רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

Bantam to Behemoth

Birds and Buildings

Bantam to Behemoth

2008 Emkog Records

USA (Silver Spring, Maryland)

(69:23)

myspace.com/birdsandbuildings

ביקורת: אורי ברייטמן

7/11/08

היתה זו שעת בוקר מוקדמת באחוזתו המוריקה של פיטר גבריאל, ליד העיר באת', אנגליה. המוסיקאי המזוקן בן ה-58 היה שקוע בשתיית תה הודי ובקריאת עיתוני הכלכלה של בוקר אפור, בחודש מרץ 2008. רק אמש הוא שב מלוס אנג'לס לאנגליה, לאחר סיום הקלטת הפסקול לסרט האנימציה "וולי" (Wall-E) של פיקסאר. אשתו ההרה, מיבה, שחיכתה למכתב מן הרופא שלה, בדקה שוב את תיבת הדואר. היא מצאה שם חבילה ובתוכה אלבום מסקרן, עם ציור עטיפה של ציפורים המעופפות סביב מבנה גבוה ובלתי-מוגדר.


"פיטר, יקירי", אמרה מיבה לבעלה המוטרד, "קיבלת דיסק מבחור אמריקני ושמו דן בריטון. אתה מכיר אותו?". פיטר הרים את עיניו מן העיתון, קימט מצחו ולא הצליח להיזכר בשם. "אולי זה מישהו שרוצה להצטרף לפרויקט של ביג בלו בול?", הוא שאל בהיסוס את אשתו, מנסה להתחמק מן המטרד התורן. "הוא כותב שהוא מנגן גם על פסנתר", חייכה מיבה, פסנתרנית במקצועה, בעודה מעיינת בחוברת של הדיסק ובמכתב המצורף. "יש פה ציטוטים של כמה ביקורות ממש טובות שהוא קיבל באינטרנט. הם כותבים עליו שהוא מוציא את הטוב מכל העולמות של ג'נסיס, ואן דר גראף ומאגמה. נשמע מעניין, לא, פיט?".


פיטר גבריאל כבר שמע על מספיק אלבומים שמנסים לחקות את ג'נסיס. האמת, זה כבר ממש נמאס עליו. כל הרכב ניאו-פרוג מצ'ילה מתיימר להמשיך את המסורת המלכותית של ג'נסיס בתקופתו, ומרוב הרכבי-מחווה לג'נסיס הוא כבר חוטף בחילה כאשר הוא שומע על מעריצים בני 17 שמקימים להקות חדשות בכל מיני פינות נידחות בעולם. הוא לקח את הדיסק לידיו בקוצר-רוח, ועיין בחטף בקרדיטים: הוא לא שמע מעולם על מלקולם מקדאפי (תופים), בריאן פלקאווסקי (סקסופון, חליל-צד, קלרינט), ברט ד'אנון (בס, גיטרה) ואפילו לא על הזמרת האורחת מייגן וויטלי. הוא הציץ בציור העטיפה הפנימי, שהורכב מציפור פרהיסטורית מוזרה על רקע נוף של בניינים וגבעות, ונאנח.


birds and buildings
איור העטיפה הפנימי של האלבום


"תשמעי, מיבי, ממש אין לי זמן לעוד הרכב אלמוני מאמריקה", התעצבן פיטר והשליך את הדיסק חזרה על השולחן. "לא מספיק שפיל וטוני מתקשרים אליי כל שבוע ומתחננים שנאחד שוב את ג'נסיס, אני צריך להתעסק גם באלבומים איזוטריים של איזה בריטון אחד, שפתח עמוד במייספייס וחושב שאני צריך לשמוע את המוסיקה שלו, באורך 70 דקות? יש לי שבוע מאוד עמוס באולפן, ואני חייב לפחות להשתדל ולסיים את הסקיצות לאלבום הסולו החדש שלי". מיבה הקשיבה לו, חשבה רגע, ואז אמרה: "בכל מקרה אתה לוקח מחר את האוטו כדי להיפגש עם החבר'ה מהקרן הון הסיכון הזאת, אינג'יניאוס, במרכז לונדון. זה בערך 120 מייל, ייקח לך שעתיים וחצי לפחות להגיע. אז למה שלא תנגן את זה על הדרך?". פיטר נכנע וחזר לעיתון שלו.


למחרת בבוקר שלף פיטר את אלבום הבכורה של להקת בירדס אנד בילדינגס, "בנטהאם טו בוהימת'", והזין אותו בזריזות אל הדיסק-צ'יינג'ר של רכב האסטון-מרטין שלו. אחרי 69 וחצי דקות של מוסיקה סימפונית מגוונת, עשירה, דינמית ומרתקת הוא מצא את עצמו לוחץ שוב, כמו רובוט ממושמע, על כפתור ה"פליי" ומשמיע את כל האלבום מתחילתו ועד סופו; הוא הסתיים ממש כאשר פיטר הגיע ליעדו בלונדון. הוא בילה מספר שעות בישיבה די פרודוקטיבית עם אינג'יניאס, שהצליחו לגייס כבר 4 מליון דולר לקידום הוצאת פרויקט של גבריאל עם אמנים שונים. אבל הוא כבר ממש השתוקק לחזור לרכב שלו, ולהספיק עוד שתי האזנות מרוכזות ל"בנטהאם" עד שיגיע הביתה, לבאת' ולמיבה.


גבריאל שב הביתה לפנות ערב, לאחר שהאזין כבר 4 פעמים לאלבום של בריטון. ומיד חיפש במרץ אחרי החבילה ששלח לו הקלידן האמריקני המסתורי, כדי להוציא ממנה את הכתובת והטלפון שלו בבית. גבריאל חישב את הפרש השעות של בריטניה עם מרילנד, והגיע למסקנה שאפשר להתקשר עכשיו בלי להעיר אף אחד. בריטון נשמע מופתע מאוד כשהבין שמנהיג ג'נסיס לשעבר, גיבור נעוריו מימי הויניל של שנות ה-70 האבודות, מתקשר אליו. בתחילה סירב להאמין שזה אכן פיטר האמיתי, אבל הוא זכר איך שלח את החבילה לאנגליה בדואר ממש לפני שבוע, וזיהה את איזור החיוג של באת' באנגליה על צג הטלפון שלו.


גבריאל ובריטון שוחחו במשך כשעה. פיטר החמיא לדן על איכות הכתיבה ותפקידי הקלידים. הוא התרשם במיוחד מהבנייה הסימפונית של האלבום, שנפתח בצורה מעט-תוקפנית בחלקו הראשון (שלושת הקטעים הראשונים), מתמתן בהמשך לשניים וחצי קטעים פסטורליים ואקוסטיים (הרביעי, החמישי ומחצית מן הקטע השישי), ואז שוב מתנפל על המאזין במרץ עד לפסגה המלכותית של סוף הקטע השמיני, שמאוזנת מיד עם אפילוג איטי של שלוש דקות.


גבריאל הוא ידיד ותיק של פיטר האמיל, ולכן לא שכח לציין בפני בריטון עד כמה הזכיר לו האלבום את ימיה הטובים ביותר של להקת ואן דר גראף. אי אפשר לטעות כאשר מאזינים לתפקידי הסקסופון המעניינים של בריאן פלקאווסקי, הדמיון שלהם לדיויד ג'קסון, והדרך שבה הם מתמזגים עם ההאמונד והמלוטרון של בריטון. אפילו ההפקה המוסיקלית מחזירה את המאזין הג'נסיסאי לשנות השבעים, שבהן התופים היו קצת יותר ברקע, פחות באסיים ויותר ג'אזיים. גבריאל התפקע מצחוק כששמע שהאלבום הוקלט בעיקר בבית של בריטון, עם ציוד וינטאג' ואולפן חובבני. "לי זה נשמע כאילו הקלטתם את האלבום ב-1973 ורק עכשיו מצאתם את המאסטר טייפס", התוודה בפניו גבריאל.


"דן, אני חייב להגיד לך שכמעט התהפכתי עם האוטו כשהגעתי לדקה החמישית בקטע השלישי ’טאנגאסקה’. איזו כניסה מדהימה של הבאס על הסינתיסייזר שלך", התלהב גבריאל כאילו הוא בן עשרים ואחת. "בכלל לא שמתי לב איך העלמת את הבאס מהמיקס כדי שהכניסה שלו תהיה כל כך דרמטית. כל האוטו שלי רעד מהתרגשות". בריטון שאל אותו אם הבחין במחווה המיוחדת לג'נסיס של 1976-1978 בקטע הרביעי, אבל גבריאל ענה לו ש"עדיף שתשאל את טוני או את פיל, אני לא כל כך אוהב להיזכר באלבומים מהתקופה הזאת שלהם".


"מה שכן", ציין פיטר בהגינות, "ממש אהבתי את תפקידי החליל והמלוטרון שכתבת. האפקטים של הציפורים בקטע הלפני-אחרון, פשוט בעזרת הגיטרה והקלרינט, גרמו לי להיזכר בימים הטובים, כשהתעופפתי על הבמה בהופעות של לאמב לייז און ברודוויי. אבל למה לא שכרת זמר מקצועי? אתה הרי לא יודע לשיר. אם היית קורא לי, היית שמח להשתתף". בריטון ידע שפיטר מתלוצץ, והתנצל על כך שלא מצא עדיין זמר שאיתו הוא יכול להסתדר בהקלטות. "יש לנו מגבלות תקציב", גימגם בריטון והתבייש במצבו הכלכלי הרעוע.


לקראת סיום השיחה, התעניין פיטר באלבומים נוספים של הלהקה, ובריטון שמח לספר לו שהוא כותב עכשיו אלבום שני. לשאלתו של פיטר לגבי הופעות של הלהקה, ענה בריטון שהוא לא מתכנן אף אחת בשנה הקרובה. "זו להקה של אלבומים, לא של הופעות", הוא הסביר. "אין לנו כסף להפצה רצינית, ואת האלבום אנחנו מוכרים בסידיבייבי. זה גם מה שעשיתי עם ההרכבים הקודמים שלי, דלוז' גראנדר וגם סרבוס אפקט". היתה שתיקה קצרה על הקו. "הממ... אף פעם לא שמעתי על הלהקות האלה, מצטער", מילמל פיטר.


פיטר גבריאל הניח את שפופרת הטלפון בסיומה של השיחה המלבבת בין השניים. הוא המשיך לשבת על הספה, ושקע במחשבות. לאחר כמה דקות טילפן לפיל קולינס ונבח עליו: "פיל, אנחנו חייבים לאחד את ג'נסיס בהקדם. תגיד לטוני שיגיד למייק, ושמייק יגיד לסטיב. אם הייתי יודע שיש להקות כמו בירדס אנד בילדינגס שם בחוץ, הייתי מצטרף אליכם כבר בסיבוב הקודם שלכם. עשיתי טעות ואני מצטער. אז תתקשר לטוני ותחזור אליי רק אם יש לך תשובה חיובית בשבילי. תודה". פיטר פתאום נזכר שג'נסיס הולכים להוציא לאור בקרוב את הקופסה המיוחדת מהשנים 1970-1975 ושקע שוב בערימות של נוסטלגיה מתוקה-חמוצה.


באותו זמן, מרחק 5,700 קילומטרים מערבה, באיזור סילבר ספרינג (מדינת מרילנד, ארה"ב), חגג בריטון את שיחת הטלפון המחמיאה ביותר שקיבל מימיו. הוא רקד וקפץ משמחה, נרגע קצת, ואז התקשר לכל חברי הלהקה, וסיפר להם באריכות ובפירוט כל מה שאמר לו פיטר הגדול בטלפון מביתו באנגליה. רק כשהתעורר בבוקר במיטתו, נחרד לדעת שהכל היה רק חלום פרוגרסיבי ארוך ומשכנע במיוחד, בדיוק כמו האלבום שעליו עבד במשך שנה שלמה.


לסיכום, "בנטהאם טו בוהימת'" הוא אלבום עצמאי ומפתיע שפיטר גבריאל היה צריך לשמוע. דן בריטון הוא מלחין מצטיין, שיודע לעבוד בחריצות על בניית אלבום ארוך, מגוון ביותר, מעניין ומלא מצבי-רוח משתנים. האלבום בנוי ממש כמו סימפוניה קלאסית בחמש תנועות, ומעניק חוויה מספקת ביותר. ההאזנה לאלבום מזכירה קריאת ספר הרפתקאות, או ספר מסע. החיסרון היחיד הוא היעדרו של זמר מקצועי, אך דווקא מגבלה זו המריצה את בריטון ועמיתיו להשקיע עוד יותר בכתיבת תפקידים ועיבודים מעולים לכל כלי הנגינה המשתתפים, החל מפסנתר, מלוטרון, אורגן האמונד, סינתיסייזרים, מגוון כלי נשיפה, גיטרות ותופים. זוהי תרכובת מקסימה של ג'נסיס ברגעיה הטובים ביותר משנות השבעים, עם ואן דר גראף הקלאסית ומאגמה הפיוז'ניסטית, וכמובן השפעות חזקות של ג'אז, רוק וינטאג' ומוסיקה קלאסית-סימפונית סוחפת.
הציון: 8.5/10


תגובות על הביקורת והאלבום /



ביקורות נוספות שכדאי לקרוא

סטיב האקט - מסע השולייה

נקסוס - מטאנויה

אנדרגראונד ריילרואד - מקורות התודעה




מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...




אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il