רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

Mirthkon - Vehicle

Mirthkon

Vehicle

2009 AltrOck Productions

USA (Oakland, CA)

(69:11)

Mirthkon.com

ביקורת: אורי ברייטמן

06/11/09

להקת מירת'קון מברכת את מאזיניה על רכישתם המוצלחת, מיד בקטע הראשון של אלבומה, "ויאקל" (רכב, בעברית). זה נשמע בתחילה כמו פרסומת לאוטומוביל אמריקני משנות החמישים. תוך מספר שניות הסיפור הולך ומאבד איזון עד שהוא מתייצב על מישור הטירוף המדויק והשנון שמאפיין את האלבום כולו. חוש הומור זאפאי, מנטליות של רוק באופוזיציה, כאילו-ג'אז שלמעשה נכתב כמעט כולו מראש, גיטרות מטאליות ששולחות אגרופי-קצב מדי פעם -- ומעל לכל, לחנים ועיבודים חכמים ומעניינים הרבה מעל לממוצע בעולם הפרוג השחוק-לעתים.


האלבום ארוך למדי, כמעט 70 דקות הנפרשות על פני 14 קטעים מהירים, קונטרה-פונקטיים וגדושים בתוכן. הברכה הפארודית מרכיבה את הקטע הראשון והקצר (רק דקה), שמתפרץ לאיתור ג'אז חופשי בקטע השני, ועובר לקטע קצר ("בננה") ומופק-היטב, שנשמע כמו תאומו הסיאמי (העדין) של מיסטר באנגל. מהקטע הרביעי ("אוטומטון") ועד השביעי ("דדילונגלגז") נחשף המאזין ליצירות המוסיקליות המעניינות ביותר באלבום. הן אינסטרומנטליות כמעט לגמרי, מורכבות להחריד ודורשות מספר רב של האזנות כדי לעכל, לעבד, להפנים ולהנות באמת. הקטע החמישי, "זאגאנק" הוא הברקה של ממש, למרות שבפועל הוא נמשך רק חמש דקות.


חברי להקת מירת'קון
חברי להקת מירת'קון - הרכב רוק מתקדם אמריקני; אוקלנד, קליפורניה

הצליל של מירת'קון, שאותו אפשר להגדיר במשפט אחד "הנרי קאו פוגשת את זאפה", מציג מחלקת כלי נשיפה מגוונת: פיקולו, חליל צד, המון קלרינט (גם רגיל, גם בס), שלושה סוגי סקסופונים (אלטו, טנור, בריטון). המאזין הפרוגרסיבי שאוהב ומעריך את השילוב בין כלי נשיפה ג'אזיים ובין דיסטורשן מטאלי, יוכל להתמודד עם "ויאקל". היצירות נכתבו ברובן על ידי וולי שארולד (מייסד ההרכב) ושותפו, הגיטריסט רוב פאמפלי. ההפקה המוסיקלית המדויקת והנקייה מעבירה את כל הדקויות עד אחרון הפרטים, עם הפרדת ערוצים מושלמת ואפס שגיאות.


דווקא אורכו של האלבום הוא בעוכריו: שישים ותשע דקותיו אינן הכרחיות. אפשר היה לחתוך כאן לפחות 25-30 דקות, במיוחד את שלושת הקטעים האחרונים, שמאופיינים בדלילות רעיונית, עודף סולואים, בזבוז זמן יקר, חזרה על מוטיבים קודמים -- ולכן מעייפים מאוד את המאזין הממוצע. כך ניתן היה להישאר אך ורק עם החומר המצטיין, וליצור אלבום נגיש, צליח ואזין. ההאזנה לאלבום מתחילתו ועד סופו קשה למדי כעת, ולא רק בשל האינטנסיביות של הלחנים. זהו העומס המשותף שיוצרת מחלקת הנשפנים (קרולין וולטר + ג'יימיסון סמלץ) עם שתי הגיטרות החשמליות הכבדות-למדי של שארולד ופאמפלי (בלי להזכיר את הבס המחודד של נט הוקס). כמה טוב שניתן לערוך גרסה מקוצרת של האלבום, בגרסתו הדיגיטלית, על המחשב.





אלבומי רוק מתקדם רבים כיום מאופיינים בלחנים טובים, עיבודים גרנדיוזיים וסולואים גדולים מהחיים. אצל מירת'קון, העניינים שונים בתכלית: הלחן נמצא בעדיפות ראשונה, ואפשר להרגיש בקלות את העובדה שהרוב נכתב מראש על ידי מוסיקאים בעלי ידע אקדמי. הכתיבה מבוססת על קונטרה-פונקט רצחני, קוים מלודיים שנונים ביותר, ועל נגינה מהירה ומדויקת. כל שאר האלמנטים, מלבד עיבודים (שהם מוקפדים אך לא מספיק מגוונים בשביל אוזן אנושית סבירה), אינם מודגשים כאן. הסולואים טובים אבל לא יוצאי דופן, השירה לא משחקת תפקיד דרמטי או מרגש מלבד אתנחתא קומית קלה, ועל ליריקה אין מה לדבר (הכל בדיחה אחת גדולה). זו מוסיקה של מלחינים למען מלחינים, אבל היא משעשעת, מאתגרת ומעניינת בכל קנה מידה.


Mirthkon - Snacks - 2013
Snacks - 2013
ארבע שנים אחרי אלבום הבכורה, הוציאה מירת'קון אלבום שני, מעולה גם הוא. עשרה קטעים באורך 54 דקות מרכיבים אלבום דומה באיכויותיו לראשון, עם שיפורים קלים באיכות ההפקה ובהידוק העיבודים. השני קצר ומהנה יותר, כך שאפשר לומר שהלהקה למדה לרסן את עצמה, ולהעמיס פחות חומר על המאזין. ברמה המוסיקלית, שני האלבומים של מירת'קון מומלצים כמעט באותה מידה. לכן, שווה לבדוק גם את 'סנאקס' (חטיפים) שיצא ב-2013.


במבט-על על המוצר הראשון מ-2009, ניתן לזקק מתוך 69 הדקות את 40 הדקות המבריקות-באמת של שארולד וחבריו. במיטבה, מגשרת מירת'קון בין השנינות והרהיטות של הג'אז המודרני ובין העוצמה והדיוק של המטאל הפרוגרסיבי. ברגעי השפל שלה, שאינם כה רבים, היא עוד להקת ג'אז מתוחכמת-מדי, שמנגנת בעיקר במועדונים קטנים. תנו להם צ'אנס, ולו בשביל שבעת הקטעים הראשונים באלבום - השאר זה בונוס או טעם נרכש, תלוי מי המאזין ועד כמה הוא אוהב את זאפה, כלי נשיפה, ג'אז-רוק או אפילו ג'אז-מטאל (כן, יש חיה כזאת).

לסיכום, האלבום הראשון של מירת'קון הוא תרגיל מהנה בהלחנה פרוגרסיבית קונטרה-פונקטית המשלבת בין רוק, מטאל וג'אז. הפקה מוסיקלית קפדנית באופן קיצוני, המדגישה את המורכבות המיוחדת של הלחנים, מעניקה לאלבום כולו צלילות חריגה. חבל רק שהאלבום כה ארוך, כך שהקומפוזיציות המעניינות והמגובשות ביותר נבלעות בין כמה קטעים בינוניים למדי.

הציון: 8.5/10

***


אלבומים מומלצים דומים




מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")





אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il