להקת יוניברסל טוטם אורקסטרה טוענת שהיא איטלקית, אך האמת היא שהיא רק אורחת בכוכב הכחול שלנו. "ריטואלה אליאנו" (פולחן חייזרי), אלבום הבכורה שלה, נשמע כמו רוק שמתקדם לפלנטה אחרת לגמרי. לאחר סיום הפרויקט, היא תרמה שיר לאוסף שכותרתו הולמת אותה באופן ברור ("לא מהעולם הזה"), ואחר כך נידבה שיר נוסף ("אני חייזר") לאלבום-מחווה ללהקת הוקווינד ("דייז אוף דה אנדרגראונד"). ההרכב עזב את כדור הארץ למספר שנים, וחזר ב-2008 עם האלבום השני ("דה מאגו").


הלהקה מבוססת על גרעין של ארבעה חייזרים עם מבטא איטלקי, אבל האלבום הוא למעשה מאמץ סימפוני מרוכז. ברשימת הקרדיטים המפורטת ניתן למצוא 19 מוסיקאים שונים, החל מזמרי מקהלה שונים, שלושה גיטריסטים, סקסופון, ויולה, צ'לו, כלי הקשה הודיים, סינתיסייזרים ומה לא בעצם. מבחינה סגנונית, נוח למקם את יט"א בעולם ה"זאול" (Zeuhl), כאילו מדובר במקבילה האיטלקית של מאגמה הצרפתית. אבל לא כל מה שנוח הוא גם נכון, והרכבים כמו יט"א חיים בטריטוריה מעט שונה, למרות שהיא לא רחוקה מן הגלקסיה של מאגמה. ובכל זאת, אם לתמצת את האלבום בשורה אחת: נחיתת-אונס של מקהלה גרגוריאנית ורביעיית ג'אז-רוק על כוכב שבתאי (ועל כך מיד).


קצת כמו מאגמה, יט"א מתניעה את עצמה מתוך יחידת הקצב של שני מייסדי הלהקה: המתופף ג'יורג'יו גולין והבסיסט דאונו ג'וזפה בוטיליונה. הקול הנשי המקסים של אנה-טורז פראילה (המקבילה של סטלה ואנדר, אם תרצו) הוא המרכיב האנושי ביותר במיקס, שמורכב משלל אפקטים קוליים, מקהלה גברית מגוונת וסולואי-גיטרה מעניינים של מרקו מאורו.


הקטע הבולט באלבום, שמייצג את הלהקה בצורה הטובה ביותר, הוא השני ("סטורנו"). הלהקה מצליחה לשמור על מתח מוסיקלי דרמטי לאורך כל 21 דקותיו, משימה קשה למדי. שלושת הקטעים שבאים אחר כך פחות ממוקדים במטרה, בין השאר מפני שהם כוללים פחות קטעי שירה ויותר אילתורים אינסטרומנטליים.


הקטע השישי והאחרון, "מכניקה סופריורי", מולחן ומעובד כמעט באותה רמה כמו הקטע השני ("סטורנו") אבל הוא קצר יותר. הוא מוכיח, אמנם רק בתשע דקות, שאין תחליף לזמרת אופרה מקצועית: השירה המוכפלת של הגברת פראילה נמצאת בקדמת הבמה, ומאפילה על כל שאר הנגנים שמסביבה. חבל שהדקות המסיימות של האלבום אינן ממצות את השילוב המוצלח בין הזמרת, המקהלה, הגיטרה החשמלית והמקלדות.


באלבום הבא של יוניברסל טוטם אורקסטרה'דה מאגו' (The Magus) משנת 2008, השתנה הרכב הנגנים. כמו כן, נערך מקצה-שיפורים בכל מה שנוגע להפקה המוסיקלית, הקלטת התופים והמיקוד המוסיקלי. גם באלבום השני הלהקה לוקחת את הזמן שלה: ארבעה קטעים באורך 19 דקות, 17 דקות, 15 דקות ו-13 דקות, ורק עוד שניים באורך ממוצע של 6 דקות. האמירה המחודדת-יותר של האלבום השני באה על חשבון ה"חלליות" של המוסיקה, ולכן משהו נאבד בדרך: החומרים של 2008 הרבה יותר קצביים ומהנים, אבל פחות חידתיים, פחות מופשטים ופחות מפחידים.

לסיכום, חובבי "זאול" (Zeuhl) עם השפעות סימפוניות וספייס-רוק לא ירצו לוותר על אלבום הבכורה של יוניברסל טוטם אורקסטרה, ומומלץ להם לבדוק היטב גם את האלבום השני שיצא 9 שנים אחריו, והוא עמוס כל-טוב (79 דקות ו-57 שניות, לא פחות) בחומרים מוסיקליים מעניינים, עם דגש על שירה אופראית, מקהלות, מצעדים נחושים ואילתורי ג'אז-רוק מהירים. הפולחן החייזרי של "ריטואלה אליאנו" בהחלט מצליח להעביר את תחושת הפרידה מכדור הארץ, על כל היתרונות והחסרונות של מסע זה.

הציון: 8/10

הוסיפו תגובה

---

אלבומים מומלצים נוספים

מאגמה - ק.א.

גונג - יו

יוניברס זירו - גל-חום

---