רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

GG at the GG

Gentle Giant

GG at the GG [dvd]

2006 Alucard Music

UK

108 דקות

blazemonger.com/GG/

ביקורת: תומר רביד

18/07/09

ביקורת-אורח מאת תומר רביד

ב-5 ינואר 1978 הופיעה ג'נטל ג'ייאנט באולם גולדרס גרין היפודרום של לונדון. האולם שימש בשנות ה-60 כאולפן טלוויזיה של הבי-בי-סי, ושם תועדה הלהקה בהופעה במסגרת התוכנית "סייט אנד סאונד" (Sight & Sound). "שנת 1978 הייתה שנה קשה עבור רבים מאיתנו" טוען הכתב-שדרן סטארט מקוני בפתיחת חוברת הדיוידי. ובצדק, לפחות בכל מה שקשור ברוק המתקדם. מלבד מספר אלבומים ראויים לשבח, הפרוג החל להתמסחר ולצור מעין תרכובת זולה יחד עם הפופ של אותה תקופה מה שהביא אל הניאו-פרוג בתחילת שנות השמונים.


ולמרות שהפרוג החל לשקוע והפאנק החל לזרוח, ולמרות שלא היו הרבה נסים בתקופה הזו בכל מה שקשור לסגנון, ההופעה הזו היא ללא ספק אחת ההופעות המגובשות והמרשימות ביותר שיצא לי לשמוע אי-פעם ברוק המתקדם. זוהי הפגנה של כישרון מוזיקלי יוצא דופן במספר כלים שונים ומגוונים מצד כל מוסיקאי בהרכב, לחנים מורכבים אך לא מתמטיים מדי, והפקה מוזיקלית מרשימה ביותר לתקופה. חברי להקת ג'נטל ג'יאנט הצליחו להרכיב ופעה אומנותית וייחודית, והציבו דגל שיהיה מאוד קשה לעבור בקרוב בקרב ההופעות הפרוגרסיביות.


GG at the GG ברמה הביצועית, ההופעה מתקרבת לשלמות יותר מבכל פרמטר אחר, בעזרת רמת דיוק קלאסית וטכניקות מעולם הג'אז. גרי גרין תורם את הזווית הבלוז-רוקית, אך גם נגינת חליל קלילה ונעימה לאוזניים, שתורמת רבות לאווירה הג'נטל ג'יאנטית.


ריי שולמן מציג פה נגינת בס מעט ג'אזית אך גם שולח ידו בכינור, וגם שולט יפה בחצוצרה ובגיטרה. דרק שולמן נותן ביצועים ווקאליים מרשימים במיוחד, חביב על הבס ועל כלים נוספים אותם הוא מנסה במהלך ההופעה. השילוב בין ג'ון וות'רס על התופים והויבראפון ובין קרי מיניר בקלידים, בצ'לו, בויבראפון ובגיטרה מעשירים את הצליל הכולל ותורמים לו שנינות מוסיקלית רבה.


ההפקה המוזיקלית המרשימה לאותה התקופה נקייה ומצוחצחת. לעתים היא נשמעת יבשה במקצת, אבל הכל ברמה הנסלחת. המארז מגיע עם דיסק אודיו (cd) של אותה הופעה, עם כמה בונוסים. הוא פחות שימושי בהשוואה לסרט הדיוידי, בעיקר בגלל איכות הסאונד והמסטרינג, אבל בעיקר מפני שהתמונה חסרה פה מאוד.

ההופעה

כאמור, מבחינה ביצועית ההופעה הזאת מושלמת. אבל ביצוע זה לא הדבר החשוב ביותר בעשייה מוסיקלית. הבעיה היא בחירת הקטעים בהופעה, שאת רובם היה אפשר להחליף, מבחינתי. עדיף היה לקחת קטעים מתוך האלבומים הקלאסיים (אוקטופוס, שלושה חברים וכו'). הם פתחו את ההופעה עם "שבועיים בספרד" (מתוך האלבום דה מיסינג פיס) ועם "פרי האנד". שני הקטעים נחמדים, אבל היה אפשר להחליפם במשהו אחר.

GG at the GG


השיאים העוצמתיים האמיתיים מגיעים כאשר הלהקה נותנת את כל מה שיש לה כדי לצור חוויה קולית וכלית מושלמת, באחד הקטעים האהובים עליי מסוף שנות ה-70 ("און רפלקשן"), קטע שמציג בחמש דקות את כל מהות הלהקה, עם השפעות מגוונות ולחן שנון. הקטע הרביעי (I'm Turning Around) והחמישי (Just the Same) הם מציגים צדדים שונים במוסיקה שלהם.


הקטע השישי (Playing the Game) מצביע על השפעות הודיות מובהקות ושליטה בינונית של דרק על כלי ה'שולברי' הייחודי. בקטע השביעי, גם הוא מתוך 'דה מיסינג פיס' (Memories of Old Days) הם חוזרים להשפעות הקלאסיות ומפגינים שליטה אקוסטית מצוינת. ראויה לציון מיוחד פתיחת-הדואט האקוסטית המצוינת והמרגיעה בין 6 המיתרים של ריי שולמן ל-12 של גרין, ששונה פלאים מסגנון הנגינה הנפוץ יותר של האחרון וזה אחד הדברים שעושה אותה כה יפה.


חבל שמיד אחר כך פוצחת הלהקה בקטע הארד-רוק ממוסחר (Betach Thought We Couldn't do It), שדי סותר את מהות הלהקה. חבל שהרכב עם חומרים כל כך מיוחדים בוחר לבצע קטע כזה. טוב שהקטע הבא הוא "פאני וייז", אולי שיא המופע שלקוח מאלבום הבכורה שלהם. פחות טוב שהמופע מסתיים עם שני שירים קלילים וקצרים (For Nobody ו-Mountain Time).

בונוסים

הקטע Munster מתוך הופעה מגרמניה (1974) סובל מאיכות צילום והקלטה בינוניות, עד כדי כך שקשה להבין מה הולך שם. לעומת זאת, הביצוע של מחרוזת אוקטופוס מתוך תוכנית הטלוויזיה "דה אולד גריי וויסל טסט" (לונדון, 1974), מעולה. חבל שההפקה והתאורה אינם כה טובים, ואין סינכרון מלא בין הצליל והתמונה: תיעוד מאכזב לקטע מוצלח. עוד בבונוסים: דגימות מתוך שני אלבומים (Interview ו-Giant for a Day) בתוספת שתי גלריות תמונות.


לסיכום, GG at the GG של הופעה נהדרת, חובה לכל חובב ג'נטל ג'ייאנט שמכבד את הלהקה (ואת עצמו), ואחת הגדולות בסגנון הרוק המתקדם, ללא שמץ של ספק. הנגנים גדולים, ההפקה המוזיקלית ואיכות התמונה טובות מאוד, וודאי בהשוואה לשנת ההפקה (1978). זה לא שההופעה מושלמת (היאלא), בחירת הקטעים צולעת, הבונוסים סתמיים וגרסת האודיו סובלת מאיכות סאונד בינונית - אך הלהקה מצליחה להמחיש את מהותה הייחודית, ומציבה כאן סטנדרטים גבוהים בהופעה מגובשת, חזקה ובועטת.

פירוט הציונים: 9.5/10 לתוכן,
8.5/10 לתיעוד,
8/10 לבונוסים;
ולכן הציון הסופי: 9/10

***
תגובות ישנות לביקורת זו


עוד מבית ג'נטל ג'ייאנט

Giant on the Box - DVD

Playing The Fool - Live

The Missing Piece




ביקורות אלבומים נוספות...




אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il