רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים,
ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

רוק מתקדם >>> ביקורות אלבומים

London Philharmonic Orchestra / Jaz Coleman
Us And Them - Symphonic Pink Floyd
1995 Philips
UK
(72:08)

LPO.co.uk
ביקורת: אורי ברייטמן
19/3/06
Us And Them - Symphonic Pink Floyd

חבל שרוב מעריצי פינק פלויד אינם מכירים את האלבום הזה. עיבודים סימפוניים למוסיקה של פינק פלויד, בביצוע התזמורת הפילהרמונית של לונדון, הם רעיון מבריק שזכה להצלחה אך לא נכנס להיסטוריה הרשמית של הלהקה. המעבד ג'ז קולמן, רוקר אנגלי (יליד 1960) שלמד הלחנה קלאסית, עשה כאן עבודה מצויינת והותיר אחריו דיסק שירגש כל מי שאוהב את פלויד אבל גם מסוגל להנות ממוסיקה קלאסית. אבל קודם כמה מילים על קולמן, המוח מאחורי הפרויקט.

 

הרעיון לקחת את המוסיקה של פינק פלויד אל אולם הקונצרטים התממש רק לאחר שפרויקט קודם של ג'ז (ג'רמי) קולמן -- עיבוד סימפוני למוסיקה של הרולינג סטונז בביצוע התזמורת הסימפונית של לונדון ובהשתתפות מיק ג'אגר - הגיע למקום השני במצעד הקלאסי של בילבורד. ההצלחה המסחרית השיגה לקולמן חוזה עם פיליפס, תזמורת טובה יותר (הפילהרמונית של לונדון היא ליגה אחת מעל לסימפונית שלה), וגם כאן ההצלחה המסחרית היתה גדולה: למעלה מ-25 שבועות בראש המצעד הקלאסי. בנובמבר 1995 בוצעו יצירות האלבום בקונצרט בכורה בניו-זילנד, עם התזמורת ה'פילהרמוניה' של אוקלנד. כמה שנים אחר כך עיבד קולמן גם את המוסיקה של 'הדלתות' ועשה ממנה קונצ'רטו לכינור (הכלי האהוב עליו), אבל זה כבר סיפור אחר.


Jaz Coleman
ג'ז קולמן - רוקר, מעבד ומלחין קלאסי

 

האלבום מורכב מתשעה קטעים סימפוניים עם "להיטים פלוידיים", כולם מן האלבומים הצד האפל של הירח והחומה. הקטע העשירי והאחרון שונה לגמרי: רימיקס אלקטרוני לקטע 'טיים' שנעשה באולפן על ידי קולמן ללא שימוש בתזמורת. אך לא צריך להתבלבל: כל העיבודים מהווים פרשנות אישית של קולמן למוסיקה של פינק פלויד, ועל כל אחד מהם הוא כותב בצורה מפורטת בחוברת המצורפת לדיסק ("רציתי להוכיח שמוסיקה שפעם נחשבה פרוגרסיבית, היום נשמעת קלאסית"). הביוגרפיה האקלקטית של קולמן -- הוא הקים בגיל 17 את להקת הפוסט-פאנק המהוללת קילינג ג'ואק, ומספר שנים אחר כך למד קומפוזיציה באירופה ובמזה"ת -- הכינה אותו היטב לאתגר האינטלקטואלי הזה.

 

הקטע הראשון הוא עיבוד דרמטי במיוחד לקטע 'טיים' שפותח את האלבום בבעיטה, בצלצולים ובדרמה. הוא בהחלט ממחיש את הפוטנציאל הקלאסי-סימפוני במוסיקה של הלהקה, כיוון שהעיבוד מנתק את מורשת הבלוז מן הלחן המקורי. השני הוא בריין דמג', בביצוע שמדגיש יפה את ההומור האירוני של היצירה. הקטע השלישי על פי "עוד לבנה בחומה" לוקח את החזון העגום של רוג'ר ווטרס למחוזות חדשים של קדרות, אבלות וכאב: קולמן בהחלט מפתיע כאן עם פרשנות מעמיקה ומתוחכמת ללחן הפשוט-יחסית שכתב ווטרס ב'החומה'. אחרי כמה האזנות לגרסה הזאת של הלהיט ה'חומתי' הזה, האלבום המקורי משנת 1980 נשמע פתאום מוזר.

 

הקטע הרביעי, עיבוד שמרני ל"קומפורטבלי נאמב", אינו מן המצטיינים: ראשית, בסרט 'החומה' יש כבר עיבוד חצי-סימפוני ליצירה הזאת; שנית, קולמן בחר להיות נאמן לרוח העיבוד המקורי תוך השמטת החלק האחרון (סולו הגיטרה) מן היצירה. הקטע החמישי (Breathe) כבר באמת נשמע כמו פסקול לסרט בעיבוד הוליוודי-משהו, בתוספת כמה אפקטים מעניינים; המיומנות הטכנית של העיבוד מצילה את כבודו של קולמן והתזמורת. הקטע השישי, 'מאני', לוקח את הלהיט הבלוזי למחוזות ניאו-קלאסיים מגוונים ולחלוטין בלתי-צפויים: פתיחה סהרורית, מעבר אופראי-רומנטי, כינור ציני, ריתמיקה מודרניסטית וסיום מהורהר. לוקח לא מעט זמן כדי להתרגל לצורת החשיבה הזאת.

 

'גרייט גיג אין דה סקיי', הקטע האלמותי בביצועה של קלייר טורי (במקור), מאזן את ההרפתקנות של 'מאני' בעיבוד בארוקי (מחווה מובהקת למוסיקה של באך) שמרני-לכאורה שמנטרל את הגוון הג'אזי של העיבוד המקורי ולוקח אותה אחורה, אל אירופה של השנים 1650-1750. רעיון נפלא ועיבוד מעולה. קולמן ממשיך להפתיע עם הקטע השמיני ('נובאדי הום'), שמשאיל את המונולוג המלנכולי של ווטרס על בדידות ויתמות רק כדי להעביר אותו אל העידן הרומנטי של וינה בסוף המאה התשע-עשרה, עם תהומות של רגשנות וינאית-גרמנית וכוונה אמיתית לסחוט דמעות מן המאזין. גם זה עובד יפה: הכינו את הממחטות!

 

הקטע התזמורתי הטוב ביותר באלבום הוא גם האחרון: "אס אנד ת'ם" (אנחנו והם) משלב בתוכו את כל המיומנויות השונות של קולמן: הרקע הייחודי שלו בלימוד המוסיקה של העולם הערבי (הוא למד רבעי-טונים ומוסיקה ערבית בקונסרבטוריון של קהיר), השימוש המושכל בטווח דינמי רחב, תוך סחיטת כל המסתורין האפשרי מן המוסיקה של הפלוידים החביבים; לאור הצלחתו של קטע זה, היה מוצדק לקרוא לאלבום על שמו. לחובבי המוסיקה הנסיונית, קולמן מותיר אותנו עם עיבוד אלקטרוני, סטטי ואקסצנטרי לקטע 'טיים', תוך שילוב רסיסי-תזמורת עם אפקטים אולפניים וחזרה על שני האקורדים הבסיסיים ביצירה. היה אפשר לוותר על הקטע האחרון בכיף, אבל יפה שאנשי פיליפס גדשו את הדיסק אל מעבר לגבול שבעים הדקות. רוג'ר דין תרם איור אופייני (דינוזאור בערפל).

 

מדובר באלבום שלא זכה ליחס המגיע לו: ממש לא מדובר ב'מוסיקת מעליות' או נסיון נואל לעשות כמה לירות שטרלינג על חשבון הדינוזאורים המנמנמים של עולם הרוק. מדובר באוסף מרשים של עיבודים תזמורתיים משובחים למוסיקה המשובחת-לכשעצמה של פינק פלויד. הפרשנות המרעננת של קולמן לקלאסיקות של פלויד מאתגרת את הדמיון ופותחת דלתות רבות לפרויקטים דומים בעתיד.

 

לסיכום, האלבום הוא לא רק מחווה מכובדת למורשת המלודית של הלהקה, אלא גם מעשירה אותה ברעיונות אירופאיים עתיקי-יומין. הרעיונות של קולמן משתלבים בצורה הרמונית בלחנים המקוריים, והביצוע של הפילהרמונית הלונדונית (בניצוח פיטר שולץ) טוב מאוד. זהו ללא ספק האלבום המעניין ביותר של פינק פלויד מאז 1984, ורכישה מומלצת לחובבי פרוגרסיב ומוסיקה סימפונית.
הציון: 9/10





Pink Floyd - Animals

Pink Floyd - Atom Heart Mother

Pink Floyd - Live at Pompeii DVD

Pink Floyd - Meddle

Pink Floyd - More

Pink Floyd - The Dark Side of the Moon

Pink Floyd - The Division Bell

Pink Floyd - The Final Cut

Pink Floyd - The Wall

Pink Floyd - Ummagumma

Pink Floyd - Wish You Were Here

Roger Waters - In The Flesh - Live - DVD

פינק פלויד - הסיפור המלא

רוג'ר ווטרס בישראל






מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")



 

ביקורות אלבומים נוספות...






אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il