רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

Gritaré by Matraz

Matraz

Gritaré

2004 CD Mylodon Mylo

Chile

(60:50)

facebook.com/matrazprog



ביקורת: אורי ברייטמן

12/09/14

אלבום האולפן השני של להקת מאטראז, גריטארה מ-2004, הוא ללא ספק אחד מאלבומי הרוק המתקדם המשובחים ביותר שיצאו אי-פעם ממדינת צ'ילה, וכמובן גם יותר מכך. הוא נוטה לשילוב בין ג'אז-פיוז'ן, פרוגרסיב סימפוני עם תבלונים של פרוג-מטאל. השירים מבוצעים בשפה הספרדית על ידי זמרת פנטסטית בשם לורטה צ'פארו. כל חברי הלהקה הם וירטואוזים, כאשר הלחנים והעיבודים מעידים על בשלות מוסיקלית מלאה, השראה אמיתית, סבלנות ומחשבה מעמיקה.


שבע יצירות באורך כולל של 60 דקות מרכיבים אלבום רציני ומעורר-כבוד, שתענוג להעמיק בו שוב ושוב, לאורך זמן. משמעות השם 'מאטראז' בספרדית הוא 'צפחת', סוג של בקבוק. משמעות שם האלבום 'גריטארה' בספרדית הוא 'אצעק' (זאת אומרת, 'אני הולך לצעוק'). הלהקה נוסדה בעיר סנטיאגו ב-1996, הקליטה כמה דמואים, אלבום אולפן ראשון ('טיאמפו') ב-2001, ועברה גלגולים רבים עד שהצליחה להשיג את הזמרת המקצועית שחיפשו, ללטש את החומר ולהיכנס לאולפן ב-2003, להקליט את יצירת המופת שלה.


המוסיקה ב'גריטארה' דינמית מאוד: האנסמבל משייט במיומנות בין קטעי דרמה מלכותיים בליווי סוללת כינורות תזמורתיים, כסאח כמעט-מטאלי ואילתורי ג'אז-פיוז'ן מפותלים. המגמה היא לקטנית (אקלקטית), ועיקר המלאכה היא חיבור התפרים עד קבלת חליפה מחוייטת. הלהקה לא חוששת מפואמות סימפוניות גרנדיוזיות באורך 18 דקות, כמו היצירה המסיימת 'סוברויויאנטה', אבל מאפשרת גם אוויר לנשימה עם קטע קצר-יחסית, בשם R.E.M באורך 4 דקות בלבד.


הקלידן דייגו אבורטו מספק את עמוד השדרה המלודי וההרמוני של רוב היצירות באלבום, וקשה לדמיין את הקומפוזיציות של מאטראז בלעדיו. אך שיתוף הפעולה המבריק בין אבורטו ובין הגיטריסט המשכיל והיצירתי קלאודיו קורדרו מאפשר למוסיקה להמריא לגבהים שהיא מחפשת. העבודה הריתמית המפוארת של מרצ'לו סטוארדו מעידה על רקע ג'אז-פיוז'ן מוצק ובטוח. סטוארדו מתואם בצורה מושלמת עם הבסיסט המשובח חורחה גארסיה - והתוצאה היא הרכב שהמילה 'רוק' קטנה עליו, ושעבר את כל הגיבושים המוסיקליים בהצטיינות יתרה.


להקת מאטראז בהופעה
להקת מאטראז בהופעה
מימין לשמאל: דייגו אבורטו, חורחה גארסיה, לורטו צ'פארו, מרצ'לו סטוארדו, קלאודיו קורדרו


בשביל להפוך להקה טובה ללהקה יוצאת-דופן, אי אפשר בלי להתחמש בסולן כריזמטי - וכאן נכנסת לתמונה הגברת לורטו צ'פארו. מורה לפיתוח קול בהכשרתה, מלאת התלהבות והשקעה, היא מצליחה לקלוע בול בכל תפקיד וקאלי מורכב שניתן לה, כולל צליפות מושלמות לחצאי-טונים מאתגרים, עליות ומורדות, החלפות מצבי-רוח ואפילו כמה רגעים של מאצ'ואיזם נשי מהסוג שלא נתקלים בו בלהקות מערביות. היא זו שנותנת פנים אנושיות למוסיקה.


קחו את תצוגת התכלית התיאטרלית של צ'פארו, שמגישה כל שיר כאילו הוא קרב אחרון לחיים ולמוות, ביחד עם ארבעת המקצוענים המקיפים אותה, ותקבלו הרחבת-אופקים תרבותית ראויה בהחלט. בשנים שלאחר הוצאת האלבום (2005-2014) לא עשתה מאטראז שום דבר משמעותי מלבד הופעות מזדמנות, אבל 'גריטארה' הוא אלבום שכדאי להתעמק בו, בלי קשר לצ'ילה או לסצינה הדרום-אמריקנית. להקות צ'יליאניות מצויינות נוספות כמו לוס חאיבאס (Los Jaivas), מאר דה רובלס (Mar de Robles) או אקינטון רטארד (Akinetón Retard) הדגישו כיוונים קצת שונים: פולק-פרוג, ג'אז-פרוג ואוונגארד-רוק, בהתאמה.





האלבום הוקלט בהופעה חיה ולא עבר כמעט שום תוספות באולפן העריכה. השימוש בהקלטה חיה מקרב את מאטראז לשיטות העבודה של הרכבי ג'אז-פיוז'ן רבים. אמנם סאונד הפסנתר המסונתז של אבורטו נשמע לעתים מעט דל כשהוא מבודד, אך הדיאלוגים המרובים של הקלידים עם סוללת האפקטים של קורדרו הגיטריסט כמעט הופכים את הפסנתר והגיטרה לכלי אחד, שאפשר לקרוא לו פסינטרה. סולו הבס-פרטלס של סטוארדו בפתיחת היצירה 'קונדור' חורג מגבולות הז'אנר, הזמן והמקום. הדיקציה הקולחת של צ'פארו מעוררת חשק עז להירשם לקורס מהיר בספרדית, ומן הסתם דוברי שפה זו יהנו אף יותר מהאלבום.


הסיווג השגוי של האלבום כפרוג-מטאל עושה עוול ל'גריטארה' בפרט ולהרכב בכלל. חמשת הצ'יליאנים יוצרים פרוג סימפוני עשיר, עדין, מגוון ונעים מאוד לאוזן. התפוקה הדלה של החברים, במבחן מספר האלבומים, אולי מוצדקת לאור הכנות האמנותית המשכנעת של 'גריטארה' - כל המוסיף, גורע. מי שעדיין לא חווה אלבום פרוג דרום-אמריקני יכול להתחיל כאן, ולחשוב קצת על היתרונות והחסרונות בהאזנה לשפה זרה: זה אולי לא מקסים כמו איטלקית, אבל זה הרבה יותר ערב לאוזן מפולנית או צ'כית.

לסיכום, קצפת הפרוג הצ'יליאני מונחת לפניכם, מוכנה להיכרות מעמיקה שיכולה להימשך שנים. אלבום כמו 'גריטארה' לא פוגשים כל יום, והוא יכול ללוות אתכם בדרכים וללמד את כולנו פרק נוסף באוניברסליות של הרוק הפרוגרסיבי. מי שטייל בדרום אמריקה אולי יחווה את האלבום בצורה טובה יותר ממי שהתרבות והשפה זרים לו, אבל המוסיקה הפרוגרסיבית שהוקלטה בסנטיאגו כל כך קולחת ומעניינת עד שהיא מצליחה לחלוף על פני כל הגבולות הגיאוגרפיים בדרכה אלינו.

הציון: 8.5/10

 מה אומרים הציונים?

 הוסיפו תגובה

***

 עוד אלבומים באותו כיוון שכדאי לבדוק




איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il