|
אולד סקולאלבום הבכורה של סוסיתא, הרכב אבוד מעידן "קצת אחרת", מחבר באפקטיביות בין שאנטי לפרוגתרצו או לא, הפרוגרסיב הישראלי חי ובועט. בדיוק כשכבר היה נדמה שזה נגמר, מפלצות התחכום קמות לתחייה. להקות כמו אגרול, אטליז ופרווה חמה עושות חיל במועדונים ובערבים מיוחדים, אתרי אינטרנט עבריים המוקדשים לרוק מתקדם צוברים פופולריות ברשת והרכבי קאלט שניסו לעשות זאת בעבר (לורד פלימנאפ, צינגלה) זוכים פתאום להתעניינות מחודשת. ז'אנר נפוח? אתם בעצמכם נפוחים.הנחמד בסוסיתא – הרכב שנמצא כבר די הרבה זמן בשטח ורץ חזק בתוכנות ההורדה – הוא המשימה המיסיונרית שהם לוקחים על עצמם: להזכיר לנו שפעם כבר היה כאן פרוג. החליל המלווה את שירי סוסיתא הוא קודם כל שם־טוב לוי ורק אחר כך איאן אנדרסון, הגיטרות הן דני סנדרסון הרבה לפני רוברט פריפ והביצועים הקוליים מרפררים למתי כספי, לא לפיטר גבריאל. סוסיתא היא בעצם הרכב אבוד מעידן "קצת אחרת", עם דגש מיוחד על אווירה ישראלית שורשית (שימו לב לשם, וגם לשמות השירים – "המדריך לריקודי עם", "עדרים", "נערתי"). כפועל יוצא, המוזיקה שלהם נחה רק עם רגל אחת בגזרות הפרוג, כשהשנייה יושבת איפשהו במתחמי השאנטי של מדבר יהודה. והם באמת נשמעים כמו משהו שהוקלט לפני שלושה עשורים. זה לא מתאמץ, זה מה שיוצא להם. אותו הומור, אותם נושאים, אותה אווירה. אפשר להלעיז ולשאול באיזה מקלט בדיוק נעלו עצמם חברי סוסיתא מאז 1977, ולפרקים ההתבטלות המוחלטת שלהם בפני ימים עברו באמת קצת חוצה את הגבול לעבר אנכרוניזם לשמו, אבל הדינמיקה הטובה בין ששת חברי הלהקה, הנינוחות שלהם והקירבה הרוחנית לנדבכים חשובים שנזנחו לאנחות בדברי ימי המוזיקה הישראלית, הופכות לבסוף את אלבום הבכורה הזה, שיוצא בהוצאה עצמית, למוצר מאוד טבעי, זורם ומהנה. שזה, בייחוד בכל הנוגע לפרוגרסיב, הרבה מאוד. סוסיתא, "סוסיתא" הוצאה עצמית (כתב: עופר סקר, עיתון 'העיר' של רשת שוקן בתל אביב, 18/03/05) סריקת הכתבה המקורית מהעיתון כתב: עופר סקר, עיתון העיר, 18 במרץ 2005  האלבום של סוסיתא (2005) |
סיכום מופע ההשקה של האלבום בבארבי ת"א
אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר
ביקורת הופעה: סוסיתא בבארבי - יולי 2003