להקת אנגלגארד במועדון מועדון גריי תל אביב, 11/09/23 צילום: אורי ברייטמן
ביקורת מופע - אורי ברייטמן:
אנגלגארד (Änglagård) במועדון גריי, אמש: הופעה של פעם בחיים, בלי צל צילו של ספק.
הלהקה השבדית הוותיקה ביצעה את "היבריס" בשלמותו - סדרת שיאים בלתי מתקבלת על הדעת, שיוצרת סופת חושים נדירה במוח הצופים. בנוסף, סיפקו האנגלגורדים קטעים מצמררים, נוגים ודרמטיים מאלבומם השני והשלישי (אפילוג וההוא שאף אחד לא יודע להגות את שמו).
הקהל היה אקסטטי, להקת סאבטרניין מסקרייד (הישראלית) נתנה חימום יוצא דופן, שהקפיץ את הסועדים ברמה של חאפלה ים-תיכונית, על גבול החתונה ההמונית. הסולן של סאבטרניין (וידי) הוא התגלמות רוחו של איאן אנדרסון הצעיר בפורמט מטאלי אוריינטלי. אחרי שהחימום ירד, הקהל היה מוכן לסופת-יער.
מה אפשר להגיד על אנגלגארד שלא נאמר עוד? הרמה הגבוהה ביותר שלהקת רוק מתקדם יכולה להגיע אליה. אמנות מוקפדת, מחושבת, מופת של איזונים ובלמים. הרכב נדיר ביותר, מהסוג שמעטים מתקרבים לרמתו. סימפוניות סקנדינביות רועמות, שלא נותנות מנוח. סאונד משובח, מבחר עצום של כלים וסאונדים, ואוסף מוסיקאים שלוקח את עצמו ברצינות מפחידה.
הקהל העריך, פירגן והריע. קיבלנו הדרן מלנכולי במיוחד (סיסטה סומרר). חסכנו טיסה לשבדיה והרגשנו לערב אחד כמו בסטוקהולם. תודות אדירות למפיקים (שחר טל היקר, סהר קומרן הנפלא) שנתנו לנו סיבה טובה להמשיך לחיות כאן.
ציון הופעה (11/9, ת"א): עשר מתוך עשר, לא פחות ולא יותר.
פלייר ההופעה בישראל של אנגלגארד (יזמות והפקה: שחר טל)
קומראן סהר (מפיק בפועל): חברים, כל הקרדיט לשחר טל. אני רק הייתי צריך לדאוג שכל הדבר הזה לא יקרוס לתוך עצמו.
יוסי ירון: הופעה ייחודית ומדהימה!
חגי בן אברהם: תודה לשחר. הייתה הופעה מדהימה ברמות. סאונד מעולה, קטעים מדהימים, נגני על. אחת ההופעות היותר מדהימות ומקצועיות שראיתי.
חלום שהתגשם בזכות חלום שנרקם.
טל איילון: היה מדהים ומרגש מכל בחינה!
גיא איילון: נגמרו המילים. אחת ההופעות הכי גדולות שנכחתי בהן. מזכירה ברמת האקסטזה את גונג ב2008. עונג צרוף. תודה תודה תודה שחר וקומרן, עשיתם לי את השנה!
יגאל שפיר: אני מסכים עם כל מילה ומילה שכתב אורי. תיאור מדויק ביותר. אתמול בגריי בת"א קרה סוג של נס מוסיקלי. אין מילה אחרת.
ענת טלמור: את אנגלאגרד הכרתי בנעוריי והם ליוו עשרות שעות אוטובוסים בדרך לבית הספר, אבל החוויה בהופעה הייתה משהו אחר לגמרי... חוויה פנטסטית, מרגשת ונוגעת ישר בלב. מעבר לחוויה המוזיקלית הכמעט רוחנית, היה בערב את התבלין המיוחד של ההופעות מהזן המשובח היותר- תחושת קהילה, אחווה והכרת תודה💕 מרגישה שנכחתי בערב היסטורי ומעורר תקווה! Kumeran Sahar Shachar Tal תודה מכל הלב על אלפי שעות עבודה שהשקעתם בלגרום לנס להתממש, עשיתם טוב💕
איתמר מושקין: בניגוד לחברים כאן שגדלו על אנגלגארד, אני הכרתי אותם רק כשנפתח הקמפיין של שחר וקומרן להביא אותם לארץ.
כמו שיש קומיקאים של הקומיקאים, אנגלגורד מרגישים כמו פרוג לפרוגרים - כאלה שלוקחים את זה לרמות יותר גבוהות, ואחרים למדו מהם.
אז חרשתי אותם באזניות בזמן האחרון, אבל בלייב הם נשמעו מדהים (ועזר שהסאונד היה טוב, זה היה מורגש ותרם כל כך לחוויה), היו לי צמרמורות בחלק מהקטעים, באמת הופעה עוצמתית ומרתקת.
דין כץ ריטוב: וואו היה מושלם, אני מודה שבאתי בחששות סאונד וביצוע, בטח שכל ההכרות שלי עם ההרכב זה דרך האלבומים אבל הם ניגנו מדהים והסאונד היה פצצה!!
גם סאבמאסק (להקת החימום) בעיני נשמעו פשוט מדהים!!
בועז צבר: היה מצוין - מוקפד וסוער ומרגש. והסאונד מדהים. הגעתי עם הילדה, בת ה15 🙂 שנהנתה מאד (למרות שלא הכירה את האלבומים).
ויקטור גואטה: בהחלט , אחת ההופעות המעניינות והטובות יותר שהיו במחוזותינו .הנאה צרופה
ראובן צמח: היה פשוט מעורר השראה
מיכה אפרת: להקה מדהימה, מוזיקאים מחוננים, יצירות מרהיבות. הופעה חד פעמית !!!! חווייה יוצאת דופן.
עודד שטרייגולד: היה נפלא באמת! אין שום דבר שמתקרב אל הלהקה האגדית הזאת בעולמנו, חוץ אולי מוובלר. אולי תביאו גם את וובלר??
גבריאל בממן: הופעה מצויינת מכל ההיבטים...ניגון מדויק, פרוג במיטבו
אילון אנגל: בהחלט חוויה נהדרת וסאונד ממש טוב.
מה שאמר יונאס "זה שיר שקשה לנגן, אבל עוד יותר קשה להאזין לו" - תקף, בגדול, לכל המוזיקה שלהם.
סיסטה סומר זה הקטע היחיד שאיכשהוא ישב לי בראש לפני ההופעה (והוא מתנגן אצלי בפלייליסט כבר כמה שנים טובות, כן?) וגם אותו לא תמיד זיהיתי
ניכר שהם עשו מאמץ מיוחד בהופעה הזאת והיה ממש כיף. כולם הרשימו. הקלידן שלא הפסיק לרגע (למעט ההחלפה לגיטרה), המתופף שיודע לגעת ממש בעדינות בקסילופון ולשלב יפה את הגונג, הגיטריסט והבסיסט הפעלתנים והנחמדים והנשפן שבחלק מהזמן נראה כצופה מהצד בהופעה.
נ.ב - הם לא נראים עם קידומת 5 לגיל שלהם. לא בנגינה ולא במראה
היה יפה לראות את הכוח של הקהילה.
כל הכבוד לסאונדמן, להפקה (שחר וסהר) ולכל מי שהיה מעורב.
יוגב לוי: אומנם אני רק בן 17 אבל בכל זאת אני חיכיתי לרגע הזה חמש שנים. אנגלגורד היית הלהקה שהכי השפיעה עלי מבין כל הלהקות פרוג ששמעתי באותה תקופה. המלנכולית, האוונגארד, ההשפעות ממוזיקה קלאסית, הדיוק והכאוס בו זמנית.
ההופעה היית מדהימה וחד פעמית, הביצועים היו מטורפים, לא יכולתי להוריד את העיניים מהגיטריסט. קצת איכזב אותי הקור שסאבטרניין קיבלו מהקהל, אבל הם בכל זאת מקצוענים ודפקו הופעה.
בקיצור, זה מרגש שמאחדים את כל אנשי הפרוג במקום אחד, אז תודה ענקית לכל המארגנים.
סיון לוי: נחרט בזיכרון, בגוף. ובה בעת קשה לתפיסה. תודה למארגנים!
רועי דגני: היה מעולה ומיוחד. הביאו חתיכת סט מכובד.
גם ביצעו אלבום שלם וגם שירים נוספים מתקופות שונות. גם ביחס להופעה שלהם זה לא שגרתי.
סאבמאסק היו מדהימים כמו שהם תמיד בכל מקום, והשירים החדשים שלהם פגז.
באופן כללי סחטיין על קומרן והמארגנים שהרימו דבר כזה והוכיחו שאפשרי.
יקיר אדלמן: אין לי מילים לתאר את החוויה שהייתה לי אתמול, חוץ מזה שהרגשתי שאני בתוך חלום. לא האמנתי שאני נמצא כאן ברגע הזה. גם לי היו חששות מהסאונד בהתחלה (אפילו שיתפתי את הגיטריסט, שאין לי מושג איך קוראים לו...), אבל הסאונד היה מעולה!
2 רגעים משמעותיים: הסולו קלאסית לקראת הסוף, היה פשוט קסם! ובסיומת של סיסטה סומרר, הדמעות זלגו מאליהן...
עוזי עזרתי: לגבי אנגלגארד אין מה להכביר מילים, הרכב על ייחודי, גאונות מוסיקלית ויכולת בלתי מוגבלת לבנות פאזל של השפעות מהפרוג של שנות השבעים עם פרשנות מודרנית. שאלו אותי איך זה לעומת מה שראיתי לפני עשרים וחמש שנים בגרמניה. וואלה, לא זוכר. גם אז היה מעולה וגם עכשיו.
עוז בן יוסף: לגמרי 10/10.
עומר פישביין: היה ערב חד פעמי ומרגש במיוחד בשבילי !!
אני זוכר את הפעם הראשנה ששמעתי את היבריס תוך כדי שאני קורא את הביקורת במתקדם.co.il אי שם ב2009 או 2010 ולא האמתי בחיים שאמצע את עצמי על אותה במה איתם
בהופעה שלהם צרחתי ושרתי את כל המלודיות מקווה שלא הפרעתי למי שהיה מאחורי והייתי באקסטזה חלום ילדות שמתגשם ועוד איך !
תודה לכל ההפקה המדהימה ולקהילה שהאמינה באירוע.
תודה לכל המפרגנים וכל הקהל שמבחינתי שותף שלי לחוויה הזאת גם מהבמה וגם מהקהל עם המשפחה.
לפני כמה חודשים התחלתי במסע התנדבותי לחלוטין להגשים חלום לקהילת הרוק המתקדם בארץ, ולהביא לכאן להקה שסימן ההיכר שלה הוא שהיא לא עושה הופעות.
שלושה אלבומים ב-3 עשורים (כל אחד - "אלבום השנה" אצל קהל הפרוג העולמי), 70 הופעות בלבד במשך כל שנות קיומה מתחילת שנות ה-90' ועד היום.
אז בישראל? עכשיו? מסתבר שכן, וזה סיפור יותר מהכל של אמונה, נחישות ואנשים טובים באמצע הדרך.
יש המון אנשים להודות להם על המבצע הבלתי ייאמן הזה, אבל שניים בולטים במיוחד.
הראשון הוא Kumeran Sahar שהיה אמיץ מספיק להרים את הכפפה ולהרים את ההפקה המרשימה הזו שכולה קלאס בטיפה מאמץ.
השני הוא Uri Breitman שלא רק שהכיר לי את הלהקה שהפכה לאחת מאהבות חיי, אלא דאג שכ-ו-ל-ם בקהילה יכירו. ללא אורי - לא היתה הופעה ולא היה מספיק קהל בישראל.
אז תודה לקומרן ולאורי ולכל מי שעזר המון ולכל מי שסתם קנה או קנתה כרטיס ועזר לקהילה שלמה להרים את הראש ולהתגאות במופע היסטורי שהולך לפוצץ את הגריי בתל אביב עוד 10 ימים!
