רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

UK - U.K. Album 1978 EG Records

U.K.

U.K.

1978 EG Records

England

(46:30)



ביקורת: אורי ברייטמן

18/01/03

חבר הביא חבר לאחד מהרכבי העילית האחרונים של שנות השבעים. היו אלה שני פליטי קינג קרימזון, ג'ון ווטון (באס, שירה), וביל ברופורד (תופים וכלי הקשה), שהחליטו להקים קוורטט כדי להמשיך את הדינמיקה המוצלחת ביניהם. כל אחד קיבל רשות להביא שותף אחד.


ווטון בחר את הקלידן והכנר אדי ג'ובסון, איתו נהנה לנגן בלהקת רוקסי מיוזיק. ברופורד בחר את גיטריסט-הצמרת אלן הולדסוורת', שעבד איתו בשנת 1977 על אלבום הבכורה המשובח של להקת 'ברופורד' שנקרא 'פילז גוד טו מי' (Feels Good To Me). ארבעת המוסיקאים היו עדיין בפסגת יכולתם הגופנית והשיכלית, כשנתיים לפני משבר שנות השמונים, שבעט את הרוק המתקדם אל החשיכה.


אלבומים כמו UK מגדירים-מחדש את המונח 'סופרגרופ', מיזוג נדיר של כשרונות מטאוריים באולפני טריידנט של לונדון. לכל אחד מן הארבעה יש מניות בפנתיאון ה'פרוגרסיב' הבריטי, וכולם פיתחו קריירות סולו מפוארות, בין השאר על סמך האלבום האגדי הזה. ברופורד, למשל, עבד עם מרבית הנגנים הטובים של הממלכה המאוחדת. הולדסוורת', שנולד ב-1947 ונפטר ב-2017, זכה להשפיע על דור חדש של גיטריסטים, בזכות יכולותיו הפנומנליות בתחום ההרמוני, חילופי הסולמות ומעברי האקורדים שפיתח, כמו גם הסולואים הייחודיים שלו, בסגנון ה'לגאטו' איתו תמיד היה מזוהה.


להקת יוקיי - 1978
להקת יוקיי בשנת 1978
מימין לשמאל: ג'ובסון, ברופורד, הולדסוורת', ווטון


שם הלהקה, 'יו-קיי', הוא למעשה הצהרות כוונות: מדובר ב'יונייטד קינגדום', הממלכה המאוחדת. זו לא המדינה, כמובן, אלא איחוד של 'מלכים', כל אחד בתחומו המוסיקלי. במילים פשוטות, יוקיי היא סופר-גרופ בריטי שמגדיר את עצמו בתור אוסף של שליטים מוסיקליים. זה לא צנוע, אבל זה נכון.


'יו-קיי' נפתח בשאגות היצירה הבומבסטית 'אין דה דד אוף נייט' (In The Dead Of Night) ולא מרפה מן המאזין עד התו האחרון. בכל רגע נתון קורה משהו מעניין: ברופורד מתחכם עם משקלים אסימטריים מורכבים, ג'ובסון מרביץ סולואים מסחררים על הכינור החשמלי, הולדסוורת' מתחמק לאילתור מפותל ומהיר שרק הוא יכול לצאת ממנו בשלום, ורק ווטון שומר איכשהו על הסדר הטוב. הוא נשמע מצוין כזמר, וגם אל עבודת הבאס שלו אי אפשר להתייחס בביטול.


הצליל שמוציא ווטון מגיטרת הבאס שלו אמנם לא אפוף-דיסטורשן כמו בימי קרימזון הסוערים, אבל אי אפשר להאשים אותו: הקונטקסט הסגנוני של הלהקה מושך הרבה יותר לפיוז'ן מאשר לרוק המתקדם הקלאסי. זאת בעיקר הודות להשפעה של הולדסוורת' וברופורד, שנטייתם הטבעית היא לג'אז ואילתור. עובדה: באלבום השני של יו-קיי, כשברופורד עזב והולסדוורת' התפוטר (אלן הג'אזיסט סירב לנגן את אותם הסולואים כל ערב, כפי שנדרש מרוקרים), חזר הטריו, עם המתופף טרי בוזיו, לפורמט רוקי-פופי יותר.


בשנת 1978, כאשר הפאנק-רוק כבר שלט ברחובות לונדון, האלבום הזה הופיע כמעין נס שיצא איכשהו לפועל. קשה להפריז במחמאות על העבודה המצוינת של הארבעה בכל מה שנוגע לעיבוד, הלחנה וביצוע. יש כאן את המיטב שהרוק המתקדם מסוגל להציע, ביחד עם היסודות האטרקטיביים ביותר של עולם הג'אז-פיוז'ן האירופאי של שלהי שנות השבעים.


ברופורד התלונן בראיונות שונים שתהליך הפקת האלבום היה מסובך וארוך מדי, מפני שהם הקפידו על קבלת החלטות דמוקרטית. אבל ברופורד תמיד שנא לעבוד יותר מדי על קטע אחד. במקרה הזה, הוא פשוט הגזים: התוצאה הסופית שווה את הבלגן. יש כאן דרמה סימפונית גדולה, אפקטים חלליים למכביר, אילתורים מרהיבים, פעלולים וירטואוזיים, גיוון ואיזון מוצלח בין הקטעים. ללקק את האוזניות.

גם באלבום הבא של יו-קיי, שנקרא דיינג'ר מאני, יש כמה רגעים מצויינים, כמו למשל הבלאדה הסימפונית היומרנית 'קריאינג נו קרוס' (Carrying No Cross) באורך 12 דקות. אך הוא כבר יותר פופי, מעט ממוסחר, פחות בטוח בעצמו בהשוואה לאלבום הבכורה המפואר הזה. לכן, אם אתם מבחינים בדיסק שחרחר ובו ארבעת הפרצופים הזועפים של ברופורד-ווטון-ג'ובסון-הולדסוורת', תנו לו בית חם בלי התלבטויות רבות מדי.

הציון: 9/10

 מה אומרים הציונים?

 הוסיפו תגובה




שתי ביקורות על האלבום: יוסי חרסונסקי + יואב קוטנר

פורסמו בזמן אמת, ב-1978

יוסי חרסונסקי על יו-קיי, מעריב, 1978


יואב קוטנר על האלבום הראשון של יוקיי, מעריב, 1978



עוד אלבומים של להקת יו-קיי

Night After Night - UK
U.K. - Night After Night - Live


Danger Money - UK
U.K. - Danger Money





איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:
  • חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

  • מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

  • לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

  • עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

  • הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

  • טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

  • ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")

 

ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il