חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

ביקורות אלבומים

שלמה גרוניך

צמר גפן מתוק

הד-ארצי 1982 (רימסטר: 2004)

ישראל

(69:06)

ShlomoGronich.com

ביקורת: אורי ברייטמן
22/4/04

צמר גפן מתוק - שלמה גרוניך

אלבום הסולו הטוב ביותר של שלמה גרוניך לא היה מוזכר כאן, במדריך העברי לרוק מתקדם, לולא הקטע הסוגר "לונה פארק", יצירת-מופת קטנה של פרוג-רוק עברי מקורי. 'לונה פארק', כמו יצירות רבות אחרות של גרוניך, מוכיחה היטב עד כמה ישראל היתה (ונשארה) קטנה עליו. היצירה נכתבה במקור עבור להקת "רעמסס", שניגנה בעיקר יצירות אינסטרומנטליות, בניו-יורק של 1979. הלחן והמילים מבוססים על "אבאל'ה בוא ללונה פארק" של הזמר ישראל יצחקי משנות החמישים. גרוניך, מלחין מחונן ומעבד מבריק, הפיק כאן קטע שעומד בשורה אחת עם מיטב הקאנון הפרוגרסיבי העולמי, ובמסורת של להקת ג'נטל ג'ייאנט, אהובתו משכבר-הימים, לה האזין בזמן-אמת, כשהוציאה את אלבומיה הטובים ביותר בין השנים 1972-1976.

 

"לונה פארק" אמנם הופיע אחרון באלבום, מסיבות מסחריות, אך נתן לאלבום את שמו: "אבאל'ה בוא ללונה פארק, נרכב על הסוס הלבן...אני רוצה לטעום קצת צמר גפן מתוק". הגיטריסט המוכשר מורדי פרבר תרם לקטע סולו גיטרה עילאי, עבודת הבס של אלון נדל עומדת בסטנדרטים בינלאומים, ואפילו ריקי גל תרמה קולות. ההפקה המוסיקלית העשירה והמורכבת של מתי כספי העניקה להקלטה גוון קרקסי וססגוני אמיתי. רק צריך להאזין שוב ושוב כדי לקלוט את כמות ההברקות, את המקוריות ואת האומץ האמנותי.

 

מכיוון שמדובר באלבום אישי מאוד, שבו חושף גרוניך את חייו הזוגיים, יש חשיבות להבנת הרקע הביוגרפי שלו. גרוניך עזב את ישראל הקטנה לטובת אירופה וארה"ב באמצע שנות השבעים. תוך כדי לימודי מוסיקה ועבודה עם מגוון הרכבים, הוא גם קפץ ארצה בשנת 1978 כדי להשתתף בחתונתו של ידידו שם טוב-לוי עם צפנת ירון. שם פגש (כשהיה בן 28) את נירית ירון (שהיתה אז רק בת 18), שהפכה לאשתו; מיד אחר כך הפכה גם לשותפה מרכזית בכתיבת הטקסטים לאלבום זה.

 

לגרוניך היתה בעיית פוריות קשה, שהרסה את נישואיו לנירית. אחרי עשר שנות נישואין מתסכלות, בהן ניסו השניים להיכנס להריון ללא הצלחה, הם נפרדו. חמש שנים אחר כך הוא פגש את מיכל אדלר, נגנית מפוחית (ואישה דינמית וחזקה), וביחד הם עברו טיפולי הפריה שבסופם, סוף סוף, זכה גרוניך להיות אבא לזוג תאומים (שחר, ים). אדלר סידרה לגרוניך את הראש, החזירה לו את האמונה בחיים, אבל בשנת 1982 זה עדיין לא קרה, והאישיות המסוכסכת והקרועה של גרוניך החלה להשתקף היטב באלבום "צמר גפן מתוק", שחלקו איננו מתוק כלל ועיקר.

 

האלבום, שזכה לגרסת רימסטר (Remaster) מצויינת בשנת 2004 (כל הכבוד לשני אנשים על ההוצאה המחודשת והמושקעת: עופר שנער, בועז הראל), נפתח בצליל פיוז'ני מובהק, עם פסנתר פנדר רודז (Fender Rhodes) אופייני לסוף שנות השבעים. סגנון הנגינה של גרוניך מושפע, ללא ספק, מקלידן הג'אז האגדי צ'יק קוריאה,שהיה גם אלילו של שם-טוב לוי. ההפקה המוסיקלית של כספי אולי נשמעת נטועה-היטב בשנות השמונים, עם הצליל המסונתז האופייני לתקופה זו, אבל אחרי כמה האזנות, האוזן מסתגלת ואפשר לחדור פנימה, למהות היצירה.

 

"אחיזת עיניים" היא פתיחה תיאטרלית לאלבום, המציגה את האמנות כמעשה-קסם. "איש קש" נכתב עבור הסרט "טרנזיט" של דני ווקסמן (1979). "אשה קשה", שעובד בסגנון אמריקני נוצץ, ממחיש את סירובו העיקש של גרוניך ללכת בתלם: השירה שלו מוקצנת, לא ממש נעימה לאוזניים. למתי כספי ולגרוניך היו חילוקי-דעות בעניין הזה: כספי העדיף שירה נקייה, נייטרלית, וגרוניך לא תמיד היה מוכן לוותר על חופש הביטוי שלו.

 

"עכשיו זה שנינו" הוא אחד משיריו הרומנטיים היפים ביותר של גרוניך, ומפגין עדינות רבה, שעומדת בניגוד חריף לקטעים אחרים באלבום. הדינמיות הזאת היא, בין השאר, מה שהופך את גרוניך לאמן כל כך מרתק, אך גם כל כך קשה לעיכול. ואכן "עוד לא עצרתי" הוא מניפסט אמנותי מובהק של גרוניך, שבו הוא מודיע לכל מאזיניו: אני אפתיע אתכם, למרות שאני יודע שאתם לא תמיד תצליחו להבין אותי ולאהוב אותי. במסגרת השיר הוא גם הכריח את מורדי פרבר ללמוד לנגן על סיטאר, כלי הודי קלאסי.

 

גרוניך תמיד ניהל מערכת יחסים מורכבת עם הקהל שלו בשנות השבעים, השמונים והתשעים: הוא רצה להתפרנס כמוסיקאי, אבל גם רצה לבטא את עצמו בלי להתחנף לזרם המרכזי. את דעותיו השמאליות, למשל, לא הסתיר, למרות שהבין מאוחר יותר שהזרם המרכזי הוא "פטריוטי", ציוני ונוטה לא לחבב ביקורת מהותית. זה מתבטא היטב ב"ישראל", שיר עוקצני ומריר במיוחד. הוא מעובד בסגנון קברט גרמני חלול, שממחיש באופן בוטה את מה שגרוניך חשב/חושב על ישראל כארץ ההזדמנויות המוגבלות-במיוחד, בעיקר בהשוואה לארה"ב.

 

לאחר שגרוניך הצליח איכשהו להוציא את כעסו על המולדת האכזרית שלו, הוא נשאר נאמן לגישתו ויורד לסיני, סוג של No Man's Land נוסח ישראל. שם הוא כתב את "נואיבה",ללא ספק שירו המצליח ביותר; הטקסט משקף את האופטימיות ביחסים בינו ובין נירית, ובמקביל מצליח להעביר בצורה טובה את הניתוק של סיני מן התרבות המערבית. גרוניך, כמו שלום חנוך של 'מחכים למשיח', מוצא משמעות לחייו רק בטבע, עם אישה, רצוי בלי בגדים, ובתוך צדפה.

 

את "הפרי אותי" אפשר לקרוא בשתי צורות, שאינן סותרות זו את זו: הראשונה היא תביעתו של האמן מבת-זוגתו להפרייה יצירתית ללא הפרעה, במישור המוחי-תודעתי בלבד. השנייה היא זעקתו המרה של גרוניך כלפי בעיית האימפוטנציה הפיזית ממנה סבל שנים רבות. גרוניך הגדיר את עצמו בראיונות כ"אגואיסט ילדותי", שעושה רק מה שהוא רוצה; ניתן למצוא הוכחות לכך גם כאן, כשהוא מסרב להתפשר, לתת מעצמו ולהתייחס גם לבעייתיות שמעורר כל מודל זוגיות שוויוני. זה גם אחד השירים היותר-מיניים באלבום, והוא עשוי להביך פוריטנים או מתבגרים. הכתיבה של נירית ושלמה לא תמיד היתה מרומזת (ראו, למשל, את הקשר בין צנוניות ושדיים).

 

"מדגם", שיר רומנטי יפהפה נוסף, מאזן בצורה מושלמת את האווירה של קודמו. "שומקום" הוא אולי הקטע ה"נשכח" ביותר באלבום (סמבה עליזה), וטוב שהוא נדחק לסוף. אך "לונה פארק",כאמור למעלה, היא יצירת המופת הפרוגרסיבית המלוטשת והבוגרת ביותר שכתב גרוניך,וצוות המוסיקאים המנוסה שאיתו עבד הגשים את החזון המוסיקלי שלו באופן מושלם.

 

גירסת הרימסטר, בניגוד לתקליט הויניל ולדיסק שיצא בשנות השמונים, כוללת כעשרים וחמש דקות של בונוסים, חלקם מעניינים מאוד (למשל, "חתונה",שלא נכנס לאלבום הסופי) וחלקם זניחים (למשל, "קליידוסקופ" עם דפנה ארמוני). רוב קטעי הבונוס, שהוקלטו בטייפ ביתי, תיעדו את גרוניך עם הפסנתר האישי שלו, ומאפשרים הצצה ייחודית אל תהליך היצירה הגולמי, ואל הפער המשתנה בין העיבוד הראשוני וההקלטה הסופית.

 

לסיכום, "צמר גפן מתוק" הוא אלבום יפהפה, מרתק, לא פשוט בכלל, שדורש מן המאזין להקשיב שוב ושוב (וכדאי באוזניות, כדי לספוג את כל רבדי ההפקה המוסיקלית), לקרוא היטב את המילים ודברי-המבוא בתוך החוברת המושקעת, ומכיל בתוכו כמות בלתי-מבוטלת של הברקות מוסיקליות ראויות לציון. למרות ההישגים המוסיקליים של גרוניך בעבר (למה לא סיפרת לי, מאחורי הצלילים, קצת אחרת), כאן הוא היה בשיאו בכל המובנים: מלא רעיונות והתלהבות לאחר לימודים בחו"ל, רווי התנסויות מעשירות עם הרכבים בינלאומיים, לא זקן מדי ולחלוטין לא בוסר, עדיין לא מתוסכל לגמרי, חמוש באופטימיות אבל גם חד, עוקצני וחריף. הציון: 9/10




 

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות - "אף פעם לא שמעתי דבר כזה"

מורכבות - "אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כזה מתוחכם"

לחנים - "הם ממש יודעים לכתוב מנגינות"

עיבודים - "כל הכלים משתלבים מצויין"

הפקה מוסיקלית - "איזה סאונד בן-יונה יש לאלבום הזה"

טקסטים - "ממש משורר, הבחור"

ביצוע - "איך שהם יודעים לנגן, זה לא יאומן"





ראיון עם שלמה גרוניך - למה לא סיפרת לי

וידאו: לונה פארק - שלמה גרוניך - בוגרימון 2009

ביקורות אלבומים נוספות...



הספר / אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / להקות ואמנים



Mitkadem.co.il

Email: uribreitman@gmail.com