רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי

ביקורות אלבומים - רוק מתקדם

Echolyn mei Echolyn
mei

2002 Velveteen Records
USA
(49:33)

Echolyn.com
ביקורת: אורי ברייטמן

14/01/03
להקת הרוק המתקדם האמריקנית "אקולין", שאלבום הבכורה העצמאי שלה יצא בשנת 1991 במהדורה מצומצמת, עברה מגוון תהפוכות בעשור האחרון. לאחר שהגיעה לשיא של תיחכום ומורכבות באלבום המהולל As The World משנת 1995, התפרקה עקב סכסוך עם חברת התקליטים הגדולה והצינית 'סוני'. באלבום המאוחר הזה, "מיי", היא נשמעת אחרת: בוגרת יותר, אך גם פשרנית; קלה יותר לעיכול, אך גם פחות מעניינת; קרובה יותר ללב, אך פחות וירטואוזיות.

 

סימן ההיכר של אקולין, או לפחות המרכיב שהפך אותה לייחודית, הוא דווקא הדמיון הרב ללהקת ג'נטל ג'ייאנט האגדית: עיבודים קוליים מורכבים לשלושה מבצעים, משקלים אסימטריים, תפניות ריתמיות דינמיות, מעברים הרמוניים מפתיעים ושירים דחוסים להפליא. המוסיקה היתה מאתגרת, מפתיעה אך אופטימית ועליזה. התבשיל היה מרהיב לאוזן, מהודק ומעורר הערכה. כאן, ב"מיי", הכל נשמע אחרת לגמרי.

 

כאן אקולין מתקרבת לרוק המתקדם הסימפוני המוכר. הם יותר כבדים, קצת יותר מסורבלים. אקולין כבר לא מתעניינים בתיחכום-יתר. הם לא מתאמצים לנגן הכי מהר שאפשר, ולא מנסים להצחיק. האלבום המהורהר הזה מתמקד במסלול הנפשי שעובר בחור המצוי במשבר רומנטי, תוך כדי שהוא נוהג במכוניתו, חושב על חייו, משתכר, עובר מהפך וחוזר לעצמו.

 

כמו בכל "אלבום קונספט" משובח, גם כאן יש כמה מוטיבים מוסיקליים שזוכים להצגה, פיתוח ופתרון סביר. אקולין לא שוברים את המסורת הסימפונית, ומשתדלים להישמע אורגניים, עקביים ורציניים ככל האפשר. הומור מטורף בסגנון מונטי-פייטון או סימפסונס כבר לא גר כאן יותר.

 

בין הכלים המככבים בהקלטה הצלולה ניתן להבחין בתופי טימפני תזמורתיים, ויברפון, זוג כינורות, קלרינט, חליל צד וצ'לו - לצד הכלים החשמליים המוכרים (האמונד, גיטרה חשמלית, בס, תופים, פסנתר, מוג, פנדר רודז). כרגיל, ההברקות המוסיקליות מגיעות מן הקלידים של כריס באזבי ומן הגיטרה המובילה של ברט קאל.

 

לוקח זמן עד שמתרגלים למצב הרוח החדש של אקולין. לאחר שזה קורה, עיכול האלבום הופך קל יותר. אין ספק שהיצירה עומדת בזכות עצמה, והחיבורים בין תתי-הפרקים כתובים נכון. מבחינה רעיונית, הסיפור עובר היטב והעיבוד ממחיש אותו באופן מלא. עם זאת, האלבום נשמע "מסורתי" מדי, צפוי מראש, קצת כבד ואיטי מדי. זה לא אקולין - זה משהו מיושן במקצת, אפילו עייף. יכול להיות ש'אקולין' מאסו בקופצנות של פעם, והחליטו להיות יותר נגישים. ועדיין מדובר באכזבה קלה.

 

לסיכום, "מיי" הוא אלבום חביב, עשוי היטב ונעים לאוזן. עם זאת, הוא שגרתי מדי, מתבסס על נוסחאות משומשות ולא תמיד נשמע אמין. מבחינה סגנונית, הוא חורג מן העליזות הקופצנית של אקולין אל מחוזות סימפוניים שמרניים. מבחינה רגשית הוא אפקטיבי, אך מבחינה אינסטרומנטלית הוא מעורר פיהוק מזדמן וזה חבל. עדיף ללכת על אלבומים אחרים, כמו Suffocating The Bloom הבתולי והיפהפה או As The World המופתי. הציון: 8/10




Echolyn - As The World

Echolyn - Suffocating The Bloom






איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי כזה דבר")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כזה מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים מצויין")

הפקה (איזה סאונד בן-יונה יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור הזה")

ביצוע ("איך שהם יודעים לנגן, זה לא יאומן")



 

ביקורות אלבומים נוספות...

אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

www.mitkadem.co.il

Email: uribreitman@gmail.com