רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'
The Pink Floyd & Syd Barrett Story

Produced & Directed: John Edginton

2001 Otmoor Productions / BBC (2003 DVD)
U.K.


(49 min. + Bonus)

SydBarrett.net

ביקורת: אורי ברייטמן
11/10/05
Syd Barrett Story DVD
הבמאי הבריטי העצמאי ג'ון אג'ינטון החליט לביים סרט תיעודי על סיד בארט ולהקת פינק פלויד בתחילת שנות האלפיים. הוא נפגש עם אחותו של בארט, שנפגעה בעבר מצילומי פפראצי של אחיה בזמן שהלך לקניות בשכונת מגוריו, בעיר קיימברידג'. לאט-לאט הקרח הפשיר. הוא גם הצליח להשיג את הסכמתם של דיויד גילמור ורוג'ר ווטרס להתראיין, כיוון שבארט עבורם הוא נקודה רגישה. כך התראיין ווטרס באולפני אבי רואד בלונדון; גילמור באולפן הביתי שלו בסאסקס; ריק רייט בביתו בקנזינגטון, לונדון; ניק מייסון במשרד שלו בלונדון. הסרט שודר בסדרת 'אומניבוס' של בי-בי-סי. בארט צפה בו ואמר "הוא די טוב, נהניתי ממנו".

 

סרט תיעודי שעוסק בחייו של מוסיקאי עלול לגלוש בקלות לרכילות, מציצנות וקיטש. סיד בארט, בסופו של חשבון, הוא אדם שנפגע במוחו בגלל שימוש-יתר בסם מזיק (LSD). הסרט מתאמץ להראות שמדובר באמן בעל שיעור קומה, שאלבומיו ראויים להערכה בזכות עצמם ואף הצליחו לעמוד במבחן הזמן. ההערכה העמוקה לבארט עוברת היטב לכל אורכו של הסרט (49 דקות), ולמרות שהגיבור עצמו לא מרואיין כלל, מופיעה מול המצלמה שורה ארוכה של אנשים רציניים שהכירו אותו היטב בשלבים שונים של חייו.


סיד בארט דיוידי - תפריט הפתיחה
סיד בארט - תפריט הפתיחה של ה-dvd

סיד בארט
סיד בארט בתחילת ההתדרדרות

רוג'ר ווטרס מתראיין לסרט התיעודי על סיד בארט
רוג'ר ווטרס מתראיין לסרט התיעודי על סיד בארט

ניק מייסון מספר על סיד בארט
ניק מייסון מספר על סיד בארט

חמשת החברים, כולל בוב קלוז שפרש אחרי 1965
חמשת החברים, כולל בוב קלוז שפרש אחרי 1965

פינק פלויד מתוך הקליפ לסינגל המצליח ארנולד ליין
פינק פלויד מתוך הקליפ לסינגל המצליח ארנולד ליין

 

בין המרואיינים הרבים אפשר למצוא את ארבעת חברי הלהקה (ווטרס, גילמור, רייט, מייסון); ליבי צ'יזמן - חברה שלו בתקופה שלפני ההתדרדרות; בוב קלוז - גיטריסט בפינק פלויד בשנת 1965; מייק לנארד - מורה ב'ריג'נט סטריט פוליטכניק' שאירח את חברי הלהקה בביתו לחזרות; פיטר ג'נר - המנהל של פלויד בשנים 66-68; אוברי פאואל - ידיד של הלהקה; ג'ו בויד, מנהל מועדון UFO ומפיק מוסיקלי; גרהאם קוקסון - גיטריסט בלהקת Blur; דאגי פילדז - צייר ושותף לאחת הדירות של בארט; ג'רי שירלי - המתופף באלבום הסולו הראשון של בארט; רובין היצ'קוק - מוסיקאי בריטי שמעריץ את קריירת הסולו של בארט ומנגן כמה משיריו; מיק רוק - צלם רוקנרול ידוע שביקר את בארט בביתו; ולסיום, ג'ק מונק - בסיסט שהיה אחד האחרונים שניגנו עם בארט על אותה במה. חבורה מכובדת בהחלט.

 

מכיוון שהסרט נזהר שלא להיגרר לאמירות קיצוניות, התבטאויות וולגריות או פרובוקציות זולות, הדיוקן המתקבל הוא רגיש, עדין ומרוסן (בריטי או לא בריטי?). גם העריכה האלגנטית, בניגוד גמור לסרטי תעודה תזזיתיים בסגנון MTV או VH-1 של היום, מוסיפה ניחוח מהורהר ושקט לפרוייקט. אף אחד לא מנסה לסגור חשבונות עם סיד, לרחם עליו יותר מדי או לעסוק בהשערות בסגנון "מה היה קורה אילו...". הבמאי גם לא מותח ביקורת על התבודדותו של בארט מן הציבור, ולא עוסק בצדדים הכלכליים של חייו (בביוגרפיה המצורפת לדיוידי כבונוס נכתב שמר בארט סכום של שש ספרות דרך תמלוגי פינק פלויד).

 

הבונוסים של גרסת הדיוידי משנת 2003 כוללים כמה דקות מעניינות מתוך הראיון עם ווטרס, עוד כמה דקות פחות קריטיות עם גילמור, ביצועים לשלושה שירים של בארט וביוגרפיה טקסטואלית. שם גם אפשר למצוא את תאריך ההתמוטטות המדויק: 28 ביולי, 1967. באותו יום גורלי קרה משהו למוחו של בארט, והמוסיקאי בן העשרים-ואחת לא חזר לעצמו. השילוב בין אל-אס-די, לחצי קריירה ותסמיני סכיזופרניה גרם לנזק בלתי הפיך. הסרט משתדל להוכיח שמורשתו של בארט לא נעלמה, ושיצירתו של סיד במסגרת פינק פלויד ומחוצה לו מצדיקה התייחסות משמעותית.

 

ולמרות הכל, כמה עניינים נותרו פתוחים לבדיקה בעתיד: כיצד בדיוק אירע הנזק המוחי של סיד בארט? האם ניתן להסביר במונחים עובדתיים את ההשפעה של הסם על מוחם של אמנים ומוסיקאים בשנות השישים והשבעים? האם חברי הלהקה חשים אשמה על מה שקרה לחבר שלהם? האם ריק רייט, שעבר גיהנום של קוקאין, יכול לתרום תובנות משלו? האם קיים גרעין מעריצים פעיל סביב בארט שראוי לשמוע את דעתו על המוסיקאי? האם מישהו ממנהלי הלהקה ואמרגניה ידע על סכנות הסם ולא טרח להציל את בארט? ולמה, למרות הכל, לא ניסו לפחות לראיין את בארט על חייו כיום? כל השאלות הללו התחדדו עם הזמן, ובמיוחד לאור מותו של סיד בארט ביולי 2006 בגיל 60, ככל הנראה בעקבות מחלת הסוכרת ממנה סבל.

 

בשוק קיימות שתי גרסאות של הדיוידי הזה. הגרסה הראשונה היא המקורית והמומלצת: ייבוא ישיר של הגרסה האנגלית מטעם חברת BNE הישראלית. אמנם אין בה תרגום לעברית, אך היא המוצר האמיתי. הגרסה השנייה היא "פינק פלויד - הסיפור והמוזיקה" שמפיצה חברת דיגיטל מדיה אנטרטיינמנט (טלפון: 03-5467374) עם תרגום עברי (תרגום: ענת פדן, אולפני סינמטיפ - שחברת 'דיגיטל מדיה אינטרטיינמנט' לא טרחה לשלם להם עבור עבודתם), אך ללא בונוסים. העטיפה נראית שונה לגמרי: תמונה שחור-לבן של חברי הלהקה, על רקע חומה.

 

חשוב להדגיש שתי נקודות מרכזיות: א) הגרסה של 'דיגיטל מדיה אינטרטיינמנט' אינה חוקית - מדובר בהוצאה פיראטית בלי אישור של חברת ההפקה הבריטית (עובדה זו אושרה בכתב על ידי ג'ון אג'ינטון עצמו, בתגובה למכתב רשמי שנשלח אליו); ב) אין שום קשר בין חברת "דיגיטל מדיה" (הלגיטימית) ובין חברת "דיגיטל מדיה אינטרטיינמנט" שביצעה את הזיוף, למרות הדמיון בשמותיהן של שתי חברות אלו. בלי קשר לאי-חוקיות הגרסה של 'דיגיטל מדיה אינטרטינמנט', היא אינה מומלצת כיוון שהבונוסים נעדרים ממנה, ובגלל שהתרגום לעברית רק פוגע בחוויית הצפייה. ומי שלא מבין אנגלית, לא יוכל להבין את פינק פלויד בכל מקרה.

 

לסיכום, הסרט התיעודי על סיד בארט ולהקת פינק פלויד ראוי להערכה על כנותו, עדינותו ומקצועיותו. הוא מצליח להבהיר את רוב הסיפור של בארט, אבל מדלג על כמה נקודות בעייתיות שראויות לדיון נוסף. אין בו גילויים מפתיעים או חידושים מרעישים, אבל הוא גם לא משעמם. הסרט מומלץ לחובבי פינק פלויד של שנות השישים, לשוחרי פסיכדליה וכמובן למעריצי סיד בארט (1946-2006) שכבר איננו עימנו.
הציון: 8/10



עוד ביקורות בעברית

סיד בארט נפטר בגיל 60

אנימלז - חוות החיות של ווטרס - Animals

אמא לב אטום - Atom Heart Mother

פינק פלויד בפומפיי - Live at Pompeii DVD

מדל - Meddle

הצד האפל של הירח - The Dark Side of the Moon

פעמון המחלוקת - The Division Bell

החתך האחרון - The Final Cut

החומה - The Wall

הלוואי שהיית כאן - Wish You Were Here

פינק פלויד - הסיפור המלא






תגובות



מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...



אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il