להקת "אפטר קראיינג" ('אחרי הבכי', בעברית) ההונגרית, שהוקמה בבודפשט בשנת 1986, לא מסתירה לרגע אחד את הערצתה העמוקה לגיבורי הז'אנר הפרוגרסיבי, אמרסון לייק ופאלמר (ELP) וקינג קרימזון. אלבום ההופעה הכפול שלהם מלא במחוות, רמיזות, ציטוטים ו"השאלות מנומסות" מיצירותיה של שתי הלהקות הבריטיות המפורסמות הללו. אלא שהשמינייה (בדרך כלל שביעייה) ההונגרית יודעת להלחין ולעבד כהלכה חומר מקורי, מוסיפה חליל צד נוגה, סקסופון עדין, חצוצרה אמיתית ומלכותית, נגינת צ'לו וירטואוזית ומלאת-חיים, וגם כמה טריקים ייחודיים משלה.


רוב המוסיקה באלבום היא אינסטרומנטלית, אך כבר באמצע (תזמון 6:16) הקטע השני באלבום הראשון ברור למאזין שהלהקה לא מתביישת במורשת הלאומית שלה, ולא מוכנה להתנצל על השפה הייחודית שלה: מונולוג מהורהר בהונגרית נכנס לתמונה. זה קורה שוב בקטע השני (ג'ודאס) בדיסק השני, ובולט במיוחד בכניסה הדרמטית (תזמון 2:34 בקטע 4 בדיסק השני) של אחד הסולנים, שבעקבותיה בקטע אולי תרוצו לחנות הספרים הקרובה כדי לקנות מילון הונגרי-עברי. אגב, הידעתם ש'אפטר קראיינג' הופיעה בירושלים בסוף שנות השמונים?


השפה ההונגרית, שמופיעה רק במקומות אסטרטגיים, מטביעה חותם מובהק על כל ההקלטה, ונותנת לה נופך אחר לחלוטין משל להקות אחרות. "אפטר קראיינג" עושים פרוג-רוק סימפוני מודע לעצמו, אינטליגנטי ומעמיק, אבל מעדיפים למקם אותו בטריטוריה שלהם, ולא להיטמע לגמרי באווירה קוסמופוליטית. זה לא רק מעורר כבוד, אלא נובע מתוך תפיסה פוליטית מוצהרת של הלהקה עצמה. אם אתם לא מאמינים לי, אפשר לקרוא באתר הרשמי של אפטר קרייניג מניפסטים פוליטיים מתונים נגד קפיטליזם, אמריקה וכו'.


נקודה נוספת בה מפגינה הלהקה את הייחוד שלה היא הנטייה להדגיש את הצד הקלאסי על חשבון הרוקנרול. זה בולט בעיקר בדיסק הראשון, שכולל יצירות רבות המשתייכות למסורת האירופאית העממית והאמנותית כאחד. קטעים קצרים כמו "אינטרמצו" (קטע 7), "סונטה לכינור-צ'לו ופסנתר" (קטע 9), "בורלסק" (קטע 10) ו"ווינדבלואן וואלס" (קטע 3 בדיסק השני), מזכירים למאזין את עומקם הרב של מקורות ההשראה שלהם. הקטעים הללו מעניקים לכל הפרויקט הכפול הזה גיוון, עומק ורצינות. אפילו קטע המחווה לפרנק זאפה (קטע 12 בדיסק הראשון) הוא לא חיקוי, אלא יצירה עצמאית לחלוטין. אלו לא חבר'ה צעירים שרק עכשיו קיבלו תואר ראשון באקדמיה למוסיקה: רובם כבר בשנות השלושים והארבעים לחייהם.


אפילו גרסת הכיסוי לקלאסיקה הקרימזונית 'סטארלס' (Starless), קטע 14 בדיסק הראשון, בכיכובו של ג'ון ווטון האורגינלי והמשמין, מנוגנת בדייקנות וביראת-כבוד, כאילו היתה זו יצירה כתובה של בטהובן. אבל נוסטלגיה בצד, בשלב זה של חיי הלהקה, הרפרטואר שלה מספיק עשיר בשביל למלא שלושה דיסקים של הופעה חיה. הם שילבו את סטארלס באלבום כדי לסגור מעגל אישי עם מקור השראה בולט שהתניע את הקריירה שלהם, וגם כדי לתת לקהל ההונגרי רגע להתענג עליו.


למרות ששני הדיסקים עמוסים בשיאים נקודתיים, הקטע 'סטראגל פור לייף' (כשם האלבום), קטע מס' 4 בדיסק השני, הוא הבולט מכולם, וראוי לזכות בשמו של האלבום. הם מפגינים בו, שוב, שליטה מצוינת בטכניקת פיתוח המוטיב, הלחנת וריאציות, אילתור ועיבוד סימפוני. לאורך כל הדרך, הם מאזנים כל קטע סוער עם קטע שקט, קטע שמרני עם קטע נועז, קטע קלאסי עם קטע רוקנרולי. ההשפעות הג'אזיות, שאותן לא כדאי להחמיץ, מורגשות גם הן בחלק ניכר של הקטעים.


הכנסת קטע הסולו לצ'לו בקטע 7 בדיסק השני (סטונהנג'), למשל, היא הברקה אינסטרומנטלית, שגם מאפשרת למאזין לנשום עמוק לקראת היצירה המסיימת (קונקלוז'ן) שאורכה 31 דקות. היצירה הניאו-פרוגית הזו, שחלקה מושר בשפה האנגלית, נשמעת ברגעיה הפחות-טובים כמו 'אמרסון לייק ופאואל', האלבום השנוי במחלוקת של אמרסון לייק ופאלמר מסוף שנות ה-80 עם קוזי פאואל המנוח בתפקיד המתופף. רק צריך להתרגל לסאונד הקצת-אייטיזי, ובסוף נסחפים עם ההונגרים לאהבת הפרוג הסימפוני, בלי קשר למגבלות ארץ וזמן.

לסיכום, כל הבעיות שנמנו כאן לא מצליחות להרוס את 'סטראגל פור לייף' - אלבום הופעה ארוך, מוקלט-היטב, מושקע ומעניין, מגוון ומהנה, שממצה את כל מה שטוב בלהקה ההונגרית המשכילה הזאת (לא לשכוח את הצ'לו הנפלא!). עם זאת, מי שכבר מכיר את אפטר קריינג, לא ימצא כאן הרבה שלא נתקל בו קודם, באלבומי האולפן הרבים והקודמים.

ולכן הציון: 8.5/10

 עוד אלבומים מומלצים

• פיין אוף סלביישן - בי


• סטיק מן - סופ


• ת'יווס קיצ'ן - דה ווטר רואד

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")

 

ביקורות אלבומים נוספות...