתקוף אותם מזוויות שונות ומשונות. ההגשה הדרמטית, ההקפדה על כל תו ומעבר, ההפקה המוסיקלית הגרנדיוזית ורמת הנגינה הגבוהה - אלו מבחינים את האלבום והלהקה מפרוייקטים פרוג-מטאליים אחרים. בזכות המורשת הקלאסית, הופך האלבום לאופרת-רוק אמיתית. הגיבור של הפרק הראשון שלפנינו הוא הגבר (הפרק השני נשמר, ככל הנראה, לאישה). שמו של האלבום מגיע מתוך הרצון שלו להשלים את ארבעת האלמנטים: מכיוון שרוב חייו האומללים הוא נחשף לאדמה (בוץ טובעני), רוח פרצים (חיים מחוץ לבית) ומים (שלוליות, דמעות וכו'), הוא מחליט להבעיר את עצמו כדי להתאחד עם האלמנט הרביעי (אש). גילדנלואו מגדיר את גיבור הסיפור כאדם שיש בתוכו "חור" רגשי כלשהו, והנסיון שלו למצוא איזון בחייו מוביל לאסון. בלי עיון מדוקדק בחוברת המילים וקריאת כמה ראיונות עם גילדנלואו, די קשה להגיע לתובנות הללו, אבל לא בלתי-אפשרי. מעבר להיבט הלירי, "האלמנט המושלם" מעיד על כמות אדירה של עבודה וזמן שהושקעו בהקלטות. גילדנלואו מכפיל את עצמו בקולות-רקע, גיטרות וקלידים יוצרים אפקט קונטרה-פונקטי תמידי, ותפקידי התופים לא קלים בכלל. מדי פעם משלב גילדנלואו גם קטעי דיבור קצרצרים כדי להעניק תחושה 'קולנועית' לאלבום, וגם זה עובד יפה. כמובן שכל זה לא היה עובד אפילו דקה אחת בלי כישרון אמיתי לכתיבת מלודיות מעניינות - אולי התכונה החשובה ביותר של גילדנלואו, וזו שהופכת אותו למוסיקאי מכובד שתורתו - אמנותו. הפרק השני טרם הוקלט. פיין אוף סלביישן הוציאה בשנת 2002 את "רמדי ליין", שנתיים אחר כך את ההופעה האקוסטית "12:5" (2004), ועד היום היה שקוע גילדנלואו בפרוייקט 'בי' ובעבודה עם הרכבים אחרים, כדוגמת ה"פלאואר קינגז בלונדון". במכלול יצירתה של פיין אוף סלביישן, "האלמנט המושלם" עומד בכבוד לצד פסגה אחרת ("שעה אחת על יד אגם הבטון") (One Hour By The Concrete Lake), ויכול להיחשב כאלבום פרוג-מטאל חיוני לחובבי הז'אנר. זה לא אלבום קל להאזנה. כותב-שורות אלו מודה שרק אחרי כשלושים האזנות נוצרה תחושה של הפנמה מוחלטת. לאחרים זה עשוי לקחת פחות זמן. ואולי זה בגלל המבטא השוודי הבלתי-מושלם של גילדנלואו, שמקשה לא מעט על הבנת המילים. לסיכום, האלבום The Perfect Element אמנם אינו מושלם לגמרי ולא הוביל מהפיכה סגנונית שסחפה אחריה את מחתרת הפרוג-מטאל באירופה, אבל הוא אלבום חזק ביותר, שמשאיר את חותמו על המאזין המסור. גילדנלואו הוא אמן בעל שיעור קומה ראוי לציון, ואין רבים כמוהו בתחום הרוק המתקדם המודרני. הוא לא מתחנף למאזיניו כמו דרים ת'יאטר, אינו חוטא בקיטש, אינו מפגין וולגריות או חקיינות סגנונית. פיין אוף סלביישן פועלת במרחב אמנותי עצמאי, שחצבה בעמל של כמעט עשר שנים. הציון: 9/10 |