|
|
|
|
|
מאת: אליאב לביא
15 ביולי 2003
פורסם לראשונה בפורום רוק מתקדם בתפוז
להקת סוסיתא מונה שישה חברים, אך ככל הנראה הכוחות המובילים בה הם רון יונה (גיטרה ושירה) ונדב וינקנסקי (קלידים ושירה), המוציאים תחת ידיהם לחנים מופלאים, מקוריים, מעניינים, ולעיתים מעט מאתגרים.
להקת סוסיתא הופיעה הערב בבארבי ת"א, והוכיחו לי ולשאר הקהל שוב שיש רוק מתקדם רציני לחלוטין בארץ; הרכב שלא מתבייש בישראליות המובהקת שלו, גאה לחשוף קשת השפעות אקלקטית אבל מגובשת, וחשוב לא פחות - נהנה להופיע על הבמה גם עם קטעים מורכבים קצבית ומלודית. לראות את רון יונה מקפץ לו בחופשיות על הבמה באמצע קטע 7/8 סוער, זו חוויה, וזה מעודד.
שוב, הסולן מירון אגר (שירה, חליליות, גיטרה) מראה כיצד לשלב בין הומור חזק לקטעי שירה משמעותיים, והוא לא שוכח להכניס קצת שואו בדרך.
אפשר להמשיך ולפרט על החלילנית החדשה והמעניינת, נעמה שליו, או על דן קרפמן (בס) וגיל עידן (תופים), שהקימו מעין קואליציית אגרול קטנה בתוך הסוסיתא - אבל זה לא העיקר. כל מי שצפה בסוסיתא בהופעה, יבין מיד שמבחינה טכנית, הנגנים הם נגנים מצוינים, וכאן מסתכם הנושא - בניגוד להרכבים אחרים, השליטה הנהדרת של חברי סוסיתא בכלים שלהם היא רק אמצעי שעוזר להם לנגן את עיקר מהות ההרכב - הלחנים והעיבודים.
ניכר בהם, במלחינים, שהם בוחרים בתשומת לב רבה את הנושאים המוזיקליים אותם הם מפתחים בשלב מאוחר יותר. מאחורי כל קטע וקטע עומדת כמות לא מבוטלת של מוטיבים, רעיונות ונושאים. סגנון ההלחנה של סוסיתא מתבסס על שימוש נרנב בהרמוניות קוליות, לעיתים מעט פוליפוניות, ביסוס מוטיבים על משקלים אסימטריים (בעיקר 5/4 ו-7/8), והרמוניות לא שגרתיות.
אבל סוסיתא לא מסתיימת כאן: יונה ווינקנסקי (המלחינים העיקריים, על פי הבנתי) עשו את שיעורי הבית שלהם כהלכה, ואפשר להבחין ברקע שלהם, כמבצעים וכמלחינים. רק אנשים מלומדים, פורמלית או חובבנית - אבל מלומדים - יצליחו לפתח רעיונות ומוטיבים בצורה כל כך זורמת, מגוונת, מעניינת ולא מוגזמת, כמו שעושים השניים הללו. מלבד הלחנים, אלו הכתיבה והעיבודים להרכב השלם שנותנים תחושה "מלאה", שעוזרת לצלוח את הקטעים הפחות קליטים שבשירים. גיל עידן (הנודע יותר בכינויו 'אגרול'), מתופף ששלח ידיו להרכבי פרוג לא מעטים בארץ, יוצר עם קרפמן יחידת קצב אחידה ומגובשת, התופסת את האוזן במיוחד בקטעים רגועים יותר מבחינה מלודית והרמונית.
כן, הופעה של סוסיתא היא חוויה: למי שמחפש משהו חדש, עם הרבה נגיעות ישראליות, למי שמחפש פרוג-רוק שמח ואופטימי עם הומור, למי שמחפש צליל גדול ומלא אבל לא פומפוזי, וכמובן למי שמחפש מוזיקה מעניינת מהבסיס. בסוף החודש יש הופעה נוספת - הזדמנות למי שעוד לא מכיר, וגם למי שמכיר אבל לא בטוח לגביהם.
אגב, כמות הקהל הייתה מעודדת יחסית - באו כ-60-70 איש, שזה לא רע בכלל בהתחשב בעובדה שזו לא ההופעה הראשונה של סוסיתא; ככל הנראה רוב הקהל הגיע מרצונו, ולא מאילוצי חברות, אי נעימויות וכו'.