רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

A Dream in Static - Earthside

Earthside

A Dream in Static

2015

USA

(63:52)

earthsideband.com



ביקורת: אורי ברייטמן

24/04/16

אלבום הבכורה של להקת ארת'סייד האמריקנית מפעיל מיידית את כל צופרי האזעקה: יצירת מופת בינלאומית נולדה. שנים ארוכות של עבודה והשקעה הובילו ליצירתה של הבלחת רוק מתקדם מפתיעה מאין כמוה, מזהירה, מונומנטלית, סוחפת, מביסה, ממוטטת, מרהיבה ומעוררת תדהמה עמוקה. הם הגיעו משום-מקום, אבל הם מגיעים למקומות היפים והמסעירים ביותר שיש במוח שלכם.


בלי להיסחף ובלי להגזים - 'א דרים אין סטטיק', 63 דקות של פרוג-מטאל סימפוני פילוסופי, הוא אלבום ל-1,000 איים בודדים; במבחן ההאזנות החוזרת, הוא יוצא כמנצח שוב ושוב. הוא אמנם משתמש בסאונד הייטקי של אלבום פרוגרסיב עדכני, אבל הוא הולך אחורה עד המאה ה-19 - שעתה הגדולה של המוסיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית; יש כאן הדים ברורים של הפואמות הסימפוניות הגדולות שנוצרו במערב-אירופה. יש בו עוצמה ואגנריינית (מלשון Wagner), לצד רגעים של פוסט-מטאל, אלקטרוניקה ורוק סימפוני יפהפה בסגנון להקת 'רנסאנס', אבל בהילוך גבוה יותר.


ארת'סייד איננה 'להקה' אלא קולקטיב יצירתי של מלחינים. ארבעת החברים לקחו על עצמם משימה שהמילה 'שאפתנית' קטנה עליה - ליצור סוג חדש של מוסיקה פרוגרסיבית מודרנית, העונה לתיוג 'רוק קולנועי'. התוצאה הסופית היא פרויקט בן אלמוות, שלא נשמע כמו אלבום ראשון אלא יותר כמו הכרזה אמנותית של הרכב שהגיע לפסגת חייו ויצירתו.


ארת'סייד - ההרכב
להקת ארת'סייד עם תזמורת האולפן הסימפונית של מוסקבה (MSSO)


הייחוד של הפרויקט טמון בעובדה שארבעת חברי הקולקטיב -- כולם מוסיקאים משכילים, בוגרי בתי ספר למוסיקה -- לא רק גייסו לעזרתם את תזמורת האולפן הסימפונית של מוסקבה (MSSO), כדי להעניק לאלבום נפח תזמורתי מירבי; הם הצליחו לשכור את שירותיהם של ארבעה סולנים מצטיינים מלהקות פרוג-מטאל אחרות. התוצאה היא עולם עשיר ועמוק של צלילים וקולות, מארג חד-פעמי של מצבי-רוח שונים בתכלית. לכן 'א דרים אין סטטיק' לא נשמע כלל כמו אסופה של שירים, אלא כמו טיסה מהירה בגלקסיה.

אחת מיצירות-הדגל של האלבום היא הרצועה השנייה, 'מוב מנטליטי', אפוס סימפוני-מטאלי בן 10 דקות. זו אחת הדוגמאות הטובות ביותר בהיסטוריה לשידוך אידיאלי בין תזמורת ללהקת רוק; העיבוד 'מרתך' ו'מדביק' את הרוקרים לקלאסיקנים, עד שאי אפשר להפריד ביניהם. חשוב לא פחות, הסולן לאיון ווית'רספון מלהקת 'סבנדאסט' (Sevendust) עושה כאן עבודה אדירה, מלחשש הגיגים קיומיים ושואג כמו אריה מתוסכל. על כל ההישגים הללו מתווספת שכבה לירית מצויינת, התוהה על משמעות החיים וזועמת על היותנו כה ארעיים ובני-חלוף. בשורה אחת: מסע מוסיקלי סוחט-נפש שאין שני לו.


שני המוסיקאים המצטיינים באלבום הם הגיטריסט ג'יימי ואן דייק והמתופף בן שאנברום. השניים הללו מפגינים גמישות ורגישות יוצאי-דופן, משתלבים בצורה חלקה בקונספט הכללי ומסוגלים להציע כמה תכסיסים, סינקופות וריפים מבריקים בדיוק בנאנו-שנייה הנכונה. זה לא בא לומר שהקלידן פרנק סקראמון לא נתן את כל-כולו על הפסנתרים והסינתיסייזרים, או שהבסיסט רייאן גריפין לא מנגן בצורה מעולה - זה פשוט אנסמבל כביר.


יצירת הנושא, 'א דרים אין סטטיק', מציגה לראווה את ביצועיו הקוליים המלאכיים של דניאל תומפקינס, מלהקת תזראקט (Tesseract). כאשר תומפקינס לא מגיע לגבהים נשיים, הריפים הענקיים של ואן דייק משלימים את התמונה ומאזנים בין קשיחות ורכות. אצל ארת'סייד אין רגע אחד בלתי-מוקפד, ובכל שנייה באלבום תגלו עוד שכבות של הפקה מוסיקלית מהטובה ביותר שהעולם יכול להציע כיום. דיויד קסטילו הוא המפיק המוסיקלי הראשי, וחולק את המיקסים עם ינס בוגרן האגדי, שאחראי גם על המאסטרינג המופתי. אפשר לומר שזוהי כמעט קו-פרודוקציה שוודית-אמריקנית-רוסית.





ארת'סייד איפשרו לכל העולם הפרוגרסיבי להאזין לאלבום במלואו דרך יוטיוב, אך כמובן מוכרים גרסת דיסק וגרסת ויניל לכל המעוניינים. בזכות הביקורות המעולות שקיבלו ארבעת האמריקנים האלו, הממוקמים כולם באיזור ניו-הייבן, קונטיקט (ניו-אינגלנד), החלה ארת'סייד לצאת לסיבוב הופעות ולבנות לעצמה מוניטין בזמן-שיא. קהילת הפרוג מפיצה את הבשורה בזריזות, ותוך כמה חודשים יגלו עשרות אלפים נוספים את הפנינה הזו.


אפשר לומר שבלי עזרתה של רשת האינטרנט, פרויקטים יומרניים כמו זה של ארת'סייד לא היו יוצאים לאור, ובטח לא מגיעים לידיעתם של ישראלים כמונו. ההסתייגות היחידה כלפי האלבום היא הזהירות המאפיינת אותו: אין כאן אוונגארד, שבירת-גבולות או גילוי של עולמות מוסיקליים חדשים; רק ליטוש, חידוד והעמקה בתוך המסלולים המוסיקליים הידועים.


ארבעה מתוך שמונת קטעי האלבום הם אינסטרומנטליים, והם מסודרים בצורה נבונה, כדי לאפשר מרווח-נשימה 'מופשט' בין קטע וקאלי 'קונקרטי' אחד למשנהו. האלבום מסתיים ביצירת מופת מדהימה נוספת, 'התבוננות ביופי', זעקה קיומית מצמררת באורך 11 דקות, אותה מעביר הסולן אריק זירלינגר באכזריות פיוטית. אם אתם לא רועדים מהתרגשות בשלב הסופי הזה, אין לכם לב ולא תוכלו לקבל השתלה מאף תורם.

לסיכום, אין מספיק מחמאות בעולם כדי לתאר את פרויקט הבכורה של ארת'סייד. הוא ממריא אל הפסגות המושלגות והסוערות ביותר של האוורסט הסימפוני, אך גם צולל אל חשכת מעמקי האוקיינוס המטאלי כדי לתהות על קנקנו של הקיום האנושי. ראוי לתואר 'אלבום השנה' של 2015, ואף למעלה מכך: יצירה אמנותית מפוארת שמגדירה מחדש את הסטנדרטים הנדרשים להפקת רוק מתקדם מודרני.

הציון: 9/10

 מה אומרים הציונים?

 הוסיפו תגובה

***

 אלבומים מומלצים דומים







איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")