 |
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב' |
|
Atomsphera Lady of Shalott 2002 MIO Records - 2CD Israel / ישראל (142:02=68:20+73:42)
| |
להקת אטמוספירה זכתה לראות את המוסיקה שלה יוצאת לאור באיחור קליל של 25 שנה בלבד. כל חבריה מזמן התפזרו לארבע רוחות השמיים, איש-איש לחייו. אבל רק היום, כשחברות התקליטים הגדולות מחתימות רק תואמי שלמה ארצי או חקייני אביב גפן, יכולות חברות התקליטים הקטנות להתייחס ברצינות לכישרון מוסיקלי אמיתי.
שש-עשרה וחצי דקות. זהו אורך שני הקטעים הטובים ביותר שהפיקה הלהקה בין השנים 1975-1977. כיום, רוחב-יריעה שכזה לאלבום רוקנרול נשמע כמו מתכון להתאבדות מסחרית. אבל הפלא ופלא - האורך לא תמיד קובע. אטמוספירה התמחתה ברוק מתקדם, כמו ג'נסיס, יס וקינג קרימזון של אנגליה, ומבחינתה 16 דקות של מוסיקה על רצועת ויניל אחת זה ממש לא אסון; להיפך: זו הזדמנות להתרחב, להתפרש ולהתבטא בלי אילוצים.
החבורה ניסתה להקליט אלבום באולפני קולינור בשנת 1977, אך לא עלה בידה להשלים את המשימה. המוסיקה היתה מורכבת מדי, הזמן היה קצר מדי, וצה"ל החליט משום מה לגייס את הקלידן. כך התפרקה לה עוד להקת רוק משובחת, רגע לפני שהצליחה להבשיל לגמרי. איכשהו, בניגוד לכל הגיון ישראלי, שרד סרט ההקלטה את מלחמת לבנון, מלחמת המפרץ ואת עליית ערוץ עשר. החומר עבר שידרוג דיגיטלי מפרך ונשמע טוב כמעט כמו אלבומים אחרים משנות השבעים שהוקלטו בחו"ל.
מי שמכיר קצת פרוגרסיב יודע שכדי לבצע אותו כהלכה, דרושה מידה לא קטנה של וירטואוזיות ותיחכום. ולאטמוספירה היה מזל בתחום הזה. המוסיקאים הצעירים והנאיבים מוטי פונסקה (גיטרה), יובל ריבלין (קלידים), עמי ליפנר (תופים) ואלון נדל (בס) אמנם היו רק בחורים לפני גיוס כשהקליטו יצירות בעלות עיבודים מורכבים ולחנים קלאסיים, אבל לא התביישו להפגין את מיומנותם הנדירה.
הם צירפו אליהם את אפרים ברק, סולן בינוני יחסית, והופיעו פה ושם, באיזור המרכז ובסיני. אפילו הצליחו להגיע לטלוויזיה - תוכנית תרבות הזויה בהנחיית המשורר דוד אבידן ז"ל שמעולם לא שודרה ברוממה. טוב שארכיון רשות השידור עדיין לא חטף סקאד, כיוון שמי שירכוש את האלבום יזכה לשזוף עיניו בקליפ דיגיטלי מעובד-היטב, מאותה תקופה נשכחת. זו לא סתם נוסטלגיה דביקה - אלא תגלית ארכיאולוגית מרעישה, שמן הסתם תזכה לחיי-נצח בזכות יוטיוב ודומיו.
מיהו קהל היעד של מארז אטמוספירה? ראשית, אספני סבנטיז בעלי חיבה ללהקת יס וכפילותיה; מי שלא מעריך יוצרים שמנסים להתחמק מאמירה אמנותית ברורה; כל מי שיודע שאפשר גם אחרת; שאפשר גם לשיר באנגלית למרות המבטא הישראלי הבולט; שאפשר לתופף במקצבים שהם לא ארבעה רבעים ועדיין להישאר שפוי; שאפשר לנגן מהר מאוד ועדיין לא להיות מטאליסט; שאפשר לוותר מראש על הכישרון הפואטי של הרוקר המצוי ו"להסתפק" בטקסטים של שייקספיר ו/או טניסון ; שאפשר לעשות מוסיקה בלי לכלוא אותה בכלובים כמו 'סינגל', 'להיט', 'שיר' או אפילו 'פיזמון'. הנה דוגמה. והנה עוד אחת.
הדיסק הכפול (והגדוש, יש לציין) מכיל הופעות חיות, יצירות אולפן מתוך סרט-מאסטר שהפיק ניצן זעירא הצעיר (לימים מנכ"ל נענע דיסק), קליפים ויצירות נוספות מאת חברי הלהקה. מפתיעה במיוחד היצירה 'קתרזיס' של להקת היסטופי, שהתווספה כקטע בונוס.
שש-עשרה וחצי דקות. זהו אורך שני הקטעים הטובים ביותר שהפיקה הלהקה בין השנים 1975-1977. כיום, רוחב-יריעה שכזה לאלבום רוקנרול נשמע כמו מתכון להתאבדות מסחרית. אבל הפלא ופלא - האורך לא תמיד קובע. אטמוספירה התמחתה ברוק מתקדם, כמו ג'נסיס, יס וקינג קרימזון של אנגליה, ומבחינתה 16 דקות של מוסיקה על רצועת ויניל אחת זה ממש לא אסון; להיפך: זו הזדמנות להתרחב, להתפרש ולהתבטא בלי אילוצים.
החבורה ניסתה להקליט אלבום באולפני קולינור בשנת 1977, אך לא עלה בידה להשלים את המשימה. המוסיקה היתה מורכבת מדי, הזמן היה קצר מדי, וצה"ל החליט משום מה לגייס את הקלידן. כך התפרקה לה עוד להקת רוק משובחת, רגע לפני שהצליחה להבשיל לגמרי. איכשהו, בניגוד לכל הגיון ישראלי, שרד סרט ההקלטה את מלחמת לבנון, מלחמת המפרץ ואת עליית ערוץ עשר. החומר עבר שידרוג דיגיטלי מפרך ונשמע טוב כמעט כמו אלבומים אחרים משנות השבעים שהוקלטו בחו"ל.
מי שמכיר קצת פרוגרסיב יודע שכדי לבצע אותו כהלכה, דרושה מידה לא קטנה של וירטואוזיות ותיחכום. ולאטמוספירה היה מזל בתחום הזה. המוסיקאים הצעירים והנאיבים מוטי פונסקה (גיטרה), יובל ריבלין (קלידים), עמי ליפנר (תופים) ואלון נדל (בס) אמנם היו רק בחורים לפני גיוס כשהקליטו יצירות בעלות עיבודים מורכבים ולחנים קלאסיים, אבל לא התביישו להפגין את מיומנותם הנדירה.
הם צירפו אליהם את אפרים ברק, סולן בינוני יחסית, והופיעו פה ושם, באיזור המרכז ובסיני. אפילו הצליחו להגיע לטלוויזיה - תוכנית תרבות הזויה בהנחיית המשורר דוד אבידן ז"ל שמעולם לא שודרה ברוממה. טוב שארכיון רשות השידור עדיין לא חטף סקאד, כיוון שמי שירכוש את האלבום יזכה לשזוף עיניו בקליפ דיגיטלי מעובד-היטב, מאותה תקופה נשכחת. זו לא סתם נוסטלגיה דביקה - אלא תגלית ארכיאולוגית מרעישה, שמן הסתם תזכה לחיי-נצח בזכות יוטיוב ודומיו.
מיהו קהל היעד של מארז אטמוספירה? ראשית, אספני סבנטיז בעלי חיבה ללהקת יס וכפילותיה; מי שלא מעריך יוצרים שמנסים להתחמק מאמירה אמנותית ברורה; כל מי שיודע שאפשר גם אחרת; שאפשר גם לשיר באנגלית למרות המבטא הישראלי הבולט; שאפשר לתופף במקצבים שהם לא ארבעה רבעים ועדיין להישאר שפוי; שאפשר לנגן מהר מאוד ועדיין לא להיות מטאליסט; שאפשר לוותר מראש על הכישרון הפואטי של הרוקר המצוי ו"להסתפק" בטקסטים של שייקספיר ו/או טניסון ; שאפשר לעשות מוסיקה בלי לכלוא אותה בכלובים כמו 'סינגל', 'להיט', 'שיר' או אפילו 'פיזמון'. הנה דוגמה. והנה עוד אחת.
הדיסק הכפול (והגדוש, יש לציין) מכיל הופעות חיות, יצירות אולפן מתוך סרט-מאסטר שהפיק ניצן זעירא הצעיר (לימים מנכ"ל נענע דיסק), קליפים ויצירות נוספות מאת חברי הלהקה. מפתיעה במיוחד היצירה 'קתרזיס' של להקת היסטופי, שהתווספה כקטע בונוס.
לסיכום, מדובר במארז כפול ומושקע המציג רוק מתקדם ישראלי באנגלית. המוצר הסופי לא מבייש את הפירמה. הוא הופץ כמוצר-ייצוא באירופה ובארה"ב, ועשה לנו לא פחות כבוד בעולם מתפוזי יפו ומפיתוחי הייטק.
הציון: 8/10
|
אלבומים מומלצים דומים
|
קריטריונים רלוונטיים: חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה") מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם") לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות") עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר") הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה") טקסטים ("ממש משורר, הבחור") ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")
| ||
