רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

רוק מתקדם >>> ביקורות אלבומים

Sinkadus - Cirkus

Sinkadus

Cirkus

1999 Cyclops Records

Sweden

(47:28)

Sinkadus Site

ביקורת: אורי ברייטמן

28/9/06

"סירקוס", אלבומה השני והאחרון של להקת סינקאדוס, הרכב רוק מתקדם שוודי, ממוקם על קו התפר בין הצלחה וכישלון. מצד אחד, הדמיון המוסיקלי הבוטה בין סינקאדוס ובין להקה פרוגרסיבית אחרת משוודיה (אנגלגארד) מציב את סינקאדוס בעמדת המפסיד. מצד שני, עצם ההשוואה ללהקה מופתית שכזאת היא מחמאה לא-קטנה בשביל הרכב אלמוני שמעולם לא זכה לעשירית מן השבחים של אנגלגארד הגדולה. "סירקוס", לפיכך, יכול להיחשב, לכל היותר, לאחיו הקטן והבוסרי של היבריס, או להקלטת-דמו של אנגלגארד לפני שהתגבשה סופית.

 

בהתחשב בעובדה ש"סירקוס" יצא לאור 5 שנים אחרי יצירת המופת האולפנית של אנגלגארד, אפילוג, הוא לא יכול שלא להחוויר. בכל הפרמטרים יש אכזבות מורגשות: בהשוואה לעבודה המוקפדת והעשירה של האנגלגארדים, המלודיות של הסינקאדוסים כתובות פחות טוב, הפיתוחים של המוטיבים לוקים בחסר, העיבודים הקבוצתיים הרבה פחות הדוקים ומפורטים, המבנה הפנימי של היצירות לא תמיד מנומק, הטווח הדינמי צר למדי ואפילו רמת הביצועים של רוב הנגנים אינה גבוהה מספיק. רוב הקטעים אינסטרומנטליים, וקטעי השירה של ריקרד ביסטרום (בשוודית) אינם מן המשובחים. בכל חמשת הקטעים שבאלבום ניכרת המגמה לחזור שוב ושוב על המלודיה במקום להעניק לה טיפול מעניין, להציע וריאציה מלאת-דמיון או לייצר תפנית הרמונית מקורית.

 

זה לא ש"סירקוס" אינו מהווה קפיצת-דרך בקריירה הקצרה של סינקאדוס כלהקה: אלבום הבכורה שלה, "אאורום נוסטרום" (Aurum Nostrum) משנת 1997, היה בוסרי ממש. סינקאדוס למדה לתפור טוב יותר את הטלאים ההלחנתיים, לשפר את רמת ההפקה המוסיקלית ואף להשקיע יותר בדקויות במסגרת כל עיבוד. ועדיין, "סירקוס" סובל מן הבעיות של הרכב שמוצא את עצמו בצילו של הרכב מוצלח יותר, דווקא בגלל העובדה שבחר ללכת בדרכו ולספוג את השראתו. המחווה של סינקאדוס לכיוון האמנותי של אנגלגארד היא ראויה לכשעצמה, אבל מסתבר שהיורשת לא הצליחה להתמודד עם כובד המשימה: היא פשוט לא היתה מסוגלת לקחת את הצעד הנוסף קדימה.

 

הקו המיקרוסקופי בין חקיינות זולה ובין השראה אמיתית נחצה לא פעם ולא פעמיים במהלך "סינקאדוס". תחושת דה-ז'ה-וו מעיקה שוב ושוב על המצפון של המאזין שידע את יוסף. אין ספק שהעולם מלא באנשים שעדיין לא מכירים את אנגלגארד, ואולי עליהם להקות כמו "סינקאדוס" ניסתה לבנות את עתידה; אך כאשר משפט מוסיקלי קצר מזכיר יותר מדי משפט אחר שכבר נכתב בעבר על ידי יוצרי "היבריס" ו"אפילוג", המאזין יכול לכעוס, לנסות לסלוח או רק להסתמך על תחושת הבטן שלו: הם בוודאי לא עושים את זה בשביל הכסף ולא בשביל היוקרה, אפשר לטעון; הם באמת מושפעים בצורה קשה מעמיתיהם השוודים. התוצאה של ההיטלטלות בין חוסר-אמון ובין השלמה היא, בסופו של דבר, חווית האזנה פחות מעניינת ופחות עמוקה.

 

לזכותם של חברי סינקאדוס אפשר לציין לטובה את חליל הצד הנעים של לינדה אגרן; את נסיונותיו של הבסיסט (והזמר) ריקרד ביסטרום לחרוג מן השבלונות של הבס ולהפתיע לטובה בכמה דקות נבחרות; ואת מאמצי הקלידים של פרדריק קרלסון, שנושאים פרי מדי פעם -- בשתי הדקות האחרונות של הדיסק, למשל -- והופכים את האלבום הזה ראוי לאוזן אדם פרוגרסיבי. אין בו נפילות מביכות, אין בו דקות מתות ואין בו חריגות סגנוניות שמעודדות את המאזין לדלג לקטע הבא. המינון בין פרוג סימפוני ובין פולק שוודי נשמר לאורך כל הדרך, וגם השימוש בכלי נגינה קלאסיים (האמונד, פסנתר, גיטרה חשמלית בלי יותר מדי אפקטים) מעיד על הנאמנות של הלהקה למורשת שנות השבעים.

 

לסיכום, אפשר לומר שחובבי הפרוג השוודי יכולים לשים את כספם על "סירקוס", האלבום השני של סינקאדוס בלי להרגיש מרומים. עם זאת, סינקאדוס לא הצליחה להעפיל אל הפסגות המוסיקליות המושלגות של אנגלגארד ו/או הלהקות הגדולות של הרוק המתקדם. המוסיקה נגישה ולעתים אף מלאת הוד סימפוני, אך הדמיון המוסיקלי לאנגלגארד היה ונשאר ברכה מקוללת: לנצח תישאר ה"אנדר-דוג" בקבוצת ההתייחסות שלה, אך גם תמשיך להרוויח מן ההתעניינות הבינלאומית בסצינת הרוק המתקדם התוססת והאיכותית של שוודיה החל מסוף שנות השמונים. הסצינה הזו התבססה ברובה על להקות כמו אנגלגארד, אנקדוטן, איזילדורס ביין, פלאואר קינגז או פיין אוף סלביישן. סינקאדוס הצליחה להידחק בין השמות הללו בלי להתבייש, וכאן טמון הישגה.
הציון: 8/10


מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...







אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il