רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי

ביקורות אלבומים

Emerson Lake & Palmer
Beyond the Beginning DVD

2005 Sanctuary Visual Entertainment
UK
250 min.

EmersonLakePalmer.com



ביקורת: אורי ברייטמן

26/9/05
Emerson Lake Palmer Beyond the Beginning DVD

בקיץ 2005 הוציאה להקת אמרסון לייק ופאלמר דיוידי כפול שמנסה לגולל את סיפורם המלא. התוצאה הסופית סבירה ומעידה על עבודת איסוף וליקוט משמעותית, אבל קשה לחוש סיפוק אמיתי מן המוצר הזה. הדיוידי מכיל מבחר מגוון של קטעים מסוף שנות השישים ועד שנות התשעים, בונוסים וסרט תיעודי באורך שעה - אבל שילוב של מספר גורמים מחבל במכלול. ראשית, איכות התמונה ואיכות הסאונד לא משביעות רצון ולא הולמות את פורמט הדיוידי. שנית, קטעים מוצלחים יותר כבר יצאו לאור בעבר (תמונות בתערוכה, למשל). ושלישית, הסרט התיעודי לוקה בחסר, מתעלם מנושאים עקרוניים ומסתיר עובדות חשובות מן הצופים.

 

הדיוידי הראשון מבין השניים נפתח בקטע מוצלח דווקא (Take a Pebble) מתוך תוכנית הטלוויזיה הגרמנית "ביט קלאב" משנת 1970. זו היתה התקופה הטובה ביותר של אמרסון לייק ופאלמר: בהתחלה הם היו רעבים להצליח, עדיין לא הושחתו על ידי הכסף ולא התעסקו בגימיקים ותדמיות. למען השם - למר פאלמר יש ציור של "נדי פעמוני" על תוף הבס! יש משהו יותר חמוד מזה?

 

אם כל הקטעים בדיוידי היו כמו הקטע הפותח, הכל היה נפלא. אך ההמשך מזגזג: קטע אחר (Knife Edge) מבריסל 1971 סובל מכמה בעיות חזותיות. קטע ארכיוני מן הבכורה של 'תמונות בתערוכה' מפסטיבל "אייל אוף ווייט" (1970) מתאים למוזיאון ולא לדיוידי: הוא קצר ומקוטע להחריד. יופי, ראינו אותם יורים בתותחים אל הקהל. אבל מה עם המוסיקה? האם אוסף הטלאים הקצרצר נשלף מן המחסן רק בשביל לרוץ ולספר לחבר'ה? התוצאה מאכזבת.

 

קרל פאלמר
במבט לאחור, אולי טעינו - קרל פאלמר בסרט התיעודי

 

אנחנו טסים חצי עולם עם השלישייה כדי לראות אותם מבצעים חלקים זעירים מתוך יצירת המופת "טארקוס" דווקא בעיר אוסקה, יפן. אבל בשביל מה לראות רק שניה פה ושניה שם? אוקיי, החיוך עולה על השפתיים כשרואים את אמרסון במילאנו (1973) מבצע את "הודאון" במהירות שיא. באמת נחמד מאוד; אבל מיד אחר כך קרל פאלמר מפציץ עם סולו תופים משעמם במיוחד (Tank) מאותו מופע, ושוב נזכרים בכל המבקרים האמיצים שיצאו כנגד הסולואים הטכניים-מדי הללו. גרג לייק מבצע לבדו על הגיטרה את "לאקי מאן" מתוך קליפורניה ג'אם (1974) ושוב פיהוק עולה. האם זה הולך להימשך ככה עד הסוף העצוב?

 

בתיאוריה, זה מעניין לראות את השלושה מבצעים את הפרק השלישי והאחרון מתוך Karn Evil 9 באותו מופע בקליפורניה, אבל במציאות איכות התמונה והסאונד פשוט מתחת לממוצע, והביצוע של לייק חפוז וחסר-חיים (נראה שנמאס לו מהשיר הזה כבר אז, ובצדק). עדיף כבר לפנות אל האלבום במהדורת הרימסטר המשופרת. הלאה אל קטע תמוה במיוחד: קרל פאלמר מתארח בתוכנית טלוויזיה עתידנית ושמה "אקווריוס" (1974) ומתגאה במערכת התופים היקרה שלו. קשה שלא לחוש ניכור עמוק כלפי המתופף הילדותי ושלל צעצועיו המתכתיים שעלו הון תועפות.

 

קליפ מאוס במיוחד של לייק עם להיט חג-מולד ממוסחר משנת 1975 שצולם במדבר סיני (!) מעורר חשק עז לקפוץ לקטע הבא. המממ....אמרסון מתארח בתוכנית טלוויזיה של אוסקר פיטרסון לג'אם של שני פסנתרים על הקטע "הונקי טונק טריין בלוז". נחמד, אבל זה ג'אז די סתמי, למרות שפיטרסון הוא אגדה בפני עצמו. האם הקטע הזה נכלל כדי לומר "תראו, אמרסון מנגן עם ענקים וזה אומר שהוא ענק"? קיים חשד כזה.


קית אמרסון מסביר לציבור
קית' אמרסון מסביר לציבור את עמדתו - מתוך הסרט התיעודי

 

ושוב אנחנו חוזרים לאותו אצטדיון מקולל במונטריאול (1977), שבו שלושת המופלאים ביימו קליפ טרחני לקטע "תרועה לאדם הפשוט" מאת קופלנד. הביצוע הוא כולו פלייבק עם כל הגיחוך שבדבר, והם מעמידים שם פנים כאילו הם סתם מנגנים באמצע יום סגריר, ובלי קהל מסביב. באותו אצטדיון הם צולמו בערב מול קהל עם היצירה "פיראטים" ובליווי תזמורת ענקית, קטע דווקא לא רע אבל - כמה מעציב - הוא כבר הופיע בעבר בדיוידי קודם (Works Orchestral Tour), שבעיותיו רבות מספור. נמר משועמם מקבל את פנינו בעוד קליפ קרקסי עם פלייבק מרושל ("נמר באור הזרקורים")(1977), והיד פשוט משתוקקת לעבור הלאה. שיר סתמי נוסף (Watching Over You) משנת 1978 ממשיך את התרדמת, עד שלפתע כל עולמנו מזדעזע לגמרי.

 

הצילו! קפצנו מסוף שנות השבעים קדימה במכונת הזמן לשנת 1992. מי אלה שלושת האנשים הללו שמשכו אלפי בריטים אל תוך אולם אלברט הול בלונדון? הם נראים כמו אמרסון לייק ופאלמר, אבל משהו השתנה. הקול של לייק נהרס לגמרי, וכולו התנפח כמו בעזרת משאבת אופניים. מצד שמאל של הבמה אפשר לראות מישהו דומה מאוד לאמרסון, אלא שהבחור הזה לא מסוגל לנגן מהר (וטוב) כמוהו, וכל כמה דקות הוא מנער את האצבעות כאילו הוא מתאושש ממחלת-פרקים קשה (מה שנכון, אבל אף אחד לא יספר לכם את זה בסרט התיעודי או בחוברת המצורפת).


למה הם מעמידים פנים שהם מבצעים את "טארקוס", כאשר למעשה הם הורסים את היצירה הזאת בכוונה תחילה? ולמה הם נראים כאילו הם סובלים מכל רגע ועושים את זה רק בגלל הכסף? ומדוע אמרסון מתעקש לקפוץ מן הבמה ולחזור אליה בסלטה אחורית, בגילו המתקדם? הכל מסתכם בקטע מביך לגמרי, שישלח גם את מעריץ ELP העיוור ביותר להתחבא במקלט הסמוך.


גרג לייק
למה להביך את עצמך - גרג לייק בסרט התיעודי

 

הדרך היחידה לדעת שהגוש המזרחי נפל היא בזכות הקטע האחרון: קית', גרג וקרל נוסעים מזרחה, לעיר בודפשט של שנת 1997 כדי לעצבן מאות הונגרים עם הקטע הכושל Touch and Go מתוך האלבום המוזר "אמרסון לייק ופאואל" משנת 1986. ככה לא מסיימים דיוידי שמסכם שלושים וחמש שנות קריירה. בתחושה של כאב ועוגמת נפש אנו עוברים לבונוסים. אולי שם תימצא הישועה.

 

להלן הבונוסים בדיסק הראשון: השלושה עושים חזרות על Brain Salad Surgery באולפן: נחמד לצפייה קלילה אבל זניח לגמרי. סרטון קצר מתמקד בציורי העטיפות של האלבומים השונים: לייק לוקח קרדיט לא מוצדק על עטיפת אלבום הבכורה של קינג קרימזון, ושאר העטיפות זוכות לטיפול שטחי ומרגיז; מסתבר שרוב המעצבים מתו, איזה קטע, בואו נצחק. היי, הנה ד"ר רוברט מוג (ז"ל) מדבר בראיון על הקשר שלו ללהקה, אבל לרוע המזל הראיון משעמם מאוד לצפייה. אפילו קטע הזוי במיוחד מתוך מירוץ מכוניות של סלבריטאים שבו השתתפה השלישייה העליזה לא ירומם את מצב הרוח של חובב ההרכב הפרוגרסיבי רב-התהילה.

 

הדיסק השני, לעומת זאת, מכיל שני סרטים חשובים (לפחות על הנייר): האחד הוא המופע השלם של ELP באותו "קליפורניה ג'אם" אגדי לפני מאות אלפי אמריקנים נלהבים. אמרסון באמת מבריק על הפסנתר, והאילתורים שלו מהממים, אבל השניים האחרים לא מגיעים לקצות ציפורניו. זו הופעה נשכחת, אחרי הכל - יש פסנתרנים וירטואוזים יותר מאמרסון, כשהוא מנגן סולו ג'אז בלי לשלב כלים אלקטרוניים. איכות התמונה והסאונד - מאכזבים ביותר. מישהו היה צריך לעשות עבודת שיחזור מוקפדת יותר על החומרים הישנים, כי הסיפור לא נעים לצפייה.

 

והנה סרט התעודה היחצ"ני של התאגיד - מופק היטב ומכיל ראיונות חדשים עם הלהקה ואנשיה, אבל מניפולטיבי ורשלני: בלי מילה אחת על הסכסוך של לייק עם רוברט פריפ, בלי איזכור של משבר הסמים של אמרסון, בלי הבית שנשרף לו, בלי הגירושים. וזה לא הכל. בסרט התיעודי-לכאורה הזה גם לא תשמעו הגה על הטירוף שאחז באמרסון להשלים את הקונצ'רטו לפסנתר שלו בכל מחיר. גם לא על הרעיון להקים את הלהקה בלי פאלמר בשנות השמונים, ולהכניס את קוזי פאואל (ז"ל) במקומו.

 

אף אחד לא מספר על הבעיות הרפואיות שפגעו בהרכב בשנות התשעים: המחלה של פאלמר (ממנה נרפא בעזרת ניתוח) והמחלה של אמרסון (שפגעה קשות בידיו, וממנה לא החלים לגמרי עד היום). אין משיחין על הפלופ של Black Moon בנסיון לעשות קאמ-בק. אף מילה על הסקנדל סביב האלבום המושמץ In The Hot Seat ועל סכסוכי השליטה של גרג לייק מול חברות תקליטים בהמשך. הצנזורה גם פסלה, ככל הנראה, כל איזכור לגבי הריב המיתולוגי בין אמרסון ובין לייק, שלמעשה פירק שוב את ההרכב ומונע ממנו לקיים הופעות. כל החומר ה"בעייתי" נעלם, או הועלם, על ידי מוח אפל.

 

אז מה שנותר כאן למזכרת הוא דיוידי צולע נוסף בסדרה ארוכה של מוצרים לא מוצלחים מבית היוצר של הלהקה שימיה הטובים הרחק מאחוריה. מי שרוצה לחזות בפלא של ELP יכול לחזות ב"תמונות בתערוכה" ולהבין את סוד הקסם, או להמשיך עם Masters from the Vaults החביב והמהנה. האיכות החזותית של החומר, האיכות המוסיקלית ולעתים רבות גם איכות הצליל פשוט לא עומדים ברף מינימלי. לכן רק מעריצים כבדים במיוחד יעשו את המאמץ ויוסיפו את המוצר היקר הזה (25 דולר) לאוסף.

 

לסיכום, הדיוידי Beyond The Beginning הוא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו בקלות אם אתה מעריץ את הסופר-גרופ המתקדם של תור הזהב הפרוגרסיבי; אבל לרוע המזל, הוא לא מצליח לספק את הסחורה המיוחסת לו. רוב הקטעים מזגזגים בין הסביר, המגוחך והמשעמם; הבונוסים לא חיוניים ומעידים על עצלות; הסרט ה"תיעודי" מקומם בגלל הנטייה שלו להעלים עובדות ולהתעלם מן המציאות הכואבת; איכות הסאונד לא טובה מספיק עבור הדור הדיגיטלי הנוכחי (מישהו אמר סראונד ולא קיבל? כן!). נחמד שמישהו הואיל בטובו לאסוף כל מיני קליפים אבודים וקטעים בינונים מהופעות ישנות, אבל זה לא אומר שחובבי פרוג-רוק הם נואשים עד כדי כך שיוציאו את כספם על כל זה. מעל לכל, אמרסון לייק ופאלמר מצטיירים כאן כחבורה של ליצני קרקס בלי טיפה של עומק מחשבה, ולא כשלושה מוסיקאים נאיבים שנקלעו לסחרחורת של כסף ותהילה.

הציון: 7.5/10

תודה לעמי גולדברג (מעגן מיכאל) על השאלת הדיוידי עבור הביקורת






איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...






אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il