רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'
רוק מתקדם > סינתיסייזר VCS3
סינתיסייזר וי-סי-אס-שלוש. צילום: אהרון מיקל

תולדות ה-VCS3

היסטוריה קצרה של סינתיסייזר אנלוגי חלוצי, מראשוני הסינתיסייזרים הניידים בעולם

עודכן: 19 נובמבר 2016

אתם מכירים את הצליל המשונה שלו, אבל מעולם לא ידעתם שקוראים לו וי-סי-אס שלוש. הסינתיסייזר האנלוגי החלוצי פותח ב-1969 בעיר לונדון. המכשיר יצא לשוק על ידי חברת 'אלקטרוניק מיוזיק סטודיוז', או בקיצור - אי-אם-אס (EMS) בניהולו של פיטר זינובייף. המעצב המקורי של המכשיר היה דיויד קוקרל.

היתרון המרכזי של ה-VCS3 היתה הניידות שלו. עד אז, כל הסינתיסייזרים בשוק היו מכונות גדולות ומסורבלות שנותרו באולפן והיה קשה לנייד אותן בדרכים לסיבובי הופעות. סינתיסייזר ה'מוג' (Moog), למשל, נראה כמו מפלצת של חוטים ושקעים. גם הסינתיסייזרים הראשונים של חברת איי-אר-פי (ARP), למשל הדגמים 2002 ו-2500, היו עצומים.

לעומתם, ה-VCS3 היה קטן במימדיו: גובהו ורוחבו היו 44 ס"מ בלבד, ועומקו כ-42 ס"מ. הוא שקל רק 10 ק"ג. הוא הגיע ארוז בתיבת עץ קטנה, והיה נוח לשאת אותו ברחבי האולפן, בתוך רכב, או להציב אותו על גבי מקלדת אחרת.

לכאורה, ל-VCS3 היה חיסרון אחד בולט: היה קשה מאוד לנגן עליו, כי המקלדת שלו 'זייפה' בקלות (יצאה מכיוון). אך הוי-סי-אס-שלוש לא נכנס להיסטוריה ככלי נגינה מלודי לביצוע סולואים מרהיבים, אלא בעיקר כיצרן של אפקטים אלקטרוניים ייחודיים. להקות ואמני סאונד השתמשו בו כדי להפיק צלילים מן החלל החיצון, שהזכירו חלליות, חייזרים, לייזרים ומסע בין כוכבים.

השילוב בין מקלדת קטנה ובין 'סיקוונסר' (Sequencer) איפשרו למוסיקאים להקליט רצף קצר של צלילים, ואז לגרום לו להתנגן במהירות גבוהה שוב ושוב. יצירת רצף בלתי נגמר של צלילים מהירים הוא בלתי אפשרי בנגינה אנושית, וכך למעשה הפך ה-VCS3 לאחד ממבשרי המוסיקה האלקטרונית שיצרה מהפיכה במוסיקה הפופולרית בעולם. היתה זו נקודת מפגש מרתקת בין מדע לאמנות, בין אדם למכונה, בין פיזיקה והמוח האנושי.

VCS3 - מתוך המדריך המקורי למשתמש שיצא ב-1969
צילום מתוך המדריך המקורי למשתמש של המוצר
1969


ניתן למצוא את הסאונד המהפנט והחללי של ה-VCS3 במגוון הקלטות רוק מתקדם של להקות ואמנים כמו פינק פלויד, גונג, קינג קרימזון, טנג'רין דרים, בריאן אינו, אדי ג'ובסון, אלן פרסונס פרוג'קט ואחרים.

בין המשתמשים המפורסמים אפשר לציין גם את להקת דה הו (The Who) ומר ג'ון פול ג'ונס מלהקת לד זפלין. גם הרכבים ואמני אלקטרוניקה חלוציים מגרמניה וצרפת כמו טנג'רין דרים, קראפטוורק, קלאוס שולצה, ז'אן מישל ז'אר וממשיכיהם עשו שימוש נרחב ומעמיק ב-VCS3.

להקות ואמנים בריטיים נהגו להשתמש בסינתיסייזר הזה גם בתור מעבד סאונד חיצוני: הם העבירו דרכו כלי נגינה כמו אורגן, פסנתר וגיטרה. התוצאות היו מוזרות, בלתי צפויות ולא תמיד נעימות לאוזן של הצרכן הממוצע.


סינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד; צילום: אהרון מיקלסינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד
צילום: אהרון מיקל



ההקלטה המפורסמת ביותר של ה-VCS3 היא ללא ספק "און דה ראן" (On The Run) של פינק פלויד, הרצועה השלישית באלבום הפופולרי 'דה דארק סייד אוף דה מון' מ-1973. הקטע האינסטרומנטלי הזה, באורך 3 וחצי דקו בלבד, נעזר ביכולות הדגם הבא של חברת אי-אם-אס, סינתיסייזר אנלוגי בשם איי-קיי-אס (EMS Synthi AKS). גם באלבום הבא של פינק פלויד, 'וויש יו וור היר' מ-1975 המשיכו חברי הלהקה להשתמש ב-VCS3 כדי לייצר אפקטים ייחודיים, למשל ברצועה הקודרת 'וולקאם טו דה מאשין'.

בישראל, היה הקלידן דני ווב הראשון שהביא אלינו את הסינתיסייזר הנייד הזה, במזוודה שלו כמובן. ווב הצטרף ללהקת 'חלום קוסמי', בה היה חבר בין השאר גם גיטריסט צעיר בשם ברי סחרוף. המכשיר החדשני כיכב בהופעות הלהקה באולם בית לסין בתל אביב. בתמונה נדירה של 'חלום קוסמי' מאוקטובר 1975 אפשר לראות את ה-VCS3 מונח בגאון מעל אורגן ההאמונד של הלהקה.

להקת חלום קוסמי 1975
חלום קוסמי; תמונה באדיבות שאול גרוסברג


הסינתיסייזר הבסיסי הגיע עם שלושה אוסילאטורים (מתנדים), מחולל רעש (נויז ג'נרייטור), שני מגברים, רינג מודולאטור (אפנן טבעת, בעברית צחה), פילטר מתח נמוך, ג'ויסטיק, יחידת ריוורב ושני רמקולים סטריאופוניים. ניתן היה לחבר אליו מקלדת מלודית חיצונית. הדגם הראשון נקרא 'דה פאטני' וכך הוא עדיין נקרא, בחיבה רבה, בעיקר בקרב משתמשים בריטים.

רבים תוהים כיצד קיבל ה-VCS3 את שמו. זהו למעשה קיצור של תיאורו באנגלית: וולטג' קונטרולד אלקטרוניק מיוזיק סטודיו, או בשמו המלא: Voltage Controlled Electronic Music Studio. כך הוגדר המכשיר כסוג של אולפן מוסיקה אלקטרונית, הנשלט על ידי מתח חשמלי בלבד.

סינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד; צילום: אהרון מיקלסינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד
צילום: אהרון מיקל


סינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד; צילום: אהרון מיקלסינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד
צילום: אהרון מיקל


סינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד; צילום: אהרון מיקלסינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד
צילום: אהרון מיקל


סינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד; צילום: אהרון מיקלסינתיסייזר VCS3 בקונסרבטוריון המלכותי של האג, הולנד
צילום: אהרון מיקל


שנה לאחר יציאתו לשוק של ה-VCS3, הגיבה חברת איי-אר-פי בדגם נייד משלה: 'אודיסי' (ARP Odyssey). הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הזה, שהושק ב-1972, הפך במהירות ללהיט בקרב להקות מכל העולם. אחת הדוגמאות המפורסמות לביצועים של ה'אודיסי' מופיעה בפתיחת האלבום '2112' של להקת ראש (Rush) הקנדית.

חברת אי-אם-אס הלונדונית המשיכה לייצר עוד כמה סינתיסייזרים במהלך שנות ה-70, כאשר אחד המפורסמים שבהם נקרא 'ווקודר' (Vocoder). ב-1978 הוציאה את הדגם האחרון שלה, 'פוליסינתי', סינתיסייזר פוליפוני. זה היה המוצר האחרון של חברת EMS הלונדונית. ביחד עם סגירת העשור, נפסק הייצור של ה-VCS3. הוא הפך לפריט אספנים או מוצג מוזיאוני. סינתיסייזרים דיגיטליים החליפו את האנלוגיים, ובהמשך הדרך החליפו אותם סינתיסייזרים ממוחשבים לחלוטין, כמוצרי תוכנה.

רוצים לשמוע את הסאונד של ה-VCS3 ולהבין איך הוא עובד? צפו בסרטון המצורף.









התגובות שלכם

***


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il