רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

A Change of Seasons - Dream Theater

Dream Theater

A Change of Seasons

1995 Atlantic Records

USA

(57:33)

DreamTheater.Net



ביקורת: ליאור שגיא, אורי ברייטמן

ראשון בביקורת: ליאור שגיא

האלבום שלפנינו, 'איי צ'יינג' אוף סיזנס' (A Change Of Seasons), הוא אלבום פרוגרסיבי-למחצה של דרים ת'יאטר, הישג מוסיקלי מרשים של להקת הפרוג-מטאל, שהצליח להשתוות לאלבום נקודת הפתיחה אימג'ס אנד וורדס (Images and Words). כמובן, הפסגה האמיתית של דרים ת'יאטר היא באלבום Scenes From A Memory, שתקע יתד ברוק המתקדם.


ההרכב של דרים ת'יאטר (ג'יימס לברי – שירה, ג'ון פטרוצ'י – גיטרות, ג'ון מיאנג – בס, מייק פורטנוי – תופים), לא השתנה פרט לקלידן החדש דרק שריניאן, שהחליף את קווין מור. החלפת הקלידן לא השפיעה משמעותית על הצליל הייחודי של הלהקה, למרות ששריניאן לא משתווה לקודמו וגם לא למחליפו המאוחר, ג'ורדן רודס.


האלבום נפתח ביצירת הנושא, שאורכה 23 דקות. כל השאר: קאוורים לשירים של להקות שהשפיעו על דרים ת'יאטר. היצירה A Change Of Seasons מחולקת לשמונה חלקים, מהם שלושה אינסטרומנטליים. את המלים כתב פורטנוי, המתופף. פרט לחלק השלישי, 'קרפה דיאם' (Carpe Diem), היצירה טובה, אבל הם פספסו קצת את הרעיון של ארבע העונות. כדי להקליט אלבום על עונות השנה, עדיף היה לחלק את האלבום לארבעה חלקים, כל חלק ארוך ומתאר עונה אחרת (בצירוף קטעים ווקאליים). למשל, בשביל לתאר סתיו ואביב כדאי לבצע את היצירה עם יותר גיטרה אקוסטית ובשביל חורף - יותר דיסטורשן.


הרצועות הבאות הן, כמוזכר לעיל, קאוורים גרועים לשירים של אלטון ג'ון, לשיר 'פרפקט סטריינג'רס' (Perfect Strangers) של דיפ פרפל, מחרוזת של לד זפלין והמחרוזת בה"א הידיעה (The Big Medley). במחרוזת הגדולה דרים ת'יאטר הורסים את 'אין דה פלש' (In the Flesh) הפינק פלויד, הורסים עוד יותר את 'בוהמיין רפסודי' (Bohemian Rhapsody) של קווין: שומעים שג'ון פטרוצ'י לא מצליח לנגן את קטע העלייה בסולמות של בריאן מיי. בקאוורים אחרים מנגנים קטעי גיטרות, אז הורסים פחות. השיר האחרון במחרוזת הוא 'טרן איט און אגיין' (Turn it on again) של ג'נסיס, מתקופת הפופ שלהם, דבר שלא תורם למוניטין של דרים ת'יאטר כלהקת פרוגרסיב מטאל.

לסיכום, דרים ת'יאטר פספסו אלבום שאם היו משקיעים בו יותר, היה יכול להשתוות לאלבום קונספט אחר שלהם, Scenes From A Memory. האלבום הוא רק חצי-פרוגרסיבי מפניו שחציו השני מורכב מקאוורים גרועים, ללא כל חידוש והשקעה. בכל זאת, האלבום ראוי להערכה מסוימת בזכות היצירה הגדולה, למרות אי-שלמותה. לכן, הציון הוא רק: 7/10




שני בביקורת: אורי ברייטמן

דרים ת'יאטר, כמו כל להקה שרוצה לשמור על תפוקה שנתית סבירה, נאלצה להפיק אלבום זריז כדי לא לאבד את המומנטום שצברה מאז הפריצה הגדולה של Images and Words. חברת התקליטים נתנה להם דד-ליין להקלטת אלבום אי-פי (EP), והם אספו מכל הבא ליד, במטרה לעמוד ביעדים של ההנהלה.


חצי מן האלבום 'איי צ'יינג אוף סיזנס' מורכב מיצירה עתיקה שהיתה אמורה להיכנס לאלבום הקודם, וחציו השני הן גרסאות כיסוי שחברי הלהקה למדו במהלך סיבוב ההופעות היפני שלהם.


יצירת הנושא מוצלחת למדי, אבל אי אפשר לומר שהיא שונה באופן מהותי מן החומר שבא לפניה. העיבוד מוצלח, הלחנים טובים, השירה של לברי טובה מאוד, ופטרוצ'י הראה טוב-טעם כששילב גיטרה קלאסית לאורך הדרך.


מעבר לעובדה שמוטיב חילופי העונות נטחן לעייפה בספרות ובשירה, הטקסטים של פורטנוי מביכים למדי: שוב פילוסופיה בגרוש - התמימות שאבדה, הזריחה שמסמלת את הילדות, השקיעה שמסמלת את המוות, גישת "לחיות את הרגע"; טקסטים שאולי מתאימים למתבגרים, אבל לא לבוגרים. ממש אי אפשר לומר שזו יצירה שמגדירה מחדש את מהות הז'אנר. בסופו של חשבון, היצירה זורמת יפה, אבל דרים הגיעו להישגים מרשימים יותר בסוף המילניום.

שאר האלבום, גרסאות הכיסוי ללהקות רוק גדולות כמו קווין, פינק פלויד ולד זפלין, חביבות ולא יותר מזה. אני, כצרכן, הרגשתי מעט מרומה, כיוון שציפיתי לקבל חומר מקורי. זאת הסיבה המרכזית שמבחינה מהותית, האלבום הזה לא ממש מצדיק רכישה. בשביל 23 דקות מוצלחות של פרוג מטאל כזה, לא שווה לשלם יותר מ-23 שקלים.

הציון: 7/10

 הוסיפו תגובה

***

 ביקורות נוספות על אלבומי דרים ת'יאטר







איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")