רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

King Crimson Deja Vroom

King Crimson

Déjà Vrooom (DVD)

1999 Discipline Records

Tokyo, Japan / UK

(90:00)

King-Crimson.com



ביקורת: אורי ברייטמן

להקת קינג קרימזון הוציאה בסוף שנות ה-90 את גרסת הדי-וי-די של אחת מהופעותיה הטובות ביותר באותו עשור. ההופעה התקיימה בטוקיו, יפן, בשנת 1995. היא יצאה לאור בשנת 1998 בקלטת VHS ושנה לאחר מכן בפורמט הדיגיטלי המקובל (DVD). המוצר עמוס בחידושים והפתעות, אבל מעבר לגימיקים הטכנולוגיים, התפריטים המשוכללים והבונוסים המסקרנים, יש כאן הופעת רוק מתקדם מודרנית ורצינית, שצריך לתת עליה את הדעת.


מי שכבר מכיר ואוהב את סדרת האלבומים שהוציאו הקרימזונים בשנות ה-80 וה-90, ישחה בוידאו כמו דג במים. הדי-וי-די מכיל 19 קטעים, מתוכם רק שניים אינסטרומנטליים ('רד' ו'לארקס 2') משתייכים לתקופה שלפני הגעתו של אדריאן בלו לעמדת הסולן המוביל. כל הקטעים מופרדים על ידי אפקטים של "פייד-אאוט" ו"פייד-אין", כדי לסנן החוצה את מחיאות הכפיים, וכדי להדגיש את ההבדל בין מופע רוק שגרתי ובין האירוע הקרימזוני הפרוגרסיבי. ההופעה באה לקדם את האלבום ת'ראק (Thrak), שהציג לראשונה את "הטריו הכפול".


"הטריו הכפול" הוא לכאורה הרכב דמוקרטי שבו שני מתופפים, שני גיטריסטים ושני בסיסטים. למעשה, זה הרכב של כוכבים ושוליות, בהסתייגויות אחדות. אדריאן בלו הוא כוכב המופע, ללא צל של ספק, ללא עוררין, ובלי שום תחרות. אדריאן שר את כל השירים, מתרוצץ על הבמה, מחייך וצוחק, תמיד במרכז, תמיד מואר כהלכה, מפיק מגוון סולואים, מדגים אפקטים, ובקיצור עושה חיים. טוני לוין הקירח והמשופם גם הוא מפגין נוכחות בימתית דרמטית, צליל הבס שלו חזק ודומיננטי; הוא משתמש בגיטרת בס "רגילה", אך גם בצ'אפמן סטיק המפורסם שלו, וגם במעין-צ'לו חשמלי.


אדריאן בלו
אדריאן בלו, סולן קינג קרימזון
מתוך הדיוידי - דז'ה וורום


אמנם כל חברי הלהקה לבושים בקפידה, אבל ביל ברופורד בולט במיוחד בגלל החליפה הצהובה המזעזעת שלו. הוא נראה מבודח ונינוח, וניכר שהחומר הקרימזוני החדש לא מאמץ אותו במיוחד: כדי שברופורד לא יעבוד קשה מדי, מתגבר אותו פט מסטלוטו בעמדת כלי ההקשה והאפקטים. הוא מוסיף רעשים, קירקושים, דגשים ואילתורים לאורך כל הדרך. השניים מתפקדים יפה ביחד, לא דורכים אחד לשני על הרגליים, ולפעמים גם מחליפים תפקידים לזמן קצר. אבל ברופורד נשאר המוביל רוב הזמן, וצליל התופים שלו חזק יותר.


רוברט פריפ, מייסד קינג קרימזון, הוא בגדר "מפלצת המחשכים", או "האיש שלא היה שם". הוא יושב על הבמה המוגבהת, מאחור, באפילה, לא מחייך, לא קם, לא זז ולמעשה לא אומר מילה לאורך כל תשעים הדקות. סוג של אנטיפת ממושקף ומחוייט, שמעניק ל"פרונטמן" האמריקאי שלו לעשות את כל העבודה השחורה. הגיטרה הפריפית (לס פול אדומה) צורמנית כמו תמיד, הוא מנגן מהר ומדויק, אבל המצלמה לא מחבבת אותו במיוחד: עוד לא נולדה המצלמה שתחמיא לאדם חשוך וקפוא. פריפ כנראה מאוד רוצה שבלו יגנוב את ההצגה, ולבלו אין שום בעיה עם הג'וב.


קינג קרימזון בהופעה חיה, טוקיו 1995 - טריו כפול
קינג קרימזון בהופעה חיה, טוקיו 1996
טריו כפול, שישה נגנים


אחרון חביב הוא טריי גאן. לכאורה, מי צריך אותו? כבר יש לנו את טוני לוין. אלא שמדובר כאן, כאמור, בטריו כפול. הצליל שהוא מוציא מהצ'אפמן סטיק שלו חלש למדי במיקס, ולמעשה הוא בעל הנוכחות החלשה ביותר בכל ההרכב, אפילו פחות מפריפ המסתורי והמרגיז. למרות שיש לו קטע אחד מעניין שבו הוא יוצר דיאלוג שקט עם לוין, אפשר לומר שהתפקיד של טריי גאן הוא הוספת צבעים, גוונים, טקסטורות ודקויות. רק בקטעים השקטים אפשר להבחין טוב יותר בצלילים העדינים שהוא מייצר; כשהדיסטורשן הכללי מתגבר, הוא טובע במיקס.


הביצועים של ההרכב מעולים לאורך כל הדרך. פריפ, ברופורד, לוין ובלו הם חיות-במה מנוסות ומקצועיות להחריד. הם לא מפספסים אף פעימה. מסטולטו וגאן הרבה פחות מרשימים, בעיקר בגלל שהפרופיל המקצועי שלהם איננו משתווה לארבעה האחרים. ללהקה כולה יש צליל מגובש, חזק, ייחודי, היי-טקי, קריר ומקצועי להחריד. ראוי לציין שהלהקה לא משתמשת בשום סוג של קלידים, ומצליחה לעשות זאת בזכות שימוש מקיף ב"גיטר סינתיסייזר". כך פורט בלו על הגיטרה, והמאזין מופתע לשמוע דגימות של יחידת מיתרים או כלי נשיפה. גם פריפ וגאן נעזרים בכלי הטכנולוגי המרתק הזה.


החיסרון האובייקטיבי היחיד של ההקלטה, ככל הנראה, טמון בתאורה החלשה. הבמה עצמה חשוכה, ורק חברי הלהקה עצמם מוארים בזרקורים ממוקדים. הפער בין המוסיקאי המואר והבמה החשוכה יוצר אפקטים משונים כמו "בוהק מלאכי" מוגזם, צבעים "קרים", בעיות של מיקוד (פוקוס) ועוד. עם זאת, אפילו לתופעה זו יש צדדים חיוביים: כל ההקלטה כולה מקבלת נופך אמנותי קודר ודרמטי. בניגוד למופעי רוק שגרתיים, בהם התאורה שוטפת את הבמה, מהבהבת ומסנוורת כמו רחבת דיסקו מטורפת, כאן הקרימזונים מקבלים טיפול תאורני מינימליסטי, קורקטי ומאתגר.


המוצר כולל בתוכו שלל תוספות וגימיקים, שאינם מרגשים במיוחד ואינם משמעותיים לחוויה, למרות שאי אפשר להימנע מלחטט בהם במשך דקות ארוכות רק בשביל העניין. צליל הסראונד מרשים, ניתן להחליף מדי פעם כמה זויות צילום כדי להתמקד במוסיקאים מסוימים. יש אפשרות משעשעת (ומסתבר שגם חדשנית למדי) להאזין ליצירה 'טוונטי פירסט סנצ'ורי סקיצויד מן (21st Century Schizoid Man) כמו פאזל, שבו המשתמש בוחר את המוסיקאים מכל ההרכבים השונים. יש גם טקסטים של פריפ, קליפים חבויים, ציורים ותמונות, ואפילו דגימות אלבומים מחברת התקליטים של פריפ, די-ג'י-אם (DGM). מי שמחפש תמורה מלאה בעד הכסף, יפיק תועלת מן העושר הויזואלי והטכנולוגי המוצע.

לסיכום: מי שבאמת אוהב את קינג קרימזון המודרנית, יאהב גם את הדי-וי-די הזה. מי שתקוע בשנות השבעים ומחפש נוסטלגיה מ-1969, כדאי שימשיך לנבור בארכיוני הבי-בי-סי. מי שאוהב רוק מתוחכם, וירטואוזי, טכנולוגי, מהוקצע ומהונדס, צפוי להנות הנאה רבה. מי שמחפש את גרג לייק, ג'ון ווטון או פיטר גיילס, מחפש במקום הלא-נכון. כאן, בממלכת הדז'ה-וורום, הקרימזונים מעולם לא נשמעו טוב כל כך, מעולם לא תועדו בצורה מושלמת כל כך, ומעולם לא נתנו לחובבי הרוק המתקדם תענוג חזותי ואודיופילי גדול כל כך. למרות האפילה הבימתית ולמרות הניכור הפריפי, זה הישג תרבותי וטכנולוגי מעורר הערכה.

הציון: 9.5/10

 הוסיפו תגובה


 עוד ביקורות בעברית על קינג קרימזון








איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il