 |
| ||
ביקורות אלבומים
| |||
|
אדריאן בלו, רוברט פריפ, טוני לוין וביל ברופורד תיעדו כאן את שתי ההופעות האחרונות של קינג קרימזון בשנות ה-80, באולם ושמו "ספקטרום" בעיר מונטריאול, קנדה (או כפי שהצרפתים של קוויבק מכנים את העיר: "מונריאל"). כשהקליטו את ההופעות, הם ידעו שהן האחרונות בסיבוב ההופעות הנוכחי. אך אף אחד מחברי הלהקה, מלבד רוברט פריפ, לא ידע שהלהקה תתפרק בתום הסיבוב, ותתכנס מחדש בשנות ה-90.
ההרכב, ששמו האמיתי היה צריך להיות 'דיסיפלין' (אך נזנח מסיבות מסחריות גרידא), מפגין כאן ביצועים מפילי-לסתות מול קהל אקסטטי. 'אבסנט לאברז' מצליח להפוך את שלושת אלבומי האולפן של שנות ה-80 - האדום, הכחול והצהוב - למוצרים קרים ומיותרים. ארבעת חברי ההרכב נמצאים בכושר אולימפי, וכל היצירות זוכות כאן לתרגום אנרגטי, מורחב ומשופר. מלבד היצירות העכשוויות של תקופת 'דיסיפלין', פריפ מצ'פר את הקהל ומתיר להרכב לבצע שתי קלאסיקות משנות ה-70, הלא הן 'רד' (Red) ו'לארקס טאנגז אין אספיק 2', שתיהן מבוצעות לא רע בכלל. חלק מן ההוצאות-לאור בלייבל הפרטי של רוברט פריפ, די-ג'י-אם (DGM), היו בלתי מוצדקות. חלקן פנו לקהל מעריצים 'שרוף', אספנים ואנשים אובססיביים ללהקה. אבל 'אבסנט לאברז' הוא חריג מלבב: ההקלטה מושלמת, ההרגשה ה"חיה" מושלמת, האילתורים מדודים ומעניינים, הביצועים לא יכולים להיות טובים יותר, והתוצאה היא אלבום כפול שמהווה מבוא יעיל לקרימזון בגרסת האייטיז. באולפן, באותה תקופה, הם נשמעו לעתים קצת קפואים ומנוטרלים, לעתים מהוססים ועדינים מדי. אבל כאן, מול קהל אוהד, הם נותנים לעצמם להעלות הילוך, להגביר את הטמפו ולתת את הכל. אפשר לומר ש'אבסנט לאברז' מסוגל לתקן את הרושם הכללי של קינג קרימזון בשנות ה-80, לבדו לגמרי. זה אלבום שאמנם לא מייתר את התוצרים האולפניים בשנים 1980-1983 אבל בהחלט הופך אותם לאבטיפוס ראשוני, שעליו אפשר להתקדם ולהשתפר על הבמה. אין הרבה הופעות כל כך שמחות ומשוחררות של קרימזון - אווירת הטרור של פריפ לא קיימת, והחבורה פשוט מאושרת לסיים את הסיבוב המפרך שלה.  קינג קרימזון בהופעה חיה ב-1984 גם הדיאלוג החופשי והחבר'המני של אדריאן בלו עם הקהל הקנדי מנטרל מתיחויות ופערים אפשריים. לכן, אפילו שירי "פופ" שנשמעו מעט מאוסים באלבומים המקוריים, בעיקר בשניים המאוחרים (Beat ו-Three of a Perfect Pair) עובדים כאן הרבה יותר טוב, וזורמים בלי תסביכי נחיתות. אפילו תת-להיט כמו 'הארטביט' (HeartBeat) לא מכעיס כמו בגרסה האולפנית שלו. חלוקת הקרדיטים הסימפטית לצוות סיבוב ההופעות בסוף המופע מעוררת הערכה מיוחדת בנוף המנוכר של תעשיית המוסיקה האמריקנית.
שני הדיסקים של 'אבסנט לאברז' זורמים כל כך מהר, בלי אף קטע חלש, ומזל שאפשר לשמוע את שניהם ברצף, אם ממירים את הדיסקים לגרסה דיגיטלית עבור הנגן הנייד. הסיבה שבגללה האלבום מקבל ציון "טוב" בלבד, היא שהחומרים עצמם כבר הופיעו בשורה ארוכה של אלבומים וסרטי וידאו, ושבסופו של דבר אין כאן הפתעות אמנותיות מהותיות.
|
עוד ביקורות על אלבומים של קינג קרימזון
דז'ה וורום - דיוידי / Deja Vroom DVD
אין דה קורט - In The Court of the Crimson King
אין דה ווייק אוף פוסיידון - In The Wake of Poseidon
לארקס טאנגז אין אספיק - Larks' Tongues in Aspic
סטארלס אנד בייבל בלק - Starless and Bible Black
קונסטרקשן אוף לייט - The Construkction of Light
דה נייט ווטש - The Night Watch