רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

רוק מתקדם >>> ביקורות אלבומים

Circus - Movin' On

Circus

Movin' On

1977 Zytglogge Records

Switzerland

(44:20)

ProgArchives.com

ביקורת: אורי ברייטמן

11/11/06

להקת סירקוס השווייצרית הוציאה ארבעה אלבומים בקריירה הקצרה שלה, בין השנים 1976 ועד סוף העשור. חשוב להיזהר ולא להתבלבל עם הרכב בריטי בעל אותו שם, סירקוס, שנכתב אחרת (Cirkus) עם K במקום C, הרכב שגם הוא פעל בשנות ה-70. האלבום "מובין און", השני של סירקוס, יצא בשנת 1977 ונחשב עד היום לטוב שמביניהם. סירקוס פעלה בעיר באזל, בצפון-מערב שווייץ, ממש על הגבול עם גרמניה וצרפת. הקירבה הגיאוגרפית למדינות אלו יכולה להסביר גם את הזיקה לרוק הפרוגרסיבי, שבתקופה זו כבר התפשט מזרחה והפך לתופעה פאן-אירופאית.

 

הסולן של סירקוס, רולנד פריי, ידע לשיר באנגלית עם מבטא לא רע בכלל. לרביעייה הזאת לא היה גיטריסט חשמלי מוביל ולא קלידן עם סינתים. מה שכן היה להם זה נשפן מצוין, אנדריאס גריידר, עם שליטה מושלמת בסקסופון ובחליל-צד; בסיסט דומיננטי, מרקו סרלטי, עם נטייה ל'פאז' בסגנון ג'ון ווטון; ומתופף מהיר ומדויק העונה לשם פריץ האוזר, שלמד לנגן גם על ויברפון.

 

האלבום עלול להטעות את מי שבוחן רק את דקותיו הראשונות. צד א' של תקליט הויניל מכיל שלושה שירים קצרים-יחסית בעלי מבנה מסורתי, שעלולים ליצור רושם של אלבום בינוני למדי. עם זאת, כל מה שבא אחרי שלושת השירים הללו הוא בגדר הפתעה נעימה ביותר: קטע אינסטרומנטלי בן 8 דקות (Dawn), וכל צד ב', המוקדש ליצירה ארוכה אחת - "מובין און" (22 דקות). אלבומים רבים בז'אנר הרוק המתקדם "החביאו" את יצירות המופת שלהם בצד השני של התקליט (Side B), כדי לא להרתיע רוכשים פוטנציאליים בחנות התקליטים. המקרה של סירקוס השוויצרית אינו שונה בהרבה.

 

להקת 'איילנד', גוף מצטיין אחר שהגיע מאותה מדינה (Island), גם הוא מזוהה עם אלבום-מופת אחד ויחיד (Pictures). "סירקוס" השאירו אחריהם תקליט אחד מעולה שמחזיק מעמד היטב אחרי 30 שנה. איכות ההקלטה מושלמת, הביצועים של כל חברי ההרכב מדוייקים כמו שעון שווייצרי (סליחה על הקלישאה, אבל כאן זה איכשהו מתאים), ושתי היצירות הבולטות (Dawn + Movin' On) מתאפיינות בניצול מקסימלי של דינמיקה מוסיקלית, שינויי מצבי-רוח, איזון בין אילתור ובין חומר כתוב, טיפול סבלני במוטיבים, בנייה שיטתית ופירוק יעיל של מתחים מוסיקליים.

 

'סירקוס' ידעה לנצל חסרונות -- אין גיטרה, אין סינתים -- ולהפוך אותם ליתרונות: באס חייתי עם שלל אפקטים שמעניקים לו מרחב אפשרויות כמעט בלתי-מוגבל, שני סקסופונים (טנור + אלט) במקביל, עם חליל-צד וירטואוזי שלא מתבייש להתחרות בחוצפה, בדינמיות ובאנרגיות של איאן אנדרסון הגדול מג'טרו טאל -- בתוספת תבליני ג'אז-אוונגארד.

 

מעבר ליכולת הנגינה המצויינת של כל הארבעה, הרי שהאלבום מתבסס על כושר כתיבה של מלודיות, עיבודים מרתקים והחלפה מתמדת של תפקידים בין כל הנגנים. רגעים מסוימים אצל "סירקוס" מזכירים את להקת ואן דר גראף ג'נרייטור: הנטייה של דיויד ג'קסון להעביר את הסקסופונים שלו דרך אפקטים הפכה את המוסיקה של "ודגג" לאפילה מאוד. רגעים אחרים מזכירים את קינג קרימזון בתקופת ג'ון ווטון, ואחרים את ג'נטל ג'ייאנט באותה תקופה, עם הווקאליזות המפורסמות שלה. יצירת הנושא, לפיכך, היא לא רק דוגמה מצויינת לרוק מתקדם אירופאי בשלהי שנות השבעים, אלא גם דוגמה מוצלחת ליצירת רוק כתובה-היטב באורך 22 דקות, שיודעת לנצל את הזמן שניתן לה כדי לעבור דרך שורה של תתי-פרקים, למצות את הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהם, ולסיים את הסיפור בחטף עם טעם חזק של "ריפיט" באוויר. ואכן, היד נשלחת מאליה אל המערכת כדי לקבל מנה נוספת, ואז עוד אחת ועוד אחת.

 

גרסת הויניל של האלבום השוויצרי הזה נהנתה מאיכות סאונד מצוינת, עם הרבה עומק, נפח ותכסיסים סטריאופוניים. אבל גרסת הדיסק של חברת דיקודר (Decoder) ניקתה עוד יותר את רעשי הרקע, והשאירה למחליפי הקבצים הזריזים של המאה העשרים ואחת מוצר נאה לחלוק ביניהם. תענוג לגלות פנינים נסתרות מן האוזן כמו "מובין און", ובאותה מידה גם עצוב לגלות כל פעם מחדש שאלבומים לא תמיד נמדדים על סמך איכותם אלא על סמך היקף הפצתם המסחרית. כל כך הרבה אלבומי פרוג מצויינים נפלו קורבן להקלטות גרועות ויבשות, בעיקר בתקופה שבין סוף שנות השישים ועד 1973 לערך. ל"סירקוס" היה מזל שבשנת 1977 כל כלי הנגינה שלהם כבר נלכדו כהלכה בזכות ציוד אולפני משובח, כיאה למדינה מערב-אירופאית מתוקנת. מצד שני, זו היתה להקה חסרת-מזל במובן זה שהיא הגיעה אל הסצינה הפרוגרסיבית בתקופת דעיכתה הקונטיננטלית.

 

לסיכום, האלבום השני של סירקוס הוא מעדן שוויצרי יקר-ערך, שרבים כיום צריכים להכיר, לשנן ולהעביר הלאה ברחבי הרשת. תקליט הויניל המקורי לא היה רב-מכר, וקשה להשיגו במהדורתו המקורית. הדיסק גם הוא לא היה להיט בינלאומי, אבל עצם העובדה שהוא יצא לשוק בפורמט דיגיטלי הבטיחה את קיומו בקרב מחתרת הפרוג הבינלאומית של ימינו. מי שיחפש טוב ברשת, ימצא אותו ויגלה מוסיקה שנכתבה בקפדנות ובוצעה היטב, בתנאים טכניים מעולים -- אך בתקופה שבה הפרוג כבר לא איפשר ליוצריו להתפרנס בכבוד. אמנם רק 30 דקות מתוכו הן מרהיבות באמת (שאר ה-15 הן לא יותר מחביבות), אבל זה לא אומר שלא צריך להשקיע מאמצים באיתורו. "מובין און" של סירקוס הוא ה'טובלרון' הפרוגרסיבי שנשאר טרי, פריך ומתוק לאוזניים גם בלי גיטרות חשמליות, מינימוג או מלוטרון.

הציון: 8.5/10

תגובות





מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...






אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il