רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

Kansas
Song For America

1975 CBS Records
USA
(45:04)
KansasBand.com



ביקורת: אורי ברייטמן

9/2/2004
Kansas - Song For America
אלבומה השני של להקת קנזאס האמריקנית הוא רוק מתקדם קלאסי, בריא, נמרץ, חביב וידידותי למשתמש, מהודק ובלתי-מפתיע בעליל. הוא כמעט ואיננו נוטה לכיוון פופי כפי שקרה בהמשך הקריירה שלה, ורוב האלבום מורכב מיצירות ארוכות, וירטואוזיות, אינסטרומנטליות בחלקן, שנשמעות כיום שמרניות, אך בארה"ב של 1975 עברו גבוה מעל לראשו של הקהל הרחב.


ההשפעות הבריטיות על הלהקה אמנם שקופות למאזין המנוסה (יס, ג'נסיס, אי-אל-פי, ג'נטל ג'ייאנט) אבל התוצאה הסופית מחזיקה מעמד בכוחות עצמה, בעיקר מפני שחברי הלהקה לא העתיקו מוטיבים אחד לאחד. קנזאס הגישה למאזיניה גרסה אמריקאית של הרוק המתקדם, כזו הנטועה עמוק בפולקלור של אמריקה; זו הסיבה שהלהקה שרדה את מבחן הזמן וזכתה לאהבת הקהל.


קנזאס הצליחה לפרוץ לעצמה דרך, בין השאר, בזכות התמיכה הטלוויזיונית של המפיק המנוסה דון קירשנר. התוכנית של קירשנר, שעלתה לשידור ב-1973 וירדה ב-1981, היתה סוג של MTV למתחילים, קצת דומה ל"עד פופ" ששודרה ברשות השידור אצלנו. כל תוכנית נמשכה שעה וחצי. קנזאס כיכבו בתוכנית בהופעה חיה, בסטריאו ששודר במקביל ברדיו FM, וכך נחשפו לקהל של מיליונים רבים - אפקט שהוביל באופן מיידי לרכישת תקליטים ונהירה להופעות.


האלבום "סונג פור אמריקה" כמעט עומד בשורה אחת עם הקלאסיקות המפורסמות-יותר של ההרכב, כמו האלבומים המאוחרים "פוינט אוף נו ריטרן" (Point of Know Return) וכמובן לפטאוברצ'ור (Leftoverture). לא יצאו מכאן להיטים גדולים, אבל הסגנון היה מגובש והמוסיקה היה מדויקת.


הביצועים של כל המעורבים - מצויינים: קרי ליבגרן, גיטרה; סטיב וולש, קלידים ושירה; רובי שטיינהרדט, כינור ושירה; ריצ'רד ויליאמס, גיטרה; דייב הופ, באס; פיל אהארט, תופים. הלחנים מלודיים וקליטים, העיבודים סימפוניים, מלכותיים אך גם גמישים ודינמיים, מה שהופך את קנזאס ללהקה שקל מאוד לאהוב. נוסחת הבסיס של הרוק המתקדם -- שילוב בין רוק ומוסיקה קלאסית -- הוגשמה כאן במלואה, ללא שגיאות והיסוסים.


עם זאת, צריך לשמור על פרופורציות: האלבום יצא בשנת 1975, לאחר שהרוק המתקדם הבריטי כבר עשה מהפיכות כבירות. לכן אי אפשר להגיד שקנזאס המציאו משהו חדש, מלבד תרגום ה"מבטא" הבריטי של הפרוג אל ארצות הברית של אמריקה. כמו כן, השימוש המוגזם בכינור, הנטייה המלודית-מדי, הסינתיסייזרים המיושנים והשירה הרגשנית יוצרים אפקט קצת דביק, שעלול לעצבן פרוגרים מנוסים.

לסיכום, ולאחר שנאמרו ההסתייגויות, אפשר לציין שהאלבום מחזיק מעמד בהאזנות חוזרות, ולא נמאס במהרה. יצירת הנושא, 'סונג פור אמריקה', הפכה לקלאסיקה שהחזיקה מעמד עשרות שנים מאוחר יותר. לכן, למרות הנטייה להביט אחורה בזעם ולנפץ פרות קדושות ו/או קלאסיקות שדופות, זה יופי של אלבום.

הציון: 8.5/10

 הוסיפו תגובה


 עוד ביקורות על קנזאס







איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")