"אנקדוטן" היא להקת רוק מתקדם שוודית ששרה באנגלית. שניים מחבריה עובדים בחנויות תקליטים, אחת עוסקת בעיצוב אתרים, ואחד עובד כמתכנת מחשבים. הם לא מוסיקאים במשרה מלאה, וזו הסיבה מדוע הצליחו להקליט רק 4 אלבומים ב-13 שנים. רובם מעריצים את "קינג קרימזון" (אבל לא רק אותה), ואלבום הבכורה המפתיע שלהם משקף בצורה ברורה ובלתי-מתנצלת את מורשת שנות השבעים.


"ומוד" הוא נסיון ספונטני להמשיך, במודע וללא מורא, את הכיוון המוסיקלי המאתגר של קינג קרימזון בשנים 1972-1974. עם זאת, הוא זורם בצורה חופשית, קצבי, קל יחסית להאזנה, מאוזן מבחינה רגשית, מלודי ורענן. אחד מחברי הלהקה סיפר שהושפע גם מהמוסיקה של ענקים ידועים ומוכרים כמו פיטר האמיל, ואן דר גראף ג'נרייטור ולהקה שוודית אלמונית-יחסית בשם טרטיואריגה קריגט, שפעלה בשנות ה-70 וחזרה בשנות ה-90 לפעילות חלקית.


זה מסוג האלבומים שאפשר להמליץ עליו בלב שלם לכל מי שאוהב רוק מתקדם חזק, עם גיטרות תת-מטאליות, צ'לו קודר ומקצבים זועמים. כמו תמיד, המלוטרון הישן והטוב מככב ברקע, מעניק שטיחי צליל ומספק נפח סימפוני לכל ההקלטה. בניגוד לאלבום השני של ההרכב (Nucleus), שהיה יומרני, מורכב ועמוק יותר, האלבום הזה לא דינמי בצורה קיצונית, ואפשר לצלוח אותו בלי הרבה דפיקות-לב.


העובדה שמדובר בלהקה שוודית לא צריכה להרתיע אף אחד. הטקסטים המופשטים מושרים בשפה האנגלית (כן, יש מבטא סקנדינבי קל, זה בלתי נמנע), אין השפעות פולקיות צפון-מערב-אירופאיות ואין אלמנטים לאומיים מורגשים שעשויים ליצור פער בין המבצעים ובין המאזינים.


ההפקה המוסיקלית הסבירה אמנם לא מעניקה תחושה של "השקיעו כאן מליון דולר", וזאת בניגוד לאלבום הבא, שבו ההפקה המוסיקלית היתה האלמנט המכריע שהפך את האלבום ליצירה מושקעת ומשכנעת לחלוטין; אך במובנים רבים, האלבום כולו נשמע כאילו הוקלט בהופעה חיה, ובאיכות טובה מן המקובל בנסיבות כאלה. החצוצרה בקטע המסיים (Wheel) אפקטיבית במיוחד.


אף אחד מחברי ההרכב הוא לא מוסיקאי יוצא דופן, ובמיוחד הזמר הראשי (ניקלאס ברג, שקצת השתפר מאז) אבל הלחנים הבוגרים והעיבודים המהודקים משתדלים ומצליחים לפצות על כך. לא כל הקטעים שוצפים וקוצפים, ובין לבין אפשר למצוא שתי בלאדות חמימות. מי שיאהב את "ומוד" ירצה בוודאי להמשיך הלאה אל האלבום "נוקליאוס" המאתגר והדינמי, אבל יש להזכיר (ולהזהיר) כאן את הרוכשים הפוטנציאליים או מורידי הקבצים, שלהקת אנקדוטן זנחה לאט-לאט את הכיוון הפרוגרסיבי לטובת אפיקים פשטניים יותר בהמשך הדרך, כך שהאלבום השלישי (פרום ווית'ין - From Within) ובעיקר הרביעי (גרוויטי - Gravity) אינם לגמרי מתאימים לסיווג כ-"רוק מתקדם".


ב-2024 יצאה גרסת רימסטר 'דלאקס' של האלבום 'ומוד', בתוספת שלל דמואים, ובעיקר -- קטע בונוס: "סד ריין" (Sad Rain) באורך של 10:14 דקות. לכן, כדאי להשיג את גרסת הרימסטר, שמאריכה את האלבום לאיזור 57 הדקות, אם לא מחשבים את אורך הדמואים.

לסיכום, 'ומוד' של אנקדוטן הוא אלבום פרוג משובח, ספונטני ואנרגטי שיתאים לא רק לחובבי קינג קרימזון. אנקדוטן המשיכה ליצור כמה אלבומים מעניינים, אך לקחה הפסקה ארוכה ב-2007 ורק חזרה לאולפן ההקלטות באמצע 2013. זה המקום האידיאלי להתחיל את ההיכרות עימה.

הציון: 8.5/10

 אלבומים מומלצים נוספים באותו כיוון

• אנקדוטן - נוקליאוס


• אנקדוטן - עד שכל הרוחות ייעלמו


• אנגלגארד - היבריס


• קינג קרימזון - לארקס טאנגס אין אספיק


• קינג קרימזון - סטארלס אנד בייבל בלאק


• סינקאדוס - סירקוס

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")

 

ביקורות אלבומים נוספות...