 |
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב' |
|
Trettioariga Kriget Trettioariga Kriget 1974 Epic Records - CBS Sweden (58:46) ביקורת: אורי ברייטמן 23/09/10 | |
האלבום הראשון של להקת הרוק המתקדם השבדית, טרטיואריגה קריגט, הוקלט בסטוקהולם, בחודשים מאי-יולי 1974. האלבום הזה השפיע על דור שלם של מוסיקאים שבדים, ולא רק מכיוון שיצא לאור בשלב מוקדם של התפתחות סצינת הפרוגרסיב השוודית. שם הלהקה הוא "מלחמת שלושים השנים" בשפה השבדית, אך כיום היא מכונה בקיצור 'קריגט' על ידי רוב מעריציה.
קריגסאנג - האלבום השני
Krigssang - 1976 לאחר אלבומה השני, "קריגסאנג" ("שיר מלחמה") שיצא בתחילת 1976 וקיבל ביקורות טובות, עזבה קריגט את הז'אנר הפרוגרסיבי. חמש שנים אחר כך, התפרקה קריגט. את שנות ה-80 היא בילתה בתרדמת חורף סקנדינבי עמוק. בשנות ה-90 יצאו תקליטיה על גבי דיסקים, וחברי הלהקה החלו להיפגש כדי לדבר על הימים ההם. רק ב-2002, ובזכות תגובות מהאינטרנט, חזרה קריגט לפעילות מלאה, הופיעה והוציאה אלבומים נוספים, תוך שהיא מסייעת בכך לדור חדש להכיר את עברה.
במלאת 30 שנה ללהקת מלחמת 30 השנים, יצא ב-2004 אלבום הבכורה במהדורה דיגיטלית משופרת (תחת הכותרת 30th anniversary edition). ההקלטה המקורית עברה רימסטר, ונוספו שלושה קטעי בונוס בהופעה חיה, שהפכו את האלבום מתקליט קצר מדי (38:14) לדיסק משתלם בהחלט (58:46). הבונוסים רחוקים מלהיות חיוניים, אבל הם עוזרים להשלים את התמונה האולפנית בעזרת דוגמאות חיות.
לא רק שהרבה יותר קל להשיג את האלבום המשופר כיום באינטרנט מאשר בזמן שיצא לאור ב-1974 בשוודיה הרחוקה, אלא שהוא נשמע יותר טוב מבעבר. לאוזניים מודרניות, ברור גם היום שמדובר בארבעה מוסיקאים מוכשרים מאוד, ותהילתם המקומית היתה מוצדקת, בדיעבד כמובן. קשה לומר שהם תוגמלו כלכלית על פעילותם החלוצית בשבדיה של אז, אבל הם לפחות לא נשכחו, ואלבומיהם עברו תהליך רסטורציה ושימור יעיל ומוצלח.
דווקא בגלל שחברי 'קריגט' התעקשו להקליט את האלבום בשבדית ולא באנגלית, המוסיקה מרוויחה מכך. השפה השבדית, שנשארת בלתי-מובנת לחלוטין גם היום, מוסיפה גוון מיוחד למוסיקה. זה בולט עוד יותר ב-2 מתוך 3 הבונוסים, המושרים באנגלית: המבטא האנגלי הרעוע של הסולן רוברט זימה, המבוסס על ליריקה מאת אולה ת'ורנוואל, פוגע ב'קריגט' במקום לתרום לה; מכיוון שהסולן הרגיש כל כך נוח בשפת אימו, כל ששת השירים בתקליט המקורי נהנו מביטחון עצמי מוגבר. אחרי שמתגברים על הדעות הקדומות (מי רוצה להקשיב לזמר שבדי?), נהנים עוד יותר מהאלבום כפי שהוא.
ההשפעה של להקת 'יס' על קריגט מתבררת ככל שמאזינים יותר ויותר לאלבום. מעבר ליחידת הקצב ההיפר-אקטיבית של סטפן פרידן (בס) ודאג לונדקוויסט (תופים), בולטת הגיטרה המובילה המצוינת של כריסטר אקרברג, שחבה לא-מעט למר סטיב האו. אך בניגוד ל'יס' וסולנה ג'ון אנדרסון, ל'קריגט' היה סולן עם קול שונה לגמרי, זועף, ציני ומצ'ואיסטי. מעבר לכך, רוברט זימה ידע לנגן היטב על גיטרה חשמלית, מה שהפך את המוסיקה של קריגט כבדה יותר, קרובה יותר ל'הארד-פרוג'. ולזכותו של לודקוויסט יש לומר, שהוא תורם כמה תפקידי כלי-הקשה משמעותיים מלבד היותו מתופץ נמרץ להחריד (ממש תואם-ברופורד), ושולח שתי ידיו גם אל מקלדת מלוטרון חביבה, מה שמוסיף עומק רב לחלק מן השירים.
להקת טרטיואריגה קריגט צלילות נוספות לקרקעית האלבום של קריגט מגלות גם השפעות קרימזוניות (מתקופת ג'ון ווטון, שכנראה שימשה להם מודל), וגם הבלחות של ג'נטל ג'ייאנט. אבל קריגט מצליחה לחמוק מלהישמע כמו הרכב סוג ב', שרק מחקה את האגדות הבריטיות. הקטע הפרוגרסיבי הבולט ביותר באלבום הוא השני (Röster från minus till plus, או בתרגום לעברית: קולות ממינוס לפלוס), שלאורך 8 דקותיו מהווה תצוגת-תכלית של היכולות הקוליות והאינסטרומנטליות המגובשות של קריגט כבר באותה תקופה.
בהשוואה לאלבום השני של קריגט (קריגסאנג), בולט המזג הלוחמני של אלבום הבכורה, שמצדיק את שם הלהקה (''מלחמת 38 הדקות'' היה יכול להיות שם יותר מתאים לתקליט ההוא) ואת תהילת-החלוצים שזכתה לה עם השנים. זה נכון שהקטע הפרוגרסיבי השאפתני 'קריגסאנג II', שנמשך כמעט 18 דקות ותפס את כל צד ב' של תקליט הויניל, הוא חלק משמעותי במיוחד של מורשת קריגט. אך לעומת זאת, מתוך ששת הקטעים המרכיבים את האלבום 'קריגסאנג', חמישה מתוכם נשמעים קצת מהוססים, בוודאי בהשוואה לאלבום הבכורה הסוער; וההשפעה של 'יס' קצת שקופה מדי ב'קריסאנג II' בהשוואה ל'קריגט' הראשון.
בזכות זוג אלבומיה מהשנים 1974-1976, זכתה 'קריגט' להיכנס אל היכל התהילה הקטן והצנוע של הפרוג השוודי. איתה מצטופפות בהיכל גם הלהקות הבאות: קאיפה (Kaipa), סאמלה מאמאס מאנה (Samla Mammas Manna), אלגרנאס טראדגרד (Algarnas Tradgard), קבנקייז (Kebnekaise), המוסיקאי בו הנסון (Bo Hansson) ולהקת רגנארוק (Ragnarök). לדעת כותב שורות אלו, 'קריגט' היתה אמיצה יותר, וגם הרבה פחות מתחנפת לאוזן, מאשר 'קאיפה' המפורסמת. רק 'סאמלה' הגיעה לאותה בשלות אמנותית שאליה הגיעה 'קריגט' בשנות ה-70 בשוודיה.
לפני שנגיע לסיכום, מעניין לצפות ב'קריגט' בהופעה חיה בטוקיו מ-2008, שם היא מבצעת את השיר השני מאלבום הבכורה (Röster). הלהקה עצמה הודתה שהיצירה לא בוצעה כלל בערך 33 שנים, אז זוהי בהחלט הזדמנות מבורכת להנות מפלאי יוטיוב ולחזות בקטע; כל חברי הלהקה הזדקנו כמובן, והקטע לא מבוצע באותה שלמות כפי שהופיע בתקליט המקורי, אבל גם זו דרך להתוודע אליהם. הסרטון השני, גם הוא מתוך ערוץ להקת קריגט הרשמי ביוטיוב, מציג את הקטע השני (Metamorfoser) מתוך האלבום השני, ומאפשר להכיר את הלהקה בצעירותה.
קריגסאנג - האלבום השני
Krigssang - 1976 לאחר אלבומה השני, "קריגסאנג" ("שיר מלחמה") שיצא בתחילת 1976 וקיבל ביקורות טובות, עזבה קריגט את הז'אנר הפרוגרסיבי. חמש שנים אחר כך, התפרקה קריגט. את שנות ה-80 היא בילתה בתרדמת חורף סקנדינבי עמוק. בשנות ה-90 יצאו תקליטיה על גבי דיסקים, וחברי הלהקה החלו להיפגש כדי לדבר על הימים ההם. רק ב-2002, ובזכות תגובות מהאינטרנט, חזרה קריגט לפעילות מלאה, הופיעה והוציאה אלבומים נוספים, תוך שהיא מסייעת בכך לדור חדש להכיר את עברה.
במלאת 30 שנה ללהקת מלחמת 30 השנים, יצא ב-2004 אלבום הבכורה במהדורה דיגיטלית משופרת (תחת הכותרת 30th anniversary edition). ההקלטה המקורית עברה רימסטר, ונוספו שלושה קטעי בונוס בהופעה חיה, שהפכו את האלבום מתקליט קצר מדי (38:14) לדיסק משתלם בהחלט (58:46). הבונוסים רחוקים מלהיות חיוניים, אבל הם עוזרים להשלים את התמונה האולפנית בעזרת דוגמאות חיות.
לא רק שהרבה יותר קל להשיג את האלבום המשופר כיום באינטרנט מאשר בזמן שיצא לאור ב-1974 בשוודיה הרחוקה, אלא שהוא נשמע יותר טוב מבעבר. לאוזניים מודרניות, ברור גם היום שמדובר בארבעה מוסיקאים מוכשרים מאוד, ותהילתם המקומית היתה מוצדקת, בדיעבד כמובן. קשה לומר שהם תוגמלו כלכלית על פעילותם החלוצית בשבדיה של אז, אבל הם לפחות לא נשכחו, ואלבומיהם עברו תהליך רסטורציה ושימור יעיל ומוצלח.
דווקא בגלל שחברי 'קריגט' התעקשו להקליט את האלבום בשבדית ולא באנגלית, המוסיקה מרוויחה מכך. השפה השבדית, שנשארת בלתי-מובנת לחלוטין גם היום, מוסיפה גוון מיוחד למוסיקה. זה בולט עוד יותר ב-2 מתוך 3 הבונוסים, המושרים באנגלית: המבטא האנגלי הרעוע של הסולן רוברט זימה, המבוסס על ליריקה מאת אולה ת'ורנוואל, פוגע ב'קריגט' במקום לתרום לה; מכיוון שהסולן הרגיש כל כך נוח בשפת אימו, כל ששת השירים בתקליט המקורי נהנו מביטחון עצמי מוגבר. אחרי שמתגברים על הדעות הקדומות (מי רוצה להקשיב לזמר שבדי?), נהנים עוד יותר מהאלבום כפי שהוא.
ההשפעה של להקת 'יס' על קריגט מתבררת ככל שמאזינים יותר ויותר לאלבום. מעבר ליחידת הקצב ההיפר-אקטיבית של סטפן פרידן (בס) ודאג לונדקוויסט (תופים), בולטת הגיטרה המובילה המצוינת של כריסטר אקרברג, שחבה לא-מעט למר סטיב האו. אך בניגוד ל'יס' וסולנה ג'ון אנדרסון, ל'קריגט' היה סולן עם קול שונה לגמרי, זועף, ציני ומצ'ואיסטי. מעבר לכך, רוברט זימה ידע לנגן היטב על גיטרה חשמלית, מה שהפך את המוסיקה של קריגט כבדה יותר, קרובה יותר ל'הארד-פרוג'. ולזכותו של לודקוויסט יש לומר, שהוא תורם כמה תפקידי כלי-הקשה משמעותיים מלבד היותו מתופץ נמרץ להחריד (ממש תואם-ברופורד), ושולח שתי ידיו גם אל מקלדת מלוטרון חביבה, מה שמוסיף עומק רב לחלק מן השירים.
להקת טרטיואריגה קריגט צלילות נוספות לקרקעית האלבום של קריגט מגלות גם השפעות קרימזוניות (מתקופת ג'ון ווטון, שכנראה שימשה להם מודל), וגם הבלחות של ג'נטל ג'ייאנט. אבל קריגט מצליחה לחמוק מלהישמע כמו הרכב סוג ב', שרק מחקה את האגדות הבריטיות. הקטע הפרוגרסיבי הבולט ביותר באלבום הוא השני (Röster från minus till plus, או בתרגום לעברית: קולות ממינוס לפלוס), שלאורך 8 דקותיו מהווה תצוגת-תכלית של היכולות הקוליות והאינסטרומנטליות המגובשות של קריגט כבר באותה תקופה.
בהשוואה לאלבום השני של קריגט (קריגסאנג), בולט המזג הלוחמני של אלבום הבכורה, שמצדיק את שם הלהקה (''מלחמת 38 הדקות'' היה יכול להיות שם יותר מתאים לתקליט ההוא) ואת תהילת-החלוצים שזכתה לה עם השנים. זה נכון שהקטע הפרוגרסיבי השאפתני 'קריגסאנג II', שנמשך כמעט 18 דקות ותפס את כל צד ב' של תקליט הויניל, הוא חלק משמעותי במיוחד של מורשת קריגט. אך לעומת זאת, מתוך ששת הקטעים המרכיבים את האלבום 'קריגסאנג', חמישה מתוכם נשמעים קצת מהוססים, בוודאי בהשוואה לאלבום הבכורה הסוער; וההשפעה של 'יס' קצת שקופה מדי ב'קריסאנג II' בהשוואה ל'קריגט' הראשון.
בזכות זוג אלבומיה מהשנים 1974-1976, זכתה 'קריגט' להיכנס אל היכל התהילה הקטן והצנוע של הפרוג השוודי. איתה מצטופפות בהיכל גם הלהקות הבאות: קאיפה (Kaipa), סאמלה מאמאס מאנה (Samla Mammas Manna), אלגרנאס טראדגרד (Algarnas Tradgard), קבנקייז (Kebnekaise), המוסיקאי בו הנסון (Bo Hansson) ולהקת רגנארוק (Ragnarök). לדעת כותב שורות אלו, 'קריגט' היתה אמיצה יותר, וגם הרבה פחות מתחנפת לאוזן, מאשר 'קאיפה' המפורסמת. רק 'סאמלה' הגיעה לאותה בשלות אמנותית שאליה הגיעה 'קריגט' בשנות ה-70 בשוודיה.
לפני שנגיע לסיכום, מעניין לצפות ב'קריגט' בהופעה חיה בטוקיו מ-2008, שם היא מבצעת את השיר השני מאלבום הבכורה (Röster). הלהקה עצמה הודתה שהיצירה לא בוצעה כלל בערך 33 שנים, אז זוהי בהחלט הזדמנות מבורכת להנות מפלאי יוטיוב ולחזות בקטע; כל חברי הלהקה הזדקנו כמובן, והקטע לא מבוצע באותה שלמות כפי שהופיע בתקליט המקורי, אבל גם זו דרך להתוודע אליהם. הסרטון השני, גם הוא מתוך ערוץ להקת קריגט הרשמי ביוטיוב, מציג את הקטע השני (Metamorfoser) מתוך האלבום השני, ומאפשר להכיר את הלהקה בצעירותה.
לסיכום, בהחלט מומלץ לחזור אחורה בזמן אל אלבום הבכורה של 'קריגט' השבדית. זהו אלבום הארד-פרוג דרמטי, חזק, ייחודי ומעניין גם כיום. ארבעת המוסיקאים שכתבו אותו לא יכלו לדעת שהשפעתו על הדור הבא של הפרוג השבדי (אנגלגארד, אנקדוטן, לנדברק וכו') תהיה גדולה כל כך. משמח לדעת ש'קריגט' פעילה גם כיום, וששני אלבומיה הראשונים זכו עם הזמן למעמד הראוי להם. בניגוד לשנות ה-70, לא צריך לנסוע לשוודיה כדי להשיג את התקליט, והוא זמין מאי-פעם בעזרת שירות ההורדות הדיגיטליות החוקי של סידי-בייבי.
הציון: 8.5/10
|
תגובות על להקת טרטיואריגה קריגט