 |
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים,ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב' |
ביקורות אלבומים | |
| Dream Theater
Live at Budokan DVD 2004 Atlantic / Warner Music Vision Japan / USA / EU (245:35=172:37+72:58) DreamTheater.net ביקורת: אורי ברייטמן 20/02/05 |  |
סוף-סוף זוכה להקת דרים ת'יאטר, ספינת הדגל של הפרוג-מטאל, בדיוידי שעומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק. ההופעה הארוכה והמושקעת שלה בהיכל "בודוקאן" (אצטדיון מקורה, מה שמכונה 'ארינה') בטוקיו, יפן (26 אפריל 2004) תועדה בצורה מעוררת השתאות, נערכה במקצוענות יתרה ויצאה לאור במארז נדיב המכיל שני דיסקים: הופעה (2:45 שעות) שלמה בדיסק הראשון, ושבעים דקות של בונוסים מעניינים בדיסק השני. זה מוצר מעורר-קנאה, מספק ושאפתני: חובה למעריצים, כדאי למתחילים, ובכל מקרה מעניק תמורה מלאה לכסף. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?", שואל בעברית המתופף מייק פורטנוי (היהודי) את הקלידן ג'ורדן רודס (גם הוא יהודי) מאחורי הקלעים, כמה דקות לפני העלייה לבמה. פורטנוי ניסה להרגיע את עצמו ואת עמיתו להרכב: אין מה להתרגש, זו רק עוד הופעה אחת מתוך מאות. בשביל להקה שנוסדה בספטמבר 1986, אין במה שתוציא אותם מאיזון. וזה לא משנה שצוות יפני עם מצלמות היי-דפנישן אורב להם בכל פינה, ביחד עם כמה אלפי יפנים מעונבים שבאו לקבל שלוש שעות של רוק פרוג-מטאלי ללא הפסקה. סיבוב ההופעות היפני נועד, בראש ובראשונה, לקדם את מכירות האלבום החדש (והבינוני) Train of Thought בארץ השמש העולה. לכן רשימת הקטעים כוללת חמישה (מתוך שבעה) הלקוחים מהאלבום החדש. הביצועים החיים עולים על אלו שהוקלטו באלבום האולפן, וזו נקודת-יתרון ראשונה. חובבי האלבום הכפול Six Degrees יגלו גם חמישה קטעים מהאלבום שיצא בשנת 2002; לאלבום Awake אין ייצוג (הלהקה כנראה מיצתה אותו בסיבוב ההופעות היפני הקודם); דווקא Falling Into Infinity משנת 1997 מקבל שלושה קטעים, בעוד שהאלבום Scenes from a Memory מקבל רק קטע אחד, בדיוק כמו Images and Words שנחשב לפריצת-הדרך שלהם. אז איפה כאן האטרקציה והערך המוסף? לפני הכל, אלו איכות התמונה וטיב העריכה - צוות הוידאו עשה כאן עבודה רצינית בכל הנוגע לניתוב נכון של התמונה, שימוש חכם בתאורה, צבעים חיים, איזון נכון בין חמשת חברי הלהקה ובין הקהל וחשיפה משביעת-רצון של שלושת מסכי הוידאו שהקרינו חומרים מעניינים בזמן ההופעה. אחר כך אי אפשר להתעלם מהסאונד הצלול שתובע עוצמה מירבית של מערכת הסראונד וחדר גדול בהתאמה. אין להזניח לרגע את כתוביות הטקסט החיוניות - כך אפשר לעקוב כראוי אחר הליריקה, להבין לעומק את תוכן השירים ואפילו להנות מערב קריוקי פרוגרסיבי למיטיבי-צרחות. ההפתעה המוסיקלית הגדולה של המופע היא הקטע "אינסטרומדלי" ("מחרוזת כלית", בתרגום עברי מעצבן): תריסר דקות של וירטואוזיות טהורה, בביצוע מכונה משומנת של תווים מהירים. רודס, פטרוצ'י, פורטנוי ומאיונג הצליחו לארוג כמות גדולה של מנגינות, מוטיבים ופתיחות מתוך קטעים רבים אל מחרוזת מהודקת אחת. תפקידה של המחרוזת: הפלת לסתות. רודס מוסיף קצת הומור קרקסי פה ושם, מרכך את המעברים ומעדן את האגרסיביות המטאלית של הצמד פורטנוי-פטרוצ'י (פורנוצ'י?). בהחלט דובדבן עסיסי לקהל שהגיע למופע. המסקנה המתבקשת היא שדרים ת'יאטר מתבגרת: המחווה לפרנק זאפה, שאת דמותו ניתן לראות על גבי מסך הוידאו למספר שניות (במהלך קטע אינסטרומנטלי מבריק ומהיר), מראה שהדרימרים לא מתביישים לכוון גבוה יותר ממטאליקה, איירון מיידן ואוזי אוסבורן. במהלך 'ביונד דיס לייף' (Beyond This Life) (דקה 36 בדיוידי) מנצלים רודס ופורטנוי את הזמן לדיאלוג תופים-קלידים מרהיב, שמסייע להפריך את הטענה שדרים ת'יאטר היא רק להקת מטאל מתוחכמת. גם סולו הקלידים של רודס מוכיח שלבחור יש נטיות סימפוניות ברורות. התחרות הבריאה בין פטרוצ'י ורודס דוחפת את שניהם קדימה, וטוב שכך. בחירת השירים, כאמור, איננה אידיאלית - זה לא אוסף להיטים ולא הרפרטואר המרשים ביותר שדרים ת'יאטר יכלה להציג כסיכום קריירה. ועדיין המגוון גדול, המנעד הרגשי רחב, מתקיים איזון כלשהו בין הפופ הקל, המטאל הנוקשה והפרוג-מטאל הוירטואוזי עם ההשפעות הקלאסיות שהלהקה מצטיינת בו בשנים האחרונות. תענוג לראות את רודס מסובב את ה"קורצוייל" שלו כמו קרוסלה, את פטרוצ'י מחליף 15 גיטרות ולא מפספס אף תו, את פורטנוי קם ויורק כל חצי שעה מעבר למערכת התופים, את מאיונג מזיע על הבאס בלי להתלונן, ואת לברי שמקפיד ליצור קשר עם הקהל היפני ("דומו אריגטו, טוקיו!") ולספק מעט רוך בתוך הטכנוקרטיה המטאליסטית. ועדיין יש מקום להסתייגויות: בכמה רגעים מפספס לברי את התו הנכון ומפיק זיופים ססגוניים שהונצחו עד יומו האחרון; פטרוצ'י, מצידו, מתקשה לייצר סולואים יוצאי-דופן ומתדרדר למפגני-מהירות ריקניים; מיואנג נראה לעתים כמו פועל יפני שנשכר באותו ערב ומסרב לחייך, פן יקחו ממנו את הדרכון; רודס מחקה יותר מדי את ריק ווייקמן, כאילו הוא מנסה להיכנס לנעליו; ופורטנוי לעתים נבלע בתוך ההמולה שהוא-עצמו יוצר. אך זו דרים ת'יאטר, לטוב ולרע. ראוי לציין שחברי הלהקה סבלו מ"ג'ט-לג" היסטרי בגלל הטיסה ליפן, ופטרוצ'י הודה בפני המצלמה אחר כך, שבמהלך אחד מן המעברים, כאשר הבמה הוחשכה, הוא פשוט נרדם בעמידה לכמה שניות. מזכיר יותר הווי של טירונות מאשר סגנון חיים של אגדת-רוק מהלכת. בהשוואה לדיוידי הכפול הקודם (Images + Five Years), ב'בודוקאן' מורגשת עליית-מדרגה רצינית בכל הפרמטרים האפשריים. בהשוואה לדיוידי של Live Scenes יש כאן רק בעיה של בחירת רפרטואר שאיננה אידיאלית. ועדיין זו הפסגה הטכנית (והקולנועית) של ההרכב, בכל הנוגע להיבט החזותי, העריכה והגימור. חובה להזכיר את שלושת מסכי הוידאו המככבים לאורך כל הדרך, ומספקים "ממתקי-עיניים", תמונות של האלבומים הרלוונטיים ודימויים חזותיים שמעשירים את היצירה ומאתגרים את הדמיון. גם הבונוסים נאים: סרט תיעודי קצת שיטחי שמשקף את עבודת הפרך מאחורי הקלעים, ראיון טכני יעיל ונכון על הציוד של פטרוצ'י ורודס, סולו תופים חמוד (מהופעה אחרת, בעיר אוסאקה) של פורטנוי עם מעריצים יפנים על הבמה, וידאו קצר שמראה את תהפוכות הלהקה לאורך השנים - ואפשרות לצפיית "מולטי-אנגל" (רב-זוויתית) של המחרוזת המשובחת. תענוג כבר אמרנו? והכל במחיר צנוע של 110-150 שקלים (תלוי איפה קניתם). אפילו טל "רודס" עופר, שגריר דרים תיאטר בישראל, יצא מגידרו מול 'בודוקאן'.
לסיכום, "דרים ת'יאטר בבודוקאן" היא הפקת די-וי-די יוקרתית המתעדת בצורה מבריקה מופע מעולה של להקה שאפתנית ביותר. זה לא המסמך המושלם כיוון שבחירת השירים שנויה במחלוקת, ועדיין קשה שלא להעריך את האנרגיות, המאמץ והרמה הטכנית הגבוהה של המבצעים. ברשימת הופעות הדיוידי שיצאו בשנת 2004, "בודוקאן" תופס מקום גבוה למעלה. הדרימרים נותנים שואו שמקפיץ את לחץ הדם ומסחרר את העיניים; הם מפגינים יכולות אינסטרומנטליות נדירות בעולם הפרוג-רוק העכשווי, ומבטיחים את מקומם בתודעה הציבורית לשנים הקרובות.
|
Track listing / רשימת הקטעים בדיוידיDisc 1 (172:37):1. Intro (0:52) 2. As I Am (7:41) 3. This Dying Soul (12:12) 4. Beyond This Life (19:33) 5. Hollow Years (9:19) 6. War Inside My Head (2:30) 7. The Test That Stumped Them All (4:52) 8. Endless Sacrifice (11:19) 9. Instrumedley (12:09) 10. Trial Of Tears (13:58) 11. New Millennium (7:58) 12. Keyboard Solo (3:58) 13. Only A Matter Of Time (7:25) 14. Goodnight Kiss (6:13) 15. Solitary Shell (5:51) 16. Stream Of Consciousness (10:54) 17. Disappear (5:54) 18. Pull Me Under (9:00) 19. In The Name Of God (17:35) 20. End Credits (3:13) Disc 2 (72:58): 1. Riding The Train Of Thought - Japanese Tour Documentary (29:49) 2. John Petrucci Guitar World (6:27) 3. Jordan Rudess Keyboard World (6:44) 4. Mike Portnoy Drum Solo (12:10) 5. The Dream Theater Chronicles - 2004 Tour Opening Video (5:44) 6. Instrumedley multi-angle (12:04) תגובות |
עוד ביקורות בעברית על דרים ת'יאטר
צ'יינג' אוף סיזנס - A Change of Seasons
אימג'ס אנד וורדס - Images and Words
לייב אין טוקיו - Images And Words: Live In Tokyo / 5 Years In A Livetime [DVD]
בודוקאן - Live at Budokan CD Ynet
סינס פרום איי ממורי - Scenes From A Memory
סיקס דיגריז - Six Degrees of Inner Turbulence
טריין אוף ת'וט - Train of Thought
וון דרים אנד דיי יונייט - When Dream and Day Unite
איך מחשבים כאן ציונים?
קריטריונים רלוונטיים:
חדשנות ("אף פעם לא שמעתי כזה דבר")
מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כזה מתוחכם")
לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")
עיבודים ("כל הכלים משתלבים מצויין")
הפקה (איזה סאונד בן-יונה יש לאלבום הזה")
טקסטים ("ממש משורר, הבחור הזה")
ביצוע ("איך שהם יודעים לנגן, זה לא יאומן")