רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים,
ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

רוק מתקדם >>> ביקורות אלבומים

Far Corner
Far Corner

2004 Cuneiform Records
USA
(71:05)

Far-Corner.com
ביקורת: אורי ברייטמן
14/5/06
Far Corner - Far Corner

אלבום הבכורה של 'פאר קורנר' (Far Corner) הוא מעדן פרוגרסיבי מפתיע, אלגנטי ומזוכך. מן האלמוניות הגיחה לה בקיץ 2003 רביעייה של מוסיקאים מן העיר מילווקי, במדינת ויסקונסין, ארה"ב. אין הרבה להקות שמציינות בין ההשפעות המוסיקליות שלה את סטרווינסקי לצד דרים ת'יאטר, ואת בארטוק לצד ראש (Rush). בהאזנה שטחית, מזכירה 'פאר קורנר' את יוניברס זירו, שטבעה את המושג 'רוק קאמרי' (Chamber Rock). אבל אחרי שמתרגלים לדינמיקה הפנימית של הקוורטט הזה, ולמוח המרכזי מאחורי רוב היצירות, מותר וכדאי להנפיק תעודת זהות מיוחדת גם לפינה הרחוקה והמוזנחת (שלא בצדק) הזאת.


כנגד ארבעה בנים ובנות דיברה חברת התקליטים קיוניפורם:
  • אחד קלידן, דן מאסק שמו, ששולט בעיקר על הפסנתר ועל ההאמונד; הוא ה'חכם' המוצהר בלהקה.


  • שנייה היא הצ'לנית, אנג'לה שמידט שמה, שיודעת להפוך את הצ'לו המאיים שלה גם לגיטרת דיסטורשן לעת-מצוא; היא ה"רשעית" הפוטנציאלית בקבוצה, בעיקר בגלל הצליל המאיים שיוצר השילוב בין תיבת התהודה הגדולה והטונים הנמוכים שיוצאים ממנה.


  • שלישי הוא הבסיסט ויליאם קופקי, שמפגין שליטה מושלמת בגיטרת ה'פרטלס' המשובחת שלו; לרוע המזל, אי אפשר לסווג אותו כ"התם" שבחבורה, מכיוון שהצליל הערמומי של הפרטלס מצביע על כיוון הפוך -- אפשר רק לומר שהוא מצטיין בהמחשה של דקויות מוסיקליות ובהטעמה רגישה של תוים בעלי משמעות מיוחדת.


  • הרביעי, זה שאינו יודע לשאול הוא המתופף קרייג ווקנר, שקורא את תפקידי התופים מן הדף ומבצע אותם בעדינות מקסימלית, בניגוד גמור לכל הדרישות והמסורות של עולם הרוק. וטוב שכך, כי זה מתאים למה שהלהקה מנסה לעשות: ליצור תרכובת טהורה בין היומרות האמנותיות של הניאו-קלאסיקה ובין העוצמה החשמלית של הרוק הפופולרי.


משמאל לימין - אנג'לה שמידט, קרייג ווקנר, דן מאסק, ויליאם קופקי - חברי להקת פאר קורנר
משמאל לימין - אנג'לה שמידט, קרייג ווקנר, דן מאסק, ויליאם קופקי
חברי להקת פאר קורנר



ב"פאר קורנר" אפשר למצוא את הקדרות האירופאית המאיימת של יוניברס זירו, לצד הקופצנות האמריקנית שמאפיינת הרכבי ג'אז-פיוז'ן רבים. אפשר למצוא דמיון מוסיקלי ניכר גם להרכב הרוק המתקדם ברדסונגס אוף דה מזוזואיק הפועל בעיר בוסטון. האלבום של "פאר קורנר" לא חייתי כמו מאגמה, ולא מעוות כמו פרזנט -- יותר אלגנטי, יותר מרוסן ויותר נעים לאוזן. רוב המוסיקה מולחנת עד התיבה האחרונה, אבל גם לאילתור חופשי יש מקום: מתוך שבעים ואחת דקות של פרוג אינסטרומנטלי קפדני וממושמע, יש גם שבע-עשרה דקות של קפיצה ספונטנית אל הלא-נודע. למרות שהאילתור תורם לא מעט אווריריות וגיוון למוצר המוגמר, אלו רמת הכתיבה הגבוהה של מאסק ורמת הביצוע של כל הארבעה שמעניקות לאלבום הבכורה הזה את הייחוד, המצויינות והלגיטימיות האמנותית שלו. לא בכל יום נתקל המאזין הפרוגרסיבי בלהקה שהולכת כל כך רחוק אל המוסיקה המודרנית והניאו-קלאסית ושומרת על קצביות ואנרגיות רוקיות.


ראשית - אין כאן אף שיר, או משהו דומה לזה. 'פאר קורנר' ויתרו מראש על התבנית המקובלת הזאת לטובת מבנים מסובכים יותר, מן העולם הקלאסי המודרני. הצגת מוטיב ופיתוחו בסביבות משתנות -- זה שם המשחק המוסיקלי. כל יצירה משועבדת אל מוטיב או שניים, וארבעת הנגנים מקדישים את עצמם לאמנות הווריאציה, יצירת הדינמיקה, ההתפתחות, ההדגשה וחילופי מצבי הרוח. קל לאבד את הידיים והרגליים בהאזנה חצי-מרוכזת, ולכן אין ברירה אלא להזהיר מראש: 'פאר קורנר' תובעים מן המאזין הקשבה פעילה, ריכוז גבוה וסבלנות רבה. ההקלטה האולפנית המעולה אינה טומנת בחובה פעלולי הכפלות ותוספות, והביצוע נשמע חי לגמרי. מכיוון שהלחנים והעיבודים מתאפיינים בירידה לפרטים, באמת שאין צורך בהעמסה של ערוצים מיותרים: המוסיקה מספיק מורכבת, שכלתנית ומעמיקה בשביל להתרכז בה כפי שהיא.


כמעט חובה להקדיש פיסקה לרמת הביצוע המרהיבה: לשלושה מתוך חברי ההרכב (כולם חוץ מהבסיסט) יש תארים אקדמיים בתחום המוסיקה, ולקופקי יש כבר ערימת תארים לא-אקדמיים מתעשיית המוסיקה ומנסיון מעשי עם להקות פרוג על הבמה ובאולפן. האלבום מעיד על כך שאלו לא סתם ארבעה אנשים שנפגשו במקרה והחליטו לעשות אלבום אחד בשביל להגשים חלום ילדות. לא רק שהם מנגנים כאילו נולדו לאותם הורים, אלא שהם מצליחים לצאת בשלום מן המעברים המורכבים ביותר בלי טיפת זיעה או גמגום. בולטים לטובה קופקי עם כמה פראזות פרטלסיות מצמררות, וכמובן דן מאסק עם הברקות יפות על הפסנתר, שבו הוא מרגיש לגמרי בבית.


מבין היצירות שבאלבום, כדאי מאוד לציין לטובה את שלושת האחרונות: 'טראקינג' שדוחס ז'אנרים רבים אל שש וחצי דקות, 'דה טורנינג' שמחדיר קצת קרני-שמש סימפטיות אל האולפן האטום (שבע וחצי דקות), וכמובן האפוס הניאו-קלאסי 'פיקשן' באורך 16 וחצי דקות, כולל מקהלה גותית דיגיטלית. בתום האלבום חש המאזין סיפוק עצום, כיוון ש'פאר קורנר' לא מילאו את הדיסק בתבשילים אפויים-למחצה או בסתם תרגילים בהלחנה. זו אמנות בוגרת, החלטית ומנוסה בלי תירוצים, בלי שאלות פתוחות ובלי העמדות פנים שנובעות מהיעדר נסיון. האלבום מעניק הנאה הולכת וגוברת עם כל האזנה, אינספור סודות צליליים קטנים ופרטים סמויים מן האוזן. לא ניתן לאתר שום רצון להתחנף, להשביע רצון או להתאים את החזון הכללי אל קהל מאזינים מוגדר. אפילו אין מלודיות שחוזרות על עצמן שוב ושוב לטובת המתקשים בקליטה.


לסיכום, חובבי המוסיקה של יוניברס זירו צריכים לבדוק בהקדם את אלבום הבכורה של 'פאר קורנר', ולקוות שגם אלבומם הבא יהיה לא פחות מעניין. במשוואה הפרוגרסיבית (קלאסי+רוק=פרוג) אין ספק שההרכב הזה נותן את רוב המשקל למורשת הקלאסית-מודרנית, מתוך בחירה להתרחק ככל האפשר מן המורשת העממית של הרוק מבוסס הבלוז. ועדיין התוצאה הסופית היא פרוג מאתגר, מרתק, מרשים ומעורר השראה אמיתית. מעט מאוד להקות בעולם עושות מוסיקה כמו 'פאר קורנר', ואפשר להבין מדוע: זו עבודה קשה שאינה פונה לקהל-יעד רחב. זה אלבום אלגנטי, שלם עם עצמו, עקבי ביותר, חכם ומתוחכם, מגוון, לרוב קצת קודר -- ועדיין לא מדכא, לא חולני ולא מופשט מדי.

הציון: 9/10

תגובות

***


האלבום השני של פאר קורנר

Univers Zero - Ceux Du Dehors

Present - Triskaidekaphobie / Le poison qui rend fou

Birdsongs of the Mesozoic - The Iridium Controversy

Sotos - Platypus






מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")






ביקורות אלבומים נוספות...







אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il