אינדקטי היא להקת רוק מתקדם פולנית שכבשה בזריזות בלתי-נסבלת את אוזניה של קהילת הפרוג המערבית. זמן קצר אחרי שהוציאה את אלבום הבכורה שלה, "ס.א.ס.ר." (S.U.S.A.R) בשנת 2005, היא הוזמנה לפסטיבלים, זכתה בפרסים וקטפה בקלילות ביקורות משתאות ממיטב הפרוגרים של מערב-אירופה וארה"ב. זה לא שכולם אוהבים פתאום את פולין (הם לא), למדו פולנית (כאן לא צריך) או נואשים בחיפושם אחרי רוק מתקדם מעניין מחוץ למולדתם (לרוב לא ממש) -- אינדקטי היא פשוט להקה שאי אפשר להתעלם ממנה.


דווקא בגלל שחברי אינדקטי ידעו שלא יגיעו רחוק בזירה הבינלאומית עם שירים בפולנית, הם מתמקדים כאן ביכולות אינסטרומנטליות נטו. הטריק הבסיסי של אינדקטי הוא השילוב הקשה-לביצוע בין מטאל אכזרי ופרוג קלאסי-סימפוני. שילוב זה מתממש, למשל, בכינור המהדהד של אווה יבלונסקה, התאומה הפולנית של אדי ג'ובסון האגדי. כשמצטרף אליה הנבל (כן, נבל) של אנה פאבר, שתי גיטרות חשמליות שמסוגלות לפלח יהלומים באיבחת-מיתר, סלאפ-בס חסר-רחמים וסוללת-תופים מחרידה מאת ואפז'ינייץ דראמוביץ' -- אתם כבר מתמודדים עם צבא שאי אפשר להביס בלי להשתמש בנשק גרעיני.


העוצמה של אינדקטי היא פרי הפקה מוסיקלית מבריקה לא פחות משהיא מלאכת-מחשבת של עיבודים מאוזנים. אינדקטי נעה משיא לשפל, מהתמוטטות-עצבים להרהור נוגה, מדהירה חייתית אל מנוחה עמוקה בצד הדרך. מכיוון שאף אחד מחברי ההרכב לא מתייחס לעצמו כאל כוכב של סולואים, ומכיוון שלכולם נסיון רב בעבודה קבוצתית בתזמורות סימפוניות ובהרכבים אחרים -- הם שועטים קדימה בגוש אחד, מגבים בנאמנות איש את רעהו, ונשמעים כמו סיירת פרוגרסיבית שחושלה במלחמה ארוכה. המלודיות מושפעות ממוסיקה מזרח-תיכונית באותה מידה שהן מושפעות מהרכבים כמו קינג קרימזון או טול (Tool).




"ס.א.ס.ר." הוקלט באולפן באופן חי, כשכל חברי הלהקה מנגנים יחד, ללא הפרדה. העובדה הטכנית הזאת מסבירה רק חלק מן הכוח המבהיל של האלבום הזה. מנהיג ההרכב, המתופף מר דראמוביץ' (שימו לב לשם המשפחה הקיצבי) מאוהב במשקלים אסימטריים, אבל יותר מכל הוא אוהב להחליף משקלים באופן תדיר, כדי שלא יהיה לנו משעמם. המערכת שלו הוקלטה בצורה מופתית, היא תופסת את מירב הנפח האפשרי, ולמעשה מחזיקה על כתפיה את ציר ההקלטה. צמד הגיטרות לא משתלט על המיקס אף לרגע, ובמרכז נותר מספיק מקום בשביל הכינור של יבלונסקה, אפקטים קוליים למכביר, תופי טאבלה, ולעתים גם איזה דיג'רידו (Didgeridoo), כלי נשיפה אבוריג'יני.


רוב האלבום אינסטרומנטלי, ובמרחב הזה מצויה תמצית כוחו הרב-תרבותי. עם זאת, לשניים מן הקטעים הוזמן לאולפן הזמר מריוס דודה, סולן ובסיסט להקת ריוורסייד (גם היא פולנית). השירה שלו, באנגלית עם מבטא מזרח-אירופאי קל, מאווררת מעט את האלבום. אך מהר מאוד הוא עצמו בורח מן האולפן ביבבות רמות, כאשר הוא מגלה את קיבורת הזרוע של אינקדטי וחבריה. הלהקה רק השתמשה בו בשביל שיהיה אפשר להוציא שני סינגלים לרדיו, לא יותר ולא פחות.


בהאזנה ראשונה נדמה כאילו יש משהו שגרתי במטאליות של אינקדטי, וכאילו התוספות הסימפוניות הן רק בגדר תבלין קטן, או קישוט על העוגה. לוקח קצת זמן כדי להבחין בבנייה השיטתית, הסבלנית, של הקטעים; בעיבוד החכם, שיודע לבנות את השיא בקפדנות; בהפקה האולפנית שמצליחה לערום יחד כל כך הרבה כלים רועשים ולהשאיר את כולם נקיים וברורים; בבחירה שלא להפגין וירטואוזיות ריקנית, ולהתמקד בייצור דינמיקה קבוצתית שהתוצאה שלה היא סדרת קליימקסים פרוג-מטאליים בוערים, מבעיתים אך מהוקצעים לחלוטין.


קל לתקוף את האלבום בשתי זוויות: הראשונה היא העובדה שהאלבום עצמו לא לגמרי מגוון, ושרוב הקטעים חורשים את אותו שדה מוסיקלי מכיוונים דומים; השנייה היא שאין מורכבות רבה בדרך שבה אינדקטי מפתחים את המוטיבים הבסיסיים שהם מציגים. שתי ההסתייגויות הללו הן מוצדקות ולגיטימיות, אך הן לא יכולות למוטט או לפגוע ברושם הסופי של המוסיקה עצמה: חיל ורעדה. אינדקטי לא מתיימרת לכתוב את המלודיות המורכבות ביותר בעולם הפרוג, וגם לא להמציא מחדש את הז'אנר. לעומת זאת, היא מצליחה להציב סטנדרטים גבוהים של עוצמה בלתי מתקבלת על הדעת, כאלו המותירים הרכבים מפורסמים רבים הרחק-הרחק מאחור.

לסיכום, "ס.א.ס.ר." הוא אלבום מפלצתי של להקה חדשה בשטח, אך מנוסה ומשופשפת לגמרי. חובה לתפוס אותם בהופעה חיה, אבל הסיכוי לכך הוא כל כך נמוך עד שעדיף פשוט להתנפל על האלבום. מעבר לאנרגיות העל-אנושיות, הביצועים החורכים והתופים המשפדים, יש כאן אלבום מופק-היטב, עם סאונד נפלא שהולך עד הסוף. המיזוג בין נבל חידתי, כינור מייבב, גיטרות חדות ואוגדת-תופים מפוארת הוא שיא חדש של הפרוג הפולני בפרט, והפרוג האירופאי בכלל. ההרכב ממושמע כמו נבחרת קונג-פו, אך פראי כמו קבוצת טיגריסים שהרגע נמלטו מגן החיות. קשה להאמין כל פעם מחדש שלהקה כזאת משוטטת חופשית ברחובות פולין, בלי לחטוף מאסר-בית על המקום. לא להחמיץ את אינדקטי בשום אופן, במיוחד אם פרוג-מטאל הוא הלחם והחמאה שלכם.

הציון: 9/10

תגובות

---

עוד ביקורות והמלצות

אינדקטי - אידמן - האלבום השני

אס-ג'י-אם - אין גלוריאס טיימס

קינג קרימזון - ת'ראק

---

מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")

 

ביקורות אלבומים נוספות...