רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

Visions by Haken

Haken

Visions

2011 Sensory Records

UK

(71:28)

HakenMusic.com



ביקורת: אורי ברייטמן

15/10/2011

אלבומה השני של להקת הייקן הוא תענוג פרוג-מטאל, אלבום עמוס, מרתק, קיצבי ומעורר. חלפה רק שנה אחת מאז אלבום הבכורה של הייקן, 'אקווריוס', והם עבדו קשה כדי להספיק להוציא את השני מהר מספיק לפסטיבל פרוג-פאואר (ProgPower USA 2011). הוא מאפיל בקלות על האלבום של דרים ת'יאטר מ-2011, ומתחרה על התואר 'אלבום הפרוג הטוב ביותר של 2011' מול עשרות הרכבים דומים בכל העולם. הוא לא חדשני כמו האלבום של אנאקספקט מ-2011, והוא לא מפתיע כמו בילאטרל של לפרוס מ-2011, אבל הוא סוחף ונגיש יותר משניהם יחדיו.


האלבום הקודם גולל את סיפורה של בתולת-ים אומללה, שהקריבה את חייה לטובת האנושות. כאן, באלבום השני, הנושא את השם 'חזיונות' (Visions), אנחנו נאלצים להסתפק בסיפורו של ילד החולם את מותו המוקדם בידי רוצח מסתורי, והמבלה את רוב חייו בנסיון למנוע את המוות הנורא הזה.

בשני המקרים, מדובר בסיפורים צולעים, שלא מחזיקים את האלבום על כתפיהם הצרות: לא קל לרחם על בתולת-ים בודדה, אבל ממש קשה לרחם על ילד שסובל מסיוטים (מי לא סבל מסיוטים בתור ילד?). לכן מדהים לשמוע כיצד מצליחה 'הייקן', להקת פרוג-מטאל סימפונית בריטית, להתעלות על הסיפור החלש שכתב הסולן שלה, רוס ג'נינגס, בעזרת מוסיקה מדהימה המבוצעת בצורה מופתית על ידי צוות מוסיקאי-על.


להקת הייקן
להקת הייקן - מימין לשמאל: צ'רלס גריפית' (גיטרות), תומאס מקלין (בס), דייגו טחיידה (קלידים), רוס ג'נינגס (שירה), ריימונד הרן (תופים), ריצ'רד הנשל (קלידים, גיטרה)


כיום, אפשר כבר לקבוע שהייקן היא סופר-גרופ אמיתית: כל אחד מן המעורבים בפרויקט הזה הוא הנגן האולטימטיבי, ברמה הגבוהה ביותר בז'אנר. שניים מחברי הלהקה זכו לחמם את דרים ת'יאטר, שניים היו חברי להקת טו-מרה (To-Mera), ושלושה מתוכם למדו באקדמיה. זו לא רביעיה ולא חמישיה: הייקן מורכבת מ-6 נגנים, כאשר בכל רגע נתון פועלים שני קלידנים או שני גיטריסטים. מנהיג הלהקה, ריצ'רד הנשל, הוא גם קלידן מדהים וגם גיטריסט מעולה. הבסיסט של הייקן, תומאס מקלין, הוא למעשה גיטריסט פרוג-מטאל עם התמחות בג'אז, שהחל ללמוד בס רק בשנתיים האחרונות, אבל הוא כבר נשמע הרבה יותר טוב מן הבסיסט של דרים ת'יאטר, למשל.


אקלקטיות היא המאפיין האמנותי המרכזי של הייקן: הם אוספים מכל ז'אנר הבא ליד, גם בגלל שהם יכולים וגם מכיוון שהם נשבעו שלא לשעמם אף מאזין, אפילו לא לדקה. זהו צוות אקרובטים מוסיקליים צעירים, כזה שתמיד קופץ בין סגנונות ותרבויות כדי שלא לחטוא בחטא החזרה העצמית.


למעשה, יש כאן הכל מהכל: ריפים מטאליים גמישים ושריריים; מוסיקה סימפונית המזכירה במעט את הפסקול המבריק לסרט של כריסטופר נולאן 'התחלה' (Inception) שהלחין הנס זימר; פרוג-מטאל קלאסי בסגנון דרים ת'יאטר, כצפוי; מוסיקת-קרקס מהירה, אולי בהשפעת ג'ורדן רודס וג'נטל ג'ייאנט; מוסיקה ערבית-אתנית (כן, קצת ים-תיכונית); ת'ראש-מטאל מזדמן עם אפקטים סוערים ברקע; פרוג ווקאלי 'ישן' בסגנון קנזאס; רוק אופראי בסגנון קווין (Queen); אילתורי ג'אז-פיוז'ן עדינים שמסתיימים במהירות רבה, כלעומת שבאו; סולואים וירטואוזיים הדורשים יכולת כתיבה אקדמית ומיומנות מקצועית גבוהה; ואפילו מוסיקת משחקי-מחשב, לרגעים נבחרים.




האלבום שלפנינו מחדד את הזהות העצמאית של הייקן בתור להקה יציבה ופעילה עם עבר מעניין, הווה מרתק ועתיד מסקרן - שהתממש בפסגה האמנותית של הייקן, האלבום 'ההר' מ-2013. נכון לעכשיו, אף להקה בעולם הפרוגרסיב-מטאל לא נשמעת כמוה. יותר מדי להקות פרוג-מטאל הן, בעצם, להקות מטאל רגילות עם קלידן מוצלח או גיטריסט אינטליגנטי, ותו לא. הייקן מורכבת ממוסיקאים שעולם המטאל הוא לא המולדת שלהם, אלא רק ארץ אחת ברשימה ארוכה המרכיבה את הטיול המוסיקלי הגדול שלהם. אפשר לומר שהייקן היא להקת פרוג-מטאל עם מנטליות של להקת פיוז'ן.


Aquarius
אקווריוס - 2010
שני האלבומים שיצרו עד כה הם חוויה מעבר למוסיקה שגרתית - אלו הרפתקאות קולנועיות באורך מלא, גדושות בסצינות אקשן מרהיבות על רקע נופים מקסימים.
באלבום הראשון אפשר היה לאבד בקלות את הידיים ואת הרגליים בתוך סיפורי השחיה, הטביעה והזרימה של בתולת-הים. מעבר לכך, האלבום הראשון היה פשוט איטי מדי (במובן של 'טמפו', מהירות הנגינה), ולכן הרדים במקום לעורר.
כאן, הייקן הידקו את השירים, חיזקו את נוכחות הגיטרות, העצימו את הסינתיסייזרים והגבירו משמעותית את ה'טמפו'. הם צועדים קדימה בביטחון רב יותר, והתוצאה מאיצה את הדופק. האם המוסיקה תלווה אתכם אל תוך חלומות הלילה? כנראה שכן. האם האלבום יותר טוב מדרים ת'יאטר של ימינו? כן, יש להתוודות.


ב-71 דקותיו של האלבום הזה תטיילו בסיוטיו של הילד-נער-איש הזה, שמפחד לחלום וחרד מן השינה. הוא סהרורי, הוא סובל מנדודי שינה קשים, ורוב הזמן לא תתעניינו בגורלו החידתי. מי ירה במי? האם החלום היה נבואה שמגשימה את עצמה? האם ישוב בגלגול הבא? אם השאלות נשמעות לכם מוכרות, אפשר להשוות את הקונספט של 'חזיונות' לאלבום מופתי לחלוטין -- 'סינס' של דרים ת'יאטר. התוצאה: 'סינס' מ-1999 עדיין גובר בנקודות על ויז'נס מ-2011. בלי קונספט מעניין ונהיר, גם אלבום עם מוסיקה מושלמת לא יצליח לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. לכן זה קצת חבל שמר ג'נינגס, הליריקן היחיד בלהקה, לא נעזר בכותב-מילים מנוסה יותר (פורטנוי ופטרוצ'י עבדו קשה על הקונספט של 'סינס', ביחד).


הקטעים החזקים ביותר באלבום הם השלישי ('אינסומניה'), החמישי ('פורטלס') והשמיני (אפוס-הנושא: ויז'נס). ציון לשבח מגיע לקטע השביעי (דת'לס), שיר כמעט-התאבדות, שבנוי בצורה לינארית יותר, ומגשים את מטרתו לבנות את המתח בהדרגה (קרשנדו ריגשי) עד הסוף המוחץ.


השיא של האלבום ויז'נס מגיע, כצפוי, לקראת הסוף: הדקה ה-10 של יצירת הנושא (הקטע ה-8) ומתפרק בהשתוללות קצרה של דת'-מטאל עד תחילת הדקה ה-12. האלבום מסתיים בדיוק כפי שהחל: רביעיית מיתרים קאמרית מנגנת מוטיב עגמומי, כאילו היא אומרת "בואו האזינו לסיפור העצוב של ילד אומלל אחד". אם מאזינים לאלבום ב'ריפיט' (Repeat), מבחינים שהוא בנוי בצורה מעגלית, כך שהסוף הוא למעשה ההתחלה.

לסיכום, לפנינו אחד האלבומים הפרוגרסיביים הגדולים של 2011. הייקן שידרגה את עצמה תוך שנה אחת: הפרויקט השני שלה, למרות הקונספט המגמגם, עולה על קודמו. הרפתקה מוסיקלית לכל דבר ועניין: וירטואוזית, אקלקטית, דינמית, מרתקת, אפלה, אופטימית, זריזה, מרגשת ומסעירה. הייקן של 2011 היא סופר-גרופ אלמוני-למחצה, שמפיק מוסיקה כבירה לקהל שרק מתחיל לגלות אותה. מכיוון שלנו בישראל יהיה קשה מאוד לראות את הלהקה בהופעה חיה, ולאור העובדה שהסאונד החי שלהם פחות מרשים מזה שבאולפן - יש כאן המלצה חד-משמעית שלא להחמיץ את ויז'נס, כדי שגם אתם תוכלו לצרף אותו לחזיונות האישיים שלכם.

הציון: 8.5/10

 מה אומרים הציונים?

 תגובות על האלבום של הייקן





איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il