לא הייתי מודע לקיומה של להקת "פלאואר קינגז" עד ששמעתי וראיתי את רוינה סטולט על הבמה, עם הסופר-גרופ "טרנסאטלנטיק" בשנת 2000. נגינת הגיטרה המבריקה שלו, והתרומה הקולית המיוחדת שלו לאלבום הבכורה שלהם (SMPTe), היו כמה מן הדברים המרעננים ביותר ששמעתי במשך זמן רב. לא ידעתי ש"פלאואר קינגז" היתה אחת מן הלהקות הטובות בשוודיה; בהתחשב בכמות ובאיכות המוסיקה הפרוגרסיבית הגדולה שיצאה אז מאותה מדינה, זה אמר הרבה.


"בואו לפגוש את הפלאואר קינגז", דיוידי כפול, הוקלט באולם ה"שטאטסטיאטר" (Stadsteater), בעיר השוודית אופסלה (Uppsalla), ביתם של חברי הלהקה. תאריך ההקלטה: עשרה בפברואר 2003. זו לא הופעה חיה אמיתית, אלא יותר בכיוון של הקלטה אולפנית חיה, עם כמה אורחים באולם. קומץ האנשים בקהל בקושי מופיע בצילומים, והם כנראה נדרשו להישאר שקטים במהלך ההופעות. לדעתי, זה הורג כל שמץ של אווירת הופעה חיה.





כדי שתבינו למה אפשר לצפות מהחבר'ה האלה, יש בדיוידי הזה רק 6 "שירים", אבל הם נמשכים למעלה משעתיים. זה אופייני מאוד ללהקה, שרוב אלבומיה הם מפלצות כפולות, שלעתים סובלים מעודף של "ממלאי מקום" ("פילרים"). הפלאואר קינגז הם לא תמיד קלים להאזנה, ודורשים די הרבה סבלנות כדי לצלוח את יצירותיהם הארוכות -- שהן הרוב.


ההופעה נפתחת באפוס (אני נשבע להשתמש במילה הזאת, 'אפוס', רק פעם אחת) "האמת תשחרר אותך", סוויטה באורך 31 דקות שפתחה את אלבומם "אנפולד זה פיוצ'ר" (Unfold the Future) משנת 2002. הקטע הזה הוא רוק מתקדם בשיא יומרנותו: יכולת מוסיקאית מפילת-לסתות, רגשנות מוחצת, ויותר שינויי-משקלים מכל מה שתמצא בקטלוג שלם של להקה רגילה. מבחינתי, השיר נמשך זמן רב יותר מדי, והורדה של 10 דקות לפחות היתה רק מועילה לו.


על הבמה, ולצידם של חמשת חברי הלהקה הרגילים, אפשר למצוא את מנהיג להקת "פיין אוף סלביישן", דניאל גילדנלואו. הוא הוסיף גיטרות, קלידים, כלי הקשה, והמנעד הקולי הבלתי-יאומן שלו. עוד באורחים היה האסה ברוניאוסון, מהלהקה "פלייניג פוד סירקוס", שהוסיף כלי הקשה וקצת שירה. שבעת הוירטואוזים הללו הצליחו ליצור מחדש בקלות, ולעתים אף לשפר, את העיבודים המורכבים ביותר בעבודה האולפנית שלהם.





תוכנית הדיוידי נעה כל הזמן בין שירים בהופעה ובין צילומים מאחורי הקלעים. זו היתה אחת הפעמים הנדירות שבהן זה הפריע לי, בהתחשב באורך של כל קטע. לדוגמה, "גן החלומות", המורכב משמונה-עשרה חלקים ושישים דקות, המפלצת שפתחה את אלבומם "פלאואר פאואר" (1999). הלהקה החליטה, באדיבותה הרבה, לפצל אותו לשני חלקים (הראשון: 27 דקות; השני: 17 דקות), ולהפריד את שני החלקים בקטעים מאחורי הקלעים. אל תתנו לאורך הקטעים להרתיע אתכם: זה קטע מהמם.


פלאואר קינגז מצליחים לשלב את הצלילים והמוסיקה של ג'יימס טיילור, דיפ פרפל, לד זפלין, בוב מרלי, פינק פלויד ואל דמיולה, לתוך שיר אחד. כן, ככה הם נשמעים. רוינה סטולט מחלק את תפקידי השירה עם הנס פרוברג (גיטרה+שירה). לפרוברג יש קול רגיל יותר, אבל נעים לאוזן. הקול של סטולט הוא יותר מאונפף וחלקלק, והוא נוטה להדגיש את המילים יותר מדי, ועדיין להישמע טוב מאוד. הוא באמת מיוחד.


נכון לתחילת 2006, לא ראיתי את פלאואר קינגז בהופעה חיה אמיתית, אבל הם היו די משעממים לצפות בהם בדיוידי הזה. הכל נראה קצת כמו תזמורת קטנה של רוק מתקדם. כדי להחמיר את העניין, הם שילבו כל מיני קטעים מוזרים, כמו מחול מודרני, להטוטנות, בלט או מופע-אש, כולל צילומי נוף שוודיים, במהלך חלק מהשירים. האם הם לא צפו קודם לכן ב"דה סונג רימיינז דה סיים" של לד זפלין, למען השם? גם תנועת המצלמה והעריכה אינם עוזרים הרבה. למרות שהבמאי השתמש בתנועות איטיות, ובלי לשנות זוויות יותר מדי, הוא לעתים התעלם מן המוסיקאי שמבצע את הסולו הנוכחי, ולעתים המצלמה פשוט זזה בלי שום מטרה על הבמה; האורחים (גילדנלואו, ברוניאוסון) בקושי קיבלו זמן-מצלמה.





השירים בדיוידי השני הם קצת פחות מעניינים משתי היצירות הגדולות שממלאות את הדיסק הראשון. כל זה נכון, כמובן, עד שמגיעים ל"מגנום-אופוס", בן 26 הדקות, העונה לשם "סטארדאסט ווי אר" (Stardust we are), שסוגר את המופע. לפני זה, מקבלים ביצוע לא מי יודע מה באורך 23 דקות ל"הומאניזימו" (Humanizzimo), מאלבום-סולו של סטולט משנת 2001 שנקרא "דה פלאואר קינג"; אחריו, הקטע האינסטרומנטלי "סירקוס ברימסטון" עם השפעות קינג קרימזון; מלווה אותו "סיילנט אינפרנו", הבחירה השנייה מתוך האלבום "אנפולד דה פיוצ'ר" (Unfold the future).


אולי הייתי כבר מותש אחרי הדיוידי הראשון, או שהיו שירים טובים יותר שהייתי מעדיף לשמוע כמו "איי אם דה סאן" (I am the sun) או "צ'רץ' אוף יור הארט" (Church of your heart). ועדיין, אפילו שיר בינוני של פלאואר קינגז לוקח את רוב המתחרים הפרוגרסיביים שעובדים שם בחוץ.


חלק מהתוספות "מאחורי הקלעים" היו מעניינות, אבל הרוב היה חסר טעם. זה בטח לא עוזר כשהם מדברים רק שוודית; ואפילו אם אתם מבינים שוודית, עדיין קשה מאוד לשמוע את הדיאלוג, שמופיע בעוצמת-קול נמוכה. הדיוידי מוצג, אמנם, רק בפורמט פי-סי-אם סטריאו (בלי דולבי סראונד"), אבל הוא אחד המיקסים הטובים ששמעתי. כל כלי וכל זמר נשמעים היטב, ומאוזנים כמו שצריך במיקס הסופי. גם איכות הוידאו טובה מאוד.

לסיכום, מדובר במסמך מרשים המתעד את המוסיקה והביצועים של פלאואר קינגז. חלק מהביצועים יגרמו לראש שלכם לנוע מצד לצד מתוך יראה ותדהמה. במיוחד מרשימה הנגינה של המתופף הצעיר שלהם (זולטן צ'ורש), שהצטרף ללהקה בשנת 2002, בדיוק בזמן כדי להשתתף באלבום "אנפולד דה פיוצ'ר" ובדיוידי הזה. לראות את צ'ורש מתפרע על התופים מאחורי הקלעים היה אחד הדברים היותר-מעניינים בדיוידי הזה. גם סטולט נמצא כאן בשליטה מלאה, ונגינת הגיטרה שלו מסחררת ביותר. הגיע הזמן שתפגשו גם אתם את ה"פלאואר קינגז".

הציון על הביצוע: 7/10
הציון על ההפקה: 8/10

• ביקורת זו מאת פול רוי (Paul Roy) פורסמה במקור באתר BlogCritics.com



• הביקורת המלאה תורגמה מאנגלית ע"י אורי ברייטמן, באישורו המלא והכתוב של המחבר המקורי



• אתר ביקורות הדיוידי של פול מ' רוי נקרא ConcertDvdReviews.com

---

פלאואר קינגז - אדם וחווה

פלאואר קינגז - פלאואר פאואר

פלאואר קינגז - פרדוקס הוטל

פלאואר קינגז - סטארדאסט ווי אר

---

מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")

 

---

אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il