להקת אנגלגארד במועדון מועדון גריי תל אביב, 11/09/23 צילום: אורי ברייטמן
ביקורת מופע - אורי ברייטמן:
אנגלגארד (Änglagård) במועדון גריי, אמש: הופעה של פעם בחיים, בלי צל צילו של ספק.
הלהקה השבדית הוותיקה ביצעה את "היבריס" בשלמותו - סדרת שיאים בלתי מתקבלת על הדעת, שיוצרת סופת חושים נדירה במוח הצופים. בנוסף, סיפקו האנגלגורדים קטעים מצמררים, נוגים ודרמטיים מאלבומם השני והשלישי (אפילוג וההוא שאף אחד לא יודע להגות את שמו).
הקהל היה אקסטטי, להקת סאבטרניין מסקרייד (הישראלית) נתנה חימום יוצא דופן, שהקפיץ את הסועדים ברמה של חאפלה ים-תיכונית, על גבול החתונה ההמונית. הסולן של סאבטרניין (וידי) הוא התגלמות רוחו של איאן אנדרסון הצעיר בפורמט מטאלי אוריינטלי. אחרי שהחימום ירד, הקהל היה מוכן לסופת-יער.
מה אפשר להגיד על אנגלגארד שלא נאמר עוד? הרמה הגבוהה ביותר שלהקת רוק מתקדם יכולה להגיע אליה. אמנות מוקפדת, מחושבת, מופת של איזונים ובלמים. הרכב נדיר ביותר, מהסוג שמעטים מתקרבים לרמתו. סימפוניות סקנדינביות רועמות, שלא נותנות מנוח. סאונד משובח, מבחר עצום של כלים וסאונדים, ואוסף מוסיקאים שלוקח את עצמו ברצינות מפחידה.
הקהל העריך, פירגן והריע. קיבלנו הדרן מלנכולי במיוחד (סיסטה סומרר). חסכנו טיסה לשבדיה והרגשנו לערב אחד כמו בסטוקהולם. תודות אדירות למפיקים (שחר טל היקר, סהר קומרן הנפלא) שנתנו לנו סיבה טובה להמשיך לחיות כאן.
ציון הופעה (11/9, ת"א): עשר מתוך עשר, לא פחות ולא יותר.
פלייר ההופעה בישראל של אנגלגארד (יזמות והפקה: שחר טל)
קומראן סהר (מפיק בפועל): חברים, כל הקרדיט לשחר טל. אני רק הייתי צריך לדאוג שכל הדבר הזה לא יקרוס לתוך עצמו.
יוסי ירון: הופעה ייחודית ומדהימה!
חגי בן אברהם: תודה לשחר. הייתה הופעה מדהימה ברמות. סאונד מעולה, קטעים מדהימים, נגני על. אחת ההופעות היותר מדהימות ומקצועיות שראיתי.
חלום שהתגשם בזכות חלום שנרקם.
טל איילון: היה מדהים ומרגש מכל בחינה!
גיא איילון: נגמרו המילים. אחת ההופעות הכי גדולות שנכחתי בהן. מזכירה ברמת האקסטזה את גונג ב2008. עונג צרוף. תודה תודה תודה שחר וקומרן, עשיתם לי את השנה!
יגאל שפיר: אני מסכים עם כל מילה ומילה שכתב אורי. תיאור מדויק ביותר. אתמול בגריי בת"א קרה סוג של נס מוסיקלי. אין מילה אחרת.
ענת טלמור: את אנגלאגרד הכרתי בנעוריי והם ליוו עשרות שעות אוטובוסים בדרך לבית הספר, אבל החוויה בהופעה הייתה משהו אחר לגמרי... חוויה פנטסטית, מרגשת ונוגעת ישר בלב. מעבר לחוויה המוזיקלית הכמעט רוחנית, היה בערב את התבלין המיוחד של ההופעות מהזן המשובח היותר- תחושת קהילה, אחווה והכרת תודה💕 מרגישה שנכחתי בערב היסטורי ומעורר תקווה! Kumeran Sahar Shachar Tal תודה מכל הלב על אלפי שעות עבודה שהשקעתם בלגרום לנס להתממש, עשיתם טוב💕
איתמר מושקין: בניגוד לחברים כאן שגדלו על אנגלגארד, אני הכרתי אותם רק כשנפתח הקמפיין של שחר וקומרן להביא אותם לארץ.
כמו שיש קומיקאים של הקומיקאים, אנגלגורד מרגישים כמו פרוג לפרוגרים - כאלה שלוקחים את זה לרמות יותר גבוהות, ואחרים למדו מהם.
אז חרשתי אותם באזניות בזמן האחרון, אבל בלייב הם נשמעו מדהים (ועזר שהסאונד היה טוב, זה היה מורגש ותרם כל כך לחוויה), היו לי צמרמורות בחלק מהקטעים, באמת הופעה עוצמתית ומרתקת.
דין כץ ריטוב: וואו היה מושלם, אני מודה שבאתי בחששות סאונד וביצוע, בטח שכל ההכרות שלי עם ההרכב זה דרך האלבומים אבל הם ניגנו מדהים והסאונד היה פצצה!!
גם סאבמאסק (להקת החימום) בעיני נשמעו פשוט מדהים!!
בועז צבר: היה מצוין - מוקפד וסוער ומרגש. והסאונד מדהים. הגעתי עם הילדה, בת ה15 🙂 שנהנתה מאד (למרות שלא הכירה את האלבומים).
ויקטור גואטה: בהחלט , אחת ההופעות המעניינות והטובות יותר שהיו במחוזותינו .הנאה צרופה
ראובן צמח: היה פשוט מעורר השראה
מיכה אפרת: להקה מדהימה, מוזיקאים מחוננים, יצירות מרהיבות. הופעה חד פעמית !!!! חווייה יוצאת דופן.
עודד שטרייגולד: היה נפלא באמת! אין שום דבר שמתקרב אל הלהקה האגדית הזאת בעולמנו, חוץ אולי מוובלר. אולי תביאו גם את וובלר??
גבריאל בממן: הופעה מצויינת מכל ההיבטים...ניגון מדויק, פרוג במיטבו
אילון אנגל: בהחלט חוויה נהדרת וסאונד ממש טוב.
מה שאמר יונאס "זה שיר שקשה לנגן, אבל עוד יותר קשה להאזין לו" - תקף, בגדול, לכל המוזיקה שלהם.
סיסטה סומר זה הקטע היחיד שאיכשהוא ישב לי בראש לפני ההופעה (והוא מתנגן אצלי בפלייליסט כבר כמה שנים טובות, כן?) וגם אותו לא תמיד זיהיתי
ניכר שהם עשו מאמץ מיוחד בהופעה הזאת והיה ממש כיף. כולם הרשימו. הקלידן שלא הפסיק לרגע (למעט ההחלפה לגיטרה), המתופף שיודע לגעת ממש בעדינות בקסילופון ולשלב יפה את הגונג, הגיטריסט והבסיסט הפעלתנים והנחמדים והנשפן שבחלק מהזמן נראה כצופה מהצד בהופעה.
נ.ב - הם לא נראים עם קידומת 5 לגיל שלהם. לא בנגינה ולא במראה
היה יפה לראות את הכוח של הקהילה.
כל הכבוד לסאונדמן, להפקה (שחר וסהר) ולכל מי שהיה מעורב.
יוגב לוי: אומנם אני רק בן 17 אבל בכל זאת אני חיכיתי לרגע הזה חמש שנים. אנגלגורד היית הלהקה שהכי השפיעה עלי מבין כל הלהקות פרוג ששמעתי באותה תקופה. המלנכולית, האוונגארד, ההשפעות ממוזיקה קלאסית, הדיוק והכאוס בו זמנית.
ההופעה היית מדהימה וחד פעמית, הביצועים היו מטורפים, לא יכולתי להוריד את העיניים מהגיטריסט. קצת איכזב אותי הקור שסאבטרניין קיבלו מהקהל, אבל הם בכל זאת מקצוענים ודפקו הופעה.
בקיצור, זה מרגש שמאחדים את כל אנשי הפרוג במקום אחד, אז תודה ענקית לכל המארגנים.
סיון לוי: נחרט בזיכרון, בגוף. ובה בעת קשה לתפיסה. תודה למארגנים!
רועי דגני: היה מעולה ומיוחד. הביאו חתיכת סט מכובד.
גם ביצעו אלבום שלם וגם שירים נוספים מתקופות שונות. גם ביחס להופעה שלהם זה לא שגרתי.
סאבמאסק היו מדהימים כמו שהם תמיד בכל מקום, והשירים החדשים שלהם פגז.
באופן כללי סחטיין על קומרן והמארגנים שהרימו דבר כזה והוכיחו שאפשרי.
יקיר אדלמן: אין לי מילים לתאר את החוויה שהייתה לי אתמול, חוץ מזה שהרגשתי שאני בתוך חלום. לא האמנתי שאני נמצא כאן ברגע הזה. גם לי היו חששות מהסאונד בהתחלה (אפילו שיתפתי את הגיטריסט, שאין לי מושג איך קוראים לו...), אבל הסאונד היה מעולה!
2 רגעים משמעותיים: הסולו קלאסית לקראת הסוף, היה פשוט קסם! ובסיומת של סיסטה סומרר, הדמעות זלגו מאליהן...
עוזי עזרתי: לגבי אנגלגארד אין מה להכביר מילים, הרכב על ייחודי, גאונות מוסיקלית ויכולת בלתי מוגבלת לבנות פאזל של השפעות מהפרוג של שנות השבעים עם פרשנות מודרנית. שאלו אותי איך זה לעומת מה שראיתי לפני עשרים וחמש שנים בגרמניה. וואלה, לא זוכר. גם אז היה מעולה וגם עכשיו.
עוז בן יוסף: לגמרי 10/10.
עומר פישביין: היה ערב חד פעמי ומרגש במיוחד בשבילי !!
אני זוכר את הפעם הראשנה ששמעתי את היבריס תוך כדי שאני קורא את הביקורת במתקדם.co.il אי שם ב2009 או 2010 ולא האמתי בחיים שאמצע את עצמי על אותה במה איתם
בהופעה שלהם צרחתי ושרתי את כל המלודיות מקווה שלא הפרעתי למי שהיה מאחורי והייתי באקסטזה חלום ילדות שמתגשם ועוד איך !
תודה לכל ההפקה המדהימה ולקהילה שהאמינה באירוע.
תודה לכל המפרגנים וכל הקהל שמבחינתי שותף שלי לחוויה הזאת גם מהבמה וגם מהקהל עם המשפחה.
טוב, אז איך מסכמים אירוע כזה של פעם בחיים? אירוע שמלא בשבירת שיאים; אירוע שהוא ההופעה הבינלאומית הראשונה בארץ במימון המונים; אירוע שהוא תוצר של חוצפה: להעיז ולנסות ולהצליח להביא לכאן את "הגביע הקדוש" של הפרוג; אירוע שהוא גם ייחודי אצלי אישית: הפעם הראשונה שהתעסקתי בהפקה מוזיקלית כלשהי.
הקמפיין התחיל בהרמות גבה ותנועות יד מבטלות ולא מאמינות, ונגמר באחת ההופעות הכי טובות שראיתי בחיי, ולפי הביקורות - נראה שלא רק אני חושב כך.
אז כמה דברים לסיכום:
דבר ראשון אני חייב לומר לכם שהלהקה קראה את כל הביקורות וכל התגובות שלכם בימים האחרונים והתרגשה עד דמעות. ליטרלי. לא הם, ובמידה מסויימת גם לא אני, היינו מודעים לכמות האהבה שיש ללהקה הזו מהקהל הישראלי. רק להתפעם מכמות השבחים שהם קיבלו על ההופעה המטורפת שרקחו לנו, הופעה שלא רק אצלנו, אלא גם אצל הלהקה, תיזכר עוד לזמן ארוך. איזה הישג מדהים להם וגם לכולנו!
בנוסף, שמח לדווח גם שהלהקה מאוד רוצה לשמור על קשר עם הקהל הישראלי וביקשה ממני באופן רשמי להזמין אתכם לכתוב להם בעמוד החדש שלהם (יש שניים, חפשו את זה עם הפוסטים היותר מעודכנים). אם תכתבו להם - הם מבטיחים לענות.
היתה לי פרידה מרגשת מהם היום בבוקר. זהו. הם כבר בשוודיה, והם חזרו הביתה כשהם מפנימים שיש מקום קטן, שטוף שמש, בצד המזרחי של הים התיכון, שאוהב אותם אהבה גדולה. בחלומות שלי, אני רואה את אנגלגורד חוזרים לכאן בעוד שנה או שנתיים, במסגרת סיבוב ההופעות לקידום האלבום החדש שלהם. אבל אני אדם ריאלי, ולכן רק אגיד שלפעמים, אפילו כשאתה מוזיקאי ענק כמו ידידינו השוודיים, אתה צריך את הקהל הישראלי הישיר והבלתי אמצעי כדי שירד לך האסימון על כמה גדולה ההשפעה שלך על אנשים, ועד כמה אתה מונע חמצן לאנשים נושמי-מוזיקה, כשאתה לוקח הרבה זמן להוציא חומר חדש. רמז רמז 🙂
ואני את שלי עשיתי: ארגנתי לעצמי מקום טוב בהופעה שכל כך רציתי לראות, של להקה שכל כך רציתי להכיר אישית. מישן אקומפלישד, אבל זה לא היה קורה בלי כל אחת ואחד מכם.
צילום מסך מאתר 'ישראל תורמת'
אז תודה ללהקה, שהחליטה לזרום עם השיגעונות שלנו, ולקחת סיכון עם זוג ישראלים שהם לא מכירים ושזו ההפקה הראשונה שלהם, ועם פרויקט מימון המונים שבכלל לא היה בטוח שיקרה. תודה לקומרן סהר, המלאך שירד מהשמיים, קימב"ץ אירוע ברמה בינלאומית מופתית עם אפס פשרות, ונתן את הנשמה כדי שזה יצליח, ותודה ליוסי סאסי על השידוך.
תודה לאנג'לים שלנו שלקחו סיכון והתחייבות והרוויחו בענק. תודה לכל מי שקיבל צו 8 והתנדב: ליעל בן-דור המלכה שעשתה דיזיינים שעוד יסופר, למיכה אפרת הנשמה שעשה לילות כימים ונכנס על מלא מתחת לאלונקה, ליונתן גורסקי האלוף שדחף פלאיירים לכל מי שהיה בטווח ראיה ובכל הופעת פרוג שהיתה כאן בשבועות האחרונים, לחברי סאבמאסק היקרים שהיו קריטיים להצלחת האירוע, גם מאחורי הקלעים ברמות שאתם לא מתארים, לרעיה קוסובסקי שנתנה לי את הבמה והתאפקה לא לשלוח לי היטמן הביתה על זה שהפכתי את פרוגיסטאן ללוח מודעות, לאורי ברייטמן שהתחיל את הכל ועורר מודעות ללהקה בישראל (גם אצלי) אי שם בתחילת שנות האלפיים, וכמובן תודה לכל אחת ואחד מכם שתמכו בפרויקט, הפיחו בו חיים וגרמו לחלום לקרות.
אסיים עם אנקדוטה קטנה.
בסוף ההופעה, ביום שני, לאחר סגירת כל ההתחייבויות שלנו כלפי התומכים, אנחנו נוסעים בשני רכבים, אחד מהם ללא מצבר (אל תשאלו), עם הציוד והלהקה להחזיר אותם לדירה ששכרנו להם על החוף בנתניה. פאקינג שלוש וחצי בלילה, אחרי יום שלם על הרגליים ואדרנלין מטורף, כולם חוטפים את המאנץ'. מורעבים. "תעצור איפה שאפשר!" ואיפה שאפשר גבירותי ורבותיי, זה בורקס תורכי צומת גלילות תרד-גבינה-תפוח-אדמה. נשפכים החוצה הלהקה והנהגי-בוס מיכה ואני, מתיישבים על השולחנות קק"ל האלה שם מתחת לברזנט, ליד ערימות של ג'אנק ודליים משומשים שאין לי מושג מה הקטע שלהם בכלל, יושבים וטוחנים מה שמגיע בדיל בורקס קומפלט תרד גבינה תפוח אדמה, רסק עגבניות זיתים, לא רואים בעיניים, כל אחד שקוע בבורקס של עצמו, טוחנים, טוחנים, ופתאום נכנסים שני חרדים ש"סניקים הארדקור, מכנסיים שחורים, טליתות, חולצות לבנות יפות מכופתרות, כיפות שחורות. עוצרים. אחד מהם מסתכל על השני ואומר לו: "תראה, איזה קטע! אנגלגארד פה."
אז תזכרו שעם הרבה רצון וטיפה יכולת - גם ניסים יכולים לקרות.
